ועדת מומחים תגיש דוח על היערכות לשריפות בחיפה

דוח של ועדת מומחים בין תחומית שבדקה כיצד ניתן להיערך לקראת השריפות שיפרצו בעתיד בחיפה ולשמור במקביל על הטבע העירוני, יוצג היום (ראשון) לקהל הרחב באירוע שיתקיים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. במסגרת האירוע, שייפתח בשעה 16:30 בהשתתפותו של נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, יתקיים גם דיון בנקודות החשובות שעלו במהלך הכנת הדוח.

ועדת המומחים הוקמה ביוזמה משותפת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, החממה החברתית בטכניון, המסלול לאדריכלות נוף בטכניון ועיריית חיפה. הדוח, שנושא את הכותרת "הקטנת הרגישות לשריפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה", אינו עוסק בכשלים אלא מתאר את מה שקרה בשטח בעת השריפה שפרצה בעיר בנובמבר 2016 ואת המציאות כיום, וממליץ על פתרונות. החשש המרכזי שעולה מהדוח הוא שבמקרה של שריפה בוואדיות עלולים עשרות אלפי תושבים להילכד בתוך מלכודת אש מסכנת חיים. יצוין שהשריפה בנובמבר 2016 שימשה לוועדה כמודל ארצי לבחינת הטיפול בשריפות מהסוג הזה באזורים עירוניים.

"העובדה שהשריפה אירעה בתנאי מזג אוויר קיצוניים באזור עירוני צפוף מעלה שאלות לגבי אופן היערכות והתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצבי חירום של שריפה רחבת היקף", נכתב בדוח, "למרות ניסיון ארצי רב בטיפול בשריפות יער בשטחים פתוחים, לא נערך עדיין דיון מקצועי מקיף באשר לצורת הטיפול המיטבית ביער העירוני. מטרתה של הוועדה היתה לכנס תחת קורת גג אחת את המומחים ואנשי המקצוע בתחום כדי לדון בצמצום הרגישות לשריפות ובשיקום נזקיהן במרחב עירוני שיש בו יערות וחורשים צפופים, לאתר את פערי הידע ולבחון ביחד דרכים להתמודדות עמם".

לפי הדוח, בכרמל התרחשו ב-40 השנים האחרונות כמה שריפות גדולות – בשנים 1989, 2010 ו-2016: "השריפה בנובמבר 2016 היתה ייחודית מכיוון שהיא פרצה בשטחי חורש בתחום המוניציפלי של חיפה, פגעה בשטח של כ-1,200 דונם בקו התפר בין העיר לשטח הפתוח וגרמה לפינוי של כ-60,000 תושבים ולנזק רב לרכוש. שריפה מסוג זה לא אירעה עד כה בישראל, והחשש הוא שעם העלייה בצפיפות האוכלוסייה ועקב שינוי האקלים העולמי, אירועים מסוג זה עלולים לחזור על עצמם בתדירות גבוהה יותר בעתיד".

כותבי הדוח מציינים כי השריפה בחיפה פגעה בשטחים פתוחים שהם חלק מהנוף העירוני של חיפה: "שטחים אלה תורמים שירותים אקולוגיים וחברתיים משמעותיים לתושבי העיר ומצויים תחת לחצים ושינויים רבים. מאמצי השיקום לאחר השריפה והפסיפס הנופי שנוצר של שטחים שרופים ולא שרופים, משנים את השימוש בקרקע על ידי הציבור – דבר שעלול להוביל לקונפליקט עירוני (כפי שקרה בקרית טבעון בעת שתושבים התנגדו להקמת אזורי חיץ למניעת התפשטות האש) או להזדמנות עירונית להתאים את שימושי הקרקע המיטביים לאוכלוסייה המקומית (כדוגמת הבאת עדר עזים לתחזוקת הצומח כפעילות חינוכית בפנימיית ימין אורד בכרמל לאחר השריפה בשנת 2010)".

בעיה נוספת היא חומרי הדלק שנמצאים בוואדיות, שמהווים זרז להתפשטות האש במקרה של שריפה. "הפסולת מושלכת לוואדיות בחיפה, שהפכו לחצר האחורית של העיר", נכתב בדוח, "שפוכת בניין, פסולת וגזם מושלכים במרחב ההשקה בין השטח הבנוי לשטח הפתוח הטבעי לעתים קרובות. חלק מהם נסחפים בעת הגשמים אל ערוץ הוואדי ואל מורדותיו, וחלק נטמעים עם הזמן בקרקע במרחב ההשקה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

הדוח אמנם אינו מבקר את העירייה על היעדר אכיפה, אבל ממליץ לקחת להבא את הנושא בחשבון "במהלך תהליך השיקום והתכנון". הוועדה ממליצה להכין מודל של עריכת תוכנית היערכות להפחתת סיכונים לשריפות שמורכבת משבעה שלבים עיקריים: הראשון – הקמת צוות תכנון שיגבש את התוכנית העירונית ויתווה את השלבים ואת המנגנונים להוצאתה אל הפועל, כולל גיבוש לוח זמנים ותוכנית עבודה; השני – יצירת מסד נתונים ממוחשב רחב, מקיף ומהימן, המבוסס על מידע מפורט של נתונים על מאפייני השטח ומצב הצומח ועל מידע תכנוני; השלישי – ניתוח מאפייני אזור התכנון לקביעת רמת קדימות לטיפול ולשיקום;הרביעי – הגדרת מטרות יעדים ועקרונות מנחים לתוכנית, "יצירת פלטפורמה נגישה ואמינה להשתתפות אזרחי היישוב בשלבים שונים בעריכת התוכנית וביישומה, תאפשר גיוס משמעותי ורחב של האזרחים לנשיאה באחריות ולנקיטת צעדים מעשיים לאורך זמן, בהיערכות ובהפחתת הסיכונים לשריפות".

השלב החמישי הוא התווית אסטרטגיית טיפול משולבת שמתייחסת לכלל השטחים הפתוחים בעיר במטרה להפחית את הסיכון לשריפות ולצמצם את האפשרות של האש לדלג בתוך העיר. "האסטרטגיה תכלול התייחסות מפורטת לשלושה סוגי שטחים פתוחים בעיר – שטחי יער וחורש עירוניים ואזורי המגע שלהם עם השטחים הבנויים, שטחים פרטיים כמו גינות פרטיות, שטח פרטי פתוח לא מטופל ומגרשים פרטיים נטושים, וכן מגוון שטחים ציבוריים פתוחים, ובהם פארקים, גינון עירוני, שטחים פתוחים לא מטופלים, מגרשים ציבוריים נטושים וכו'"; השישי – התוויית מדיניות פעולה מפורטת במגוון תחומים, ובהם חינוך והסברה, אסדרה ואכיפה, פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים ויצירת תמריצים כלכליים; והשביעי – קביעת מדיניות לתחזוקה שוטפת של אזור המגע ושל כלל שטחי הטבע העירוניים (יערות וואדיות).

בדוח מומלץ לקבוע את העבודה הזו "כחלק ממערך העבודה השוטף של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) וגורמי התחזוקה העירוניים".

כעת נותרה השאלה מה הסיכוי שאם כל ההמלצות בדוח ייושמו, השריפה הבאה תימנע. להב אורי צ'ובוטרו, דובר מחוז חוף בשירותי כבאות והצלה אשר משרת במערך הכבאות מזה 22 שנה אומר ש"הסיכוי לשריפה גדולה חוזרת הוא 100 אחוז. אל לו לאדם לחשוב שבמאבק מול איתני הטבע ידו תהיה על העליונה. זה לא יקרה כי יש מחזוריות בטבע. יש גם את השריפות בזדון, ההצתות, ונגד זה אפשר להתכונן עד מחר אבל זה לא יעזור – השריפה תפרוץ. מבחינת מערך הכבאות בחיפה, הקיץ הקרוב הולך להיות אתגר משמעותי מאוד, יותר מאשר בשנים קודמות, בגלל שבעקבות החורף עם ריבוי המשקעים נצפית צמיחה עשבונית רבה. מתישהו בקיץ הכל יתייבש, ויותר מזה לא צריך לשריפה".