זה היה בחג הסוכות לפני כ-50 שנה. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ישב בסוכה שבחצר בית 770 בניו יורק ונשא דברי תורה לכבוד החג. הצפיפות היתה גדולה, והחל לרדת גשם ללא הפסקה שניסה להפריע להתכנסות. לפתע פשט הרבי את מעילו והורה לכל החסידים לפשוט את מעיליהם. הם עשו מיד כמצוות רבם ופשטו את מעיליהם למרות הגשם. כולם, למעט אחד שהעדיף להישאר עם המעיל.
שעה ארוכה חלפה עד שסיים הרבי את ההתוועדות, והמשתתפים יצאו לבתיהם כשהם לבושים במעיליהם. כולם ברוך שם חשו בטוב, למעט אותו חסיד שהתחכם והעדיף שלא לפשוט את מעילו. הוא הצטנן מהגשם ונפל למשכב.
לאחר החג הוא שאל את הרבי: "והלא שמרתי על בריאותי, מדוע התקררתי?". ענה לו הרבי: "כשכל החסידים פשטו את מעיליהם, ישבו הם בצפיפות והתחממו איש מרעהו. במעיל שלבשת הפכת בעצם לנפרד מכולם, וכך החום ולהט ההתכנסות לא הצליחו לחמם אותך, מה שאפשר לקור הניו יורקי לחדור לגופך".
השבת נקרא בפרשת השבוע "כי תישא" על מצוות מחצית השקל ועל ציווי ה' למשה "זה יתנו – מחצית השקל בשקל הקודש לכפר על נפשותיכם".
המדרש אומר כי משה תמה כיצד יוכל מטבע של חצי שקל לכפר על חטא חמור כחטא העגל? הוציא לו הקדוש ברוך הוא מטבע של אש ואמר לו "זה יתנו", כלומר כדוגמת המטבע הזה יתנו.
מסביר על כך הרבי כי נתינת המטבע לצדקה מתוך התלהבות וחום של קדושה יכולה לפעול לביטול החטא החמור של עגל הזהב, אז השתמשו בני ישראל בחום האש לעבור על רצון השם.
ומדוע נאמר "זה יתנו" ולא "כזה יתנו", והלא ה' רק הראה לו דוגמה? מוכרחים אנו להכיר בכך שההתלהבות והחום היהודי נשארו לאורך כל אלפי השנים – ממצרים ועד ישראל, מפרס ועד יוון. אותה ההתלהבות בדיוק היא זו ששומרת עלינו לאורך כל השנים ומכפרת על נפשותינו.
בפורים האחרון יצא לי להיות במשתה פורים בכמה וכמה ערים בארץ, מצפון ועד דרום. בכל המקומות ישבו יהודים מסביב ל"לחיים" ושרו את שירי החג. לעתים אף פצחו בריקוד שמח. אווירת המגיפה המשתוללת בכל העולם לא הצליחה לדכא את שמחת החג. נהפוך הוא – השמחה היתה רבה וה"לחיים" נתן את אותותיו אצל המשתתפים בכל המקומות.
נכון, מוכרחים לשמור על הוראות משרד הבריאות כציווי ה' "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", אך אסור לנו לדכא את השמחה הפנימית מעצם היותנו כאן.
דוד המלך אמר בתהלים "ישמח ישראל בעושיו", ופירש על כך רבי שניאור זלמן בעל התניא: "פירוש, שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים". השמחה שלנו היא גם כאשר האירוע מצומצם יותר ולעתים אף כשצריכים להיות בבידוד, כשהנופש שחיכינו לו מתבטל או פרויקט חדש נדחה לזמן בלתי ידוע. שמחה צריכה להיות מעצם היותנו כאן, בעולם הזה, תוך כדי עשייה למען הזולת ולמען הבורא, בעיקר מתוך חום אש ולהט נשמתי, שמחה שפורצת כל גבול. ותהיו בטוחים – השמחה תעזור לנו להתמודד עם כל בעיה, כי לא המנצח שמח אלא השמח מנצח.
שבת שלום ומבורך, ברכת רפואה שלמה לחולים, ובשורות טובות לכולנו.
ענת הופמן בת גלים
הרב ליפש מבית חב"ד מלמד אותנו בדרשה לשבת כמה חשוב להראות סולידריות עם הציבור ולחתור למגע וחום אנושי גם בתקופה מאתגרת שמצווה על בידוד.אני מבקשת מהרב להתיחס למצוקה שלי שנובעת מעבריינות בניה של רב קולגה שלו מבית חב"ד ולהראות סולידריות ואכפתיות כלפי. הרב ישי קלי מבית חב"ד בבת גלים הפך להיות הרוח החיה בבניה של מקווה טהרה מתחת לבית שלי .הרב קלי פירסם קמפיין גיוס כספים למען המקווה הפיראטי הזה וגם ערך ערב גאלה חגיגי שכל ההכנסות ממנו נועדו לממן את הבניה העבריינית והמסוכנת.
אני מבקשת מהרב ליפש לשכנע את חברו הרב קלי לחדול מלבנות בניגוד לחוק,ללא היתר,בלי פיקוח ובלי רשיון.
תגיד לחבר שלך שזה לא יפה ככה לעשות ותראה שאיכפת לך גם מהשכנים של בית חב"ד….שבת שלום לכולנו
דעת אמת
המאמינים ישכימו מחר לשמוע (לא ללמוד) את פרשת כי תשא.
הם כל כך עיוורים באמונתם עד שאינם חשים שהם מצפצפים על אלוהיהם.
יהוה כתב גדי והם אומרים כל בהמה.
רש"י הרחיק לכת ושיבש במכוון את דבר אלוהיו והחליט שגדי הוא ולד גם של כבשה ופרה. אבן עזרא העמידו על שיבושו וכתב שגדי הוא ולד העז בלבד..
מה שמשעשע שאלוהי המאמינים נהפך לעילג בכתיבתו. וכי לא יכל לכתוב לא תבשל בשר עם חלב? מדוע היה צריך לציין גדי ובחלב אמו?
מה שמגחיך אמונתם שאלוהים מסר פרשנות מדוקדקת בעל פה. כאילו אלוהים כתב גדי אך אמר למשה בעל פה כל בשר.
ונמצא ששרשרת העברה השתבשה כי רבי עקיבא אומר שרק בשר בהמה (לא חיה ועוף) ורב אחר אומר שגם חיה (צבי, אייל, יחמור…) אסור לבשל בחלב.
ואם המסורת בעל פה השתבשה איך זה שהמשוגעים כל כך חרדים על כל פיפס של חזלניק מסורא ונהרדעא?