"שראש העיר תפעיל את השפעתה כדי שידאגו לנו לטיסה ישירה"

שבוע עבר מאז הפרסום על ההסגר שהוטל על אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" בעקבות גילוי וירוס הקורונה אצל כמה מ-3,700 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפונה. בשבוע שחלף התגלו מקרים נוספים של נוסעים ואנשי צוות שחלו בקורונה, ומספרם עומד נכון להיום על 174 אנשים שהורדו מהאונייה לקבלת טיפול רפואי.

בין הנוסעים יש 15 ישראלים, ובהם הזוג החיפאי עדנה והנרי בן שבת. לצד הקשיים בהימצאות בהסגר בחדרים החל לעלות בקרב הישראלים החשש כי עם הסרת ההסגר מהספינה, שנקבע ל-19 בפברואר (רביעי הבא), הם יידרשו להיכנס להסגר במקומות אחרים בדרכם ארצה.

"כלבו – חיפה והקריות" שוחח הלילה עם עדנה בן שבת, שמתארת את השגרה שהופכת קשה מיום לים ואת החשש מהיעילות של ההסגר במקום סגור. בן שבת מבקשת מממשלת ישראל להוציא עבורם טיסה ישירה ארצה, וגם פונה לראש העיר עינת קליש רותם בבקשה להפעיל את השפעתה על מקבלי החלטות.

בן שבת, מה שלומכם בימים אלה?

"הכל התחיל ביום האחרון של ההפלגה. רצינו לרדת מהאונייה, ואז הודיעו לנו שאחד מהנוסעים שירד בהונג קונג חלה בוירוס ושעלינו לחזור לחדרים. מאז אנחנו סגורים בחדרים, ורק פעם ביום נותנים לנו שעה לעשות הליכה באוויר הצח. הבעיה העיקרית שלנו היא שביום רביעי הבא אנחנו אמורים לעזוב את האונייה, ואנחנו לא יודעים אם בשדה התעופה הבא שננחת בו, במוסקבה, ייתנו לנו לעלות על המטוס ולא ישאירו אותנו עוד 14 יום בהסגר. זה הפחד שלנו. אנחנו מבקשים שממשלת ישראל תדאג לנו ושהישראלים שנמצאים פה לא יסבלו מעיכובים בתחנות הבאות בדרך".

חלון חדרם של עדנה והנרי בן שבת באונייה "דיימונד פרינסס"

למה אתם לא מבקשים שיוציאו מטוס מיוחד שיביא אתכם מיפן?

"הלוואי, הלוואי, הלוואי. הילדים שלנו והמשפחות שלנו מנסים לעשות הכל, והלוואי שזה יקרה. זו אחת מהאופציות שעומדות על הפרק, אבל אף אחד מהממשלה, אף שר, לא נמצא בקשר איתנו ועם המשפחות שלנו. השגרירה ביפן יפה בן ארי מנסה לעזור לנו בקבלת התרופות שאנחנו צריכים, אבל זה מעט מאוד. אני מכבדת את השגרירה והיא מדהימה, אבל מי שצריכים לפעול זה ראש הממשלה ושר החוץ".

אף אחד מהממשלה לא יצר קשר איתכם?

"לא, אף אחד".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

עדיין קיים חשש להידבק בקורונה למרות ההסגר. כמה מהנוסעים הישראלים דרשו שיורידו אותם מהספינה כי לא ברור אם ההסגר הוא באמת אפקטיבי.

"אנחנו לא יודעים אם זה באמת בטוח. המשפחה בארץ מנסה לבדוק עם מומחים, והם המומים מזה ששמו אותנו בהסגר בתוך האונייה כי לדעתם זה לא טוב. בכל יום מורידים מהסיפון אנשים חולים, וכמובן שיש חשש להידבק. בכל יום מביאים לנו אוכל, אנשי הצוות מביאים את האוכל עד לדלת, אנחנו פותחים את הדלת, לוקחים את המגשים ולא יודעים איפה הכינו את זה, מי נגעו בזה ואם הם היו סטרילים. אנחנו מצדנו מנסים הכל כדי שבתוך החדר יהיה כמה שיותר מסודר ונקי, אבל אנחנו לא יודעים מה בנוגע לדברים שלא בשליטתנו. למשל המים. בהתחלה לא היה לנו מים נקיים והרתחנו מים מהברז, ועכשיו תודה לאל מביאים לנו מים בבקבוקים. אני גם לא יודעת אם בקפה שמביאים לנו המים הם מינרליים או מהברז".

איך נראית שגרת היום שלכם? איך אתם מעבירים את הזמן?

"מה אני אגיד לך – היום ב-5:00 בבוקר כבר היתה כריזה. אני לא יודעת על מה כי לא שמענו את זה כל כך טוב, אבל זה העיר אותנו ונלחצנו. יצאנו אתמול ללב ים כדי לשפוך את כל השפכים, וחזרנו לנמל יוקוהמה. אין כלום מה לעשות כאן. ביקשנו ספרים בעברית, וגם את הבקשה הזו לא מילאו. את הכביסה אני עושה לבד. מצעים ומגבות אנחנו מקבלים".

אז כל היום אתם מול הטלוויזיה והטלפון?

"כן. אנחנו משוחחים בינינו הרבה, ויש לי ספר אחד שבו אני קוראת רק כמה עמודים ביום כדי שהוא לא יסתיים מהר. יש גם טלוויזיה, אבל כמובן בלי התחנות של ישראל. אנחנו מצלמים האחד את השנייה, שולחים סרטונים למשפחה ומנסים להרים את המורל. כולנו כאן מעל גיל 70, אנחנו פנסיונרים. אני פנסיונרית של עיריית חיפה".

היית רוצה לפנות לראש העיר?

"אני רוצה שמישהו ירים את הכפפה. אני רוצה שהיא תפעיל את השפעתה כדי שידאגו לנו לטיסה ישירה. גם הבן שלי העלה את הרעיון הזה אבל אין עם מי לדבר".

ואיך מסתדרים שאר הישראלים?

"אנחנו 15 ישראלים על האונייה, אבל יש פה גם ישראלים לשעבר שמתגוררים באוסטרליה ובארצות הברית. נפגשנו איתם והם נחמדים מאוד – האחד מנסה לעזור לשני. הישראלים הם מאוחדים ומגובשים. אנחנו נפגשים רק עם חלק מהם בגלל שכל אחד נמצא בקומה אחרת ובכל פעם מאשרים רק לנוסעים מקומה אחת לצאת החוצה ולנשום אוויר. אסור לנו להיות עם אנשים מקומה אחרת, וכשאנחנו עולים לסיפון אנחנו יוצאים כמובן עם מסיכות ועם כפפות".

איך נסיים את הריאיון?

"תודה רבה שאכפת לכם. מה אני אגיד לך, הלוואי שהכתבה הזו תעזור לנו".