בדומה לעיריית חיפה, שהיא יוזמת התוכנית להקמת פארק מורד נחל הקישון בשטח של 850 דונם, ולחברת נמלי ישראל (חנ"י), שהיא החוכרת של 586 דונמים מתוך השטח, גם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהיא הבעלים של השטח המוחכר, מתנגדת לחילוץ הפארק בעזרת תוכנית המתאר הכוללנית החדשה לחיפה מהסבך שאליו הוא נקלע.
כפי שדווח בשבוע שעבר ב"כלבו – חיפה והצפון", למרות שבתחילת חודש מרץ פורסם מתן התוקף לתוכנית המתאר הכוללנית החדשה של חיפה, שגם היא מייעדת את אותם 850 הדונמים לפארק, סבורות העירייה וחנ"י שאישור תוכנית המתאר כלל אינו סולל את הדרך להקמת הפארק. כעת מתברר כי גם רמ"י הצטרפה לעמדה זו כפי שעולה מהודעה שכתבה לוועדת הערר הארצית, אשר דנה בימים אלה בערר שהגישה חנ"י על החלטת הוועדה המחוזית – חיפה מחודש מאי לאשר את תוכנית הפארק שיזמו העירייה ורשות נחל הקישון.
בהודעה כתבה מנהלת אגף פרויקטים לאומיים ברמ"י פאני ששפורטה: "תוכנית מתאר כוללנית מהווה מסמך מדיניות תכנונית והצהרת כוונות. תוכניות מסוג זה אינן דנות בפרטים, בהיקף בינוי, בהנחיות ייחודיות ובתנאים למימוש, להבדיל מתוכנית מפורטת, כך שעצם אישורה של תוכנית המתאר לחיפה אינו רלוונטי לעניין הערר".
יצוין כי חנ"י מבקשת מוועדת הערר להורות על אישור שלוש תוכניות באופן סימולטני, כך שתוכנית הפארק תאושר רק בד בבד עם אישורן של שתי תוכניות לעורף נמל שהיא יוזמת בסביבת הפארק המתוכנן: תוכנית עורף הנמל במרחב הנחל (כ-450 דונם לאחסון) ותוכנית עורף הנמל במתחם בית הספר הטכני (כ-350 דונם לאחסון). חשוב להדגיש כי רמ"י היא שותפה בכירה בוועדה הבין משרדית שיזמה את תוכנית המתאר לחיפה, שייעוד השטחים לפארק מורד הנחל הוא קביעה מרכזית בה.
אלא שבמקום להשתמש באישור תוכנית המתאר כמנוף לחילוץ הפארק מהסבך, התמקדה רמ"י בהודעתה לוועדת הערר בחילוץ העירייה מתביעת פיצוי של חנ"י בגין שינוי ייעוד השטח המוחכר מתעשייה לפארק. "בראייה עירונית", כתבה ששפורטה, "קיים היגיון רב בתכנון מקביל של תוכנית הפארק ותוכניות השטחים החלופיים ואישורן בד בבד, שכן אישור תוכניות השטחים החלופיים נותן לעירייה פתרון לסוגיית הפיצוי ועל כן חשיבות אישור התוכניות בד בבד. אין זה אינטרס של חנ"י בלבד, אלא לא פחות אינטרס של העירייה כמענה לתביעת פיצוי עתידית. ההגדרה בד בבד מהווה ניסיון להקטין את הנזק, דבר אשר היה מקובל על העירייה – מגישת תוכנית הפארק".
ההתפתחויות האחרונות בסוגיית פארק הקישון, ובמרכזן אישור תוכנית המתאר המעגנת את הקמתו, מציפות את שאלת השימושים שניתן כעת ליישם בשטחו.
מכיוון שתוכנית המתאר לא ביטלה תוכניות קודמות ומכיוון ששטחי הפארק המתוכננים מיועדים בתוכניות מנדטוריות לתעשייה ותעשייה קלה, השאלה המרכזית כעת היא אם ייעוד מסוג זה מאפשר שימושים של עורף נמל בקרקע – אפשרות שהוצגה על ידי חנ"י כבר לפני כחמש שנים, הרבה לפני הצגת דרישת הסימולטניות. אם יתברר שלא ניתן להשתמש בשטח המוחכר לעורף נמל, העברתו לחזקתה של עיריית חיפה והפיכתו לפארק היא מהלך מתבקש ללא תנאי וללא דיחוי.
תגובות