סמי הכבאי וירדנה ארזי הם המופעים שנבחרו לככב על הבמה המחודשת של יום העצמאות בהדר, שתוקם בגן הזיכרון ברחוב חסן שוכרי, סמוך לבניין עיריית חיפה, אחרי שנים רבות שבה הודרה השכונה מאירועי יום העצמאות. שובה של במת בידור להדר מתקבל על ידי תושביה בשמחה מהולה באכזבה על היעדר הגיוון במופעים ועל כך שלא יהיו בה זיקוקים. מי שציפה לתחייה מחודשת של חגיגות העבר ולבמה הראויה לרובע מרכזי יצטרך להסתפק בבמה עם רפרטואר מצומצם.
זקני העיר זוכרים היטב את הימים שבהם אירועי יום העצמאות התרכזו רובם בהדר. בערב החג היו נסגרים הרחובות הראשיים של השכונה – הרצל, החלוץ וחסן שוכרי. הם היו מתמלאים בדוכנים של פטישים, דגלים ומזון, הפלאפליות היו עובדות ללא הפסקה, והשיא היה הבמות בבית הקרנות ובגן הזיכרון – האירוע החשוב ביותר של יום העצמאות בשנות ה־70 וה־80.
הדעיכה היתה איטית ומקבילה לדעיכתה של הדר כמרכז תרבות ובילוי. האירוע המרכזי של החג עבר לגן האם, הדר הפכה לאופציה שנייה ושלישית, ואז חדלה להיות אופציה בכלל. הפעם האחרונה שבה הוצבה בהדר במה ביום העצמאות היתה בשנת 2011. מספר דל מאוד של כ־200 איש נאספו אז בגן בנימין, שם הופיעו ארקדי דוכין וזמרים נוספים ששרו בעיקר ברוסית.
אבל עם התחייה היחסית שזכתה לה השכונה החלה להופיע גם דרישה מחודשת להצבת במה בהדר. בשנים האחרונות, כאשר ריבוי החוגגים הוביל לכך שאירועי יום העצמאות מפוזרים בין כמה שכונות בעיר שזוכות לבמות משלהן, רבים התקוממו על מה שהם ראו כחוסר צדק בכך שמרכז הכרמל זוכה למירב תשומת הלב בעוד שמהדר היא נשללת לחלוטין.
גופים כמו מועצת הדר וועד שכונת הדר פנו לעירייה בבקשות בעניין. מועצת הדר – גוף התנדבותי של פעילי השכונה – הגיש לראש העיר עינת קליש רותם ולמחזיק תיק התרבות הרב דובי חיון מסמך המפרט את צורכי התושבים בעניינים שונים, ובמה ביום העצמאות היתה אחד מהם. גם ועד השכונה בראשותו של אליעזר הברמן התמיד בכל שנה בעשור האחרון לפנות לעירייה בבקשה להציב במה. החלטת העירייה להציב השנה במה בגן הזיכרון מעוררת בשני הגופים האלה שביעות רצון.
“זה משמח שאחרי כל כך הרבה שנים סוף סוף יש אירוע בהדר”, אומר עופר פיקס, תושב השכונה ופעיל במועצת הדר, “הדר היא אחד מהמרכזים העירוניים החשובים של חיפה, וחייב להיות בה אירוע יום העצמאות. הייתי שמח אם זה היה האירוע המרכזי”.
“אני מקווה שזה אותו לבאות”, אומר הברמן ששיגר מכתבי תודה לקליש רותם ולחיון, “אני מברך על הדבר הזה וכל הכבוד לעירייה, לקליש רותם ולחיון, על כך שסוף סוף גם בהדר ירגישו את אווירת העצמאות. אני מקווה שהבמה תמשיך בשנים הבאות ושהבמות המרכזיות יהיו בהדר, שמתגוררים בה 40,000 תושבים. בשכונה כזאת חייב להיות אירוע בכל שנה”.
“הגיע הזמן שנהיה על המפה”
תושבים רבים בהדר ציינו שהם מתכוונים לפקוד את הבמה. משה שטנגר, תושב ותיק בשכונה שמתגורר ברחוב ירושלים, אמר: “הגיע הזמן שהדר תהיה על המפה. טוב שעשו את זה סוף סוף. זאת שכונה כל כך גדולה ואין בה כלום בערבי יום העצמאות. כמובן שאגיע לחגיגות עם אשתי”.
רועי הראבן, שמתגורר גם הוא בהדר, אמר: “מצוין שיש במה מול העירייה כי זה מחזיר לעיריית חיפה את הכבוד שקצת הלך לאיבוד בשנים האחרונות. יש היגיון בחיבור של הבמות באמצעות הציר של הכרמלית, והדר היא הלב של העיר. הופעה של ירדנה ארזי היא הדבר הכי ישראלי וחיפאי שיש. היא גדלה ברחוב ארלוזרוב וגם נכחה במפגש מגדלי החתולים האחרון שערכה בעירייה”.
גם חנה שפירא תגיע עם בעלה להופעה. “זה היה השיקול בבחירה שלנו בראש העיר”, היא אומרת, “היא הבטיחה שהדר תחזור לקדמותה, ואנחנו שמחים מאוד שתהיה במת עצמאות בשכונה. בעלי ואני זוכרים את השמחה ברחובות הדר שהיתה טבעית מאוד בחגיגות של פעם. אני זוכרת את הריקודים ואת המוזיקה שהיו בבית הקרנות. מבחינתנו חשוב מאוד שזה על ציר הכרמלית. זה גם הופך את הבמה לנגישה יותר”.
“התוכן לא מדבר אלי”
אלא שבדברים של רוב התושבים שאיתם שוחחנו נשמעת גם ביקורת, סמויה או גלויה. “נכון שבהדר התוכנית היא קצת יותר צנועה מאשר על הבמה הראשית בעיר התחתית”, אומרת שפירא, “אבל זאת התחלה וזה הרבה יותר ממה שהיה עד היום. מה שראש העיר עשתה זו הצהרה, והיא חשובה לנו מאוד. אנחנו אוהבים את ירדנה ארזי”.
“הדר תמיד היתה המרכז. חיפאים לא חיפשו מקום אחר ביום העצמאות כי לשם העיר התנקזה”, אומר גלעד שפירא, “אני חושב שהשנה גם בעיר התחתית וגם במרכז הכרמל יש יותר היצע. בגן הזיכרון יש הופעה של ירדנה ארזי וזה יפה מאוד, אבל בהדר אין עוד אופציה, כך שמי שזה לא מתאים לו צריך לנדוד. זה לא אסון גדול, כי הכרמלית תיסע כל הלילה בחינם. אני מקווה שקליש רותם תהפוך את הדר שוב למרכז”.
מי שבעבר פתח עמוד פייסבוק ייעודי לנושא שנקרא “הדר רוצה במה” הוא תדהר טויכר, הבעלים של קפה פאזל ברחוב מסדה. גם הוא מתייחס להתממשות של תקוותיו ברגשות מעורבים. “נחמד שהקשיבו לבקשות של התושבים”, הוא אומר, “תמיד קיבלנו סירוב, בין אם בגלל הרגישות של גן הזיכרון ובין אם משיקולי תקציב”. עם זאת, הוא לא מתכוון, לדבריו, לפקוד את הבמה ועדיין לא החליט אם יישאר בקפה או יבקר בעיר התחתית. “היוזמה היא מדליקה”, הוא אומר, “התוכן פשוט לא מדבר אלי. כמו כן, הייתי מעדיף שישקיעו ברחוב מסדה שנטוש בערב יום העצמאות ורוב העסקים בו סגורים. לא עושים משהו בתיאום עם בעלי העסקים ברחוב”.
גם פיקס נשמע מעט מסויג: “השנה המופעים שיהיו הם לא המושקעים ביותר אבל אני מקווה שזה ספתח לדברים יותר מושקעים בעתיד. ייתכן שצריך להתאים את האירועים לקהל הגדול של דוברי רוסית בשכונה".
רנטה אדמסקי, תושבת רחוב ארלוזרוב, אומרת את הדברים באופן מפורש יותר: “כל הכבוד שהציבו במה, זה מגניב, אבל למה שלא יופיעו בה כוכבים יותר מעניינים? אנחנו נלך למקום אחר כי לא יהיו זיקוקים, וזה הדבר שהילדים מצפים לו יותר מכל”.
תושבת הדר
יוזמה מבורכת. אחרי שיהב התנגד נמרצות להצבת בימת בידור בשכונת הדר מגיעה קליש ומחזירה עטרה ליושנה. אני רק מקווה שבשנה הבאה יביאו לבמה בגן הזכרון הופעות יותר אטרקאטיביות ועכשוויות, יש הרבה צעירים בשכונה.
רינה כהן
לא ממש ישראלים יפקדו את הבמה בהדר -האוכלוסיה שם או רוסים או בני מעוטים -או ישראלים מבוגרים
עופר דואק
להביא את ירדנה ארזי ליום העצמאות זה אחד מהמעשים החכמים בתקופה האחרונה! ירדנה ארזי ,מלכת הזמר הישראלי, גדלה בעיר חיפה וחזרתה להופיע בגן הזכרון זה מעשה חכם מאוד ומקסים! מודים לראש העיר על הזמנתה של ירדנה ארזי (פרס ישראל בוא יבוא)!
עופר דואק
תמיד יתלוננו ...
בכל פעילות יש אחוז מסויים של אלה שמתלוננים. כמו בטיולי קבוצות לחו״ל או בארץ. בדרך כלל זה נע בין 10-15 אחוז. גם כאן אותו סיפור. בכל מקרה תודה לקליש שהוציאה את הבמה המזורגגת שהיו מציבים בכיכר הספר. סוף האוזניים שלנו קיבלו מעט נחת. יום עצמאות שמח.
אבנר
מברך על היוזמה להשיב את ההדר להדר. לא ניתן יותר ליונה יהב לקבור את הדר. כעת היא תחזור לימיה היפים. אלך עם ילדי לבימת הבידור בגן הזכרון. חג שמח.