סדקים בדו קיום: מחצית מערביי חיפה רוצים שכונות נפרדות

מחצית מתושבי חיפה הערבים סבורים כי צריך להפריד בין ערבים ליהודים ושכל מגזר יחיה בשכונות נפרדות וחד לאומיות – כך עולה מסקר עומק שערך ארגון יוזמות אברהם – ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים לערבים אזרחי ישראל.

בפרק שכונות מעורבות אמרו שישה אחוזים מתושבי העיר הערבים שהם מסכימים מאוד להפרדה ו-44 אחוז אמרו שהם מסכימים. תשעה אחוזים סירבו להתייחס לנושא. בקרב התושבים היהודים מצדדים בהפרדה 25 אחוז, כאשר עשרה אחוזים מהם הסכימו מאוד ו-15 אחוז הסכימו. שישה אחוזים סירבו להתייחס לנושא.

הסקר נערך באמצעות הטלפון בערים המעורבות חיפה, עכו, לוד, רמלה, יפו, נוף הגליל ומעלות תרשיחא. בכל עיר נדגמו 300 משיבים – 150 יהודים ו-150 ערבים – כל אחד בשפתו שלו. הסקר בוצע בין 14 ל-23 בנובמבר על ידי מכון המחקר אפקאר בראשותו של ד"ר הישאם ג'ובראן. הסקר בדק שמונה נושאים: מוכנות לקשר, יחסים בין יהודים לערבים, קשר בין הקבוצות, שכונות מעורבות או נפרדות, שימוש והנכחה של השפה הערבית, חינוך, שירותי עירייה וחשש ועוינות.

בפרק שעסק בשירותי העירייה התברר שהתושבים לא מרגישים שעיריית חיפה משרתת באופן שווה יהודים וערבים. 47 אחוז מהתושבים הערבים מרגישים שהעירייה משרתת אותם באופן שווה כמו את התושבים היהודים לעומת 49 אחוז מקרב התושבים היהודים שמרגישים גם כך. 18 אחוז מהתושבים היהודים ו-14 אחוז מהתושבים הערבים סירבו להתייחס לנושא.

בפרק שעסק בהנכחת השפה הערבית אמרו רוב תושבי העיר כי הם בעד לחייב את העירייה לתת שירותים עירוניים בשתי השפות – עברית וערבית.91 אחוז בחברה הערבית ו-76 אחוז בחברה היהודית הסכימו לכך.

מנתוני הפרק שעסק בחשש ועוינות עולה כי החשש של יהודים לבקר בשכונות ערביות הוא גדול יותר מאשר של ערבים לבקר בשכונות יהודיות. 14 אחוז מהמשיבים היהודים אמרו כי הם מפחדים להסתובב בשכונות ערביות, כאשר שבעה אחוזים מפחדים תמיד ושבעה אחוזים מפחדים לעתים קרובות. חמישה אחוזים מהנשאלים הערבים אמרו שהם מפחדים להיכנס לשכונות יהודיות, כאשר ארבעה אחוזים מפחדים תמיד ואחוז אחד מפחד לעתים קרובות.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

מהפרק שעסק בקשר בין קבוצות, אשר בחן את הקשר בין הילדים היהודים והערבים, עולה כי הורים ערבים פתוחים יותר לקשר של ילדיהם עם ילדים יהודים, מאשר הורים יהודים. 91 אחוז מהנשאלים הערבים ענו בחיוב על ההיגד "אני מרשה לילדים שלי לשחק עם ילדים יהודים" לעומת 77 אחוז מהמשיבים היהודים שהשיבו בחיוב להיגד "אני מרשה לילדים לשחק עם ילדים ערבים".

בפרק שעסק בחינוך נשאלו משתתפי הסקר אם הם יהיו מוכנים שילדיהם ילמדו בבית ספר דו לשוני יהודי-ערבי, ומהתוצאות עולה כי אצל התושבים הערבים הרצון הוא גבוה יותר – 78 אחוז לעומת 64 אחוז בקרב התושבים היהודים. שאלה נוספת היתה אם המשתתפים הם בעד מקצועות לימוד משותפים בבתי הספר היהודיים והערביים. 81 אחוז מהנשאלים הערבים השיבו בחיוב, וכך גם 76 אחוז מהמשיבים היהודים.

בפרק שעסק ביחסי יהודים וערבים נשאלו המשתתפים כיצד הם מעריכים את היחסים בין יהודים לערבים בעיר. 92 אחוז מהתושבים הערבים סבורים שהיחסים הם טובים, כאשר 41 אחוז מהם סבורים שהם טובים מאוד ו-51 אחוז סבורים שהם טובים. בקרב התושבים היהודים 87 אחוז סבורים שהיחסים הם טובים, כאשר 26 אחוז מהם הגדירו אותם טובים מאוד ו-61 אחוז ציינו שהיחסים הם טובים. יצוין כי בהשוואה לערים האחרות שהשתתפו במדגם, בפרמטר הזה הנתונים בחיפה הם הטובים ביותר.

בכנס של ערים מעורבות שנערך לאחורנה בעכו אמרה חברת מועצת העיר שהירה שלבי בהקשר זה: "כדי ליצור עיר משותפת חייבים להפנות לזה משאבים. ערים משותפות לא קורות לבד – הן צריכות הכוונה מלמעלה כדי שניתן יהיה ליצור אותן. אני מכירה הרבה ערים שמציגות את עצמן כערים של דו קיום. הן חוגגות את המשותף אבל זה לא מספיק – צריך להעצים אותו. יש הבדל בין יחסים אישיים ליחסי כוח. ביחסי כוח צריך לטפל. זה לא רק שוויון אלא גם צדק חלוקתי והגינות. שוויון מטפל בבעיה נקודתית, אבל הגינות וצדק הם הכרה בנרטיבים השונים ובהיסטוריה השונה. המודל שאני מציעה הוא לא של קבוצות דיאלוג אלא מודל מקומי-שכונתי. צריך שבמרכז הקהילתי בכל שכונה יהיה פרלמנט שכונתי שבו ידברו המשתתפים על הדרכים לייצר יחסים משותפים, תוך הכרה וטיפול בקונפליקטים".

שהירה שלבי בכנס ערים משותפות בעכו (צילום: ארגון יוזמות אברהם)