ניתוח מעמיק של החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה לפני עשרה ימים לאשר את התוכנית המפורטת לנמל המפרץ מלמד כי הוועדה דחתה מכלול עשיר של דרישות שהציגה עיריית חיפה, שפיתוחו של שדה התעופה בעיר הוא רק אחד ממרכיביו. בהתבסס על מידע חלקי ניתנה עד כה מרבית תשומת הלב הציבורית לחלק בהחלטה העוסק בשדה התעופה, אך פרוטוקול ההחלטה שהופץ ביום שני שעבר מלמד שרובן המכריע של הדרישות שהציגה העירייה, ובהן דרישות מהותיות ביותר במישור הסביבתי-כלכלי, נדחה על ידי הוועדה.
לאחר שהעירייה טענה כי היא היתה מנועה מלהגיש התנגדות לתוכנית שהופקדה במהלך תקופת הבחירות, נענתה הוועדה בחיוב לבקשתה להגשת התייחסות לתוכנית גם לאחר שחלף המועד להגשת התנגדויות. העירייה נימקה את בקשתה בצורך לגבש עמדה סדורה של ההרכב החדש של מועצת העיר בהנהגתה של ראש העיר החדשה עינת קליש רותם בקשר לתוכנית שיוזמת חברת נמלי ישראל (חנ"י).
בישיבתה בתחילת דצמבר אישרה הוועדה המקומית של העירייה, המורכבת מ-31 חברי מועצת העיר, את עמדתה בקשר לתוכנית, וזו הוצגה בישיבת ועדת המשנה להתנגדויות. בהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות מוצגת העמדה כ"התייחסות הוועדה המקומית", אך מבחינה פרקטית מדובר בהתנגדות לכל דבר ועניין.
נמל המפרץ נמצא אמנם בשלבי בנייה מתקדמים, בהסתמך על תוכנית לייבוש שטחי ים שאושרה בפברואר 2014, אך לא ניתן יהיה להפעילו ללא אישור התוכנית המפורטת שקובעת את השימושים המדויקים בנמל. בישיבתה בתחילת דצמבר החליטה הוועדה המקומית לבקש להשהות את אישורה של התוכנית "עד למיצוי תהליכי תיאום התכנון הכולל לשדה התעופה חיפה כשדה תעופה אזורי משמעותי". החלטת הוועדה המקומית שיקפה עמדה אופטימית בדבר פיתוח משמעותי של שדה התעופה בחיפה – מהלך שלעירייה אין סמכות לאשר ולבצע – והוזכרו בה שתי תוכניות אשר רחוקות מאוד מאישור: תוכנית תשתית לאומית (תת"ל 80) שיוזמת רשות שדות התעופה להארכת מסלול ההמראה והנחיתה בשדה התעופה בחיפה ב-316 מטר בלבד, כך שאורכו יהיה 1,616 מטר – הארכה שלא תאפשר הגדלה של טווח הטיסות מחיפה ואליה; ותוכנית מתאר ארצית חדשה לתפרושת שדות תעופה (תמ"א 15/2). "רק לאחר השלמת התיאום עם מתכנני שתי התוכניות, כך שימוקסם הפוטנציאל של שדה התעופה, ניתן יהיה להגדיר מגבלות תעופה מפורטות לתוכנית נמל המפרץ ולכן אין לאשרה כעת", צוין בהחלטת הוועדה המקומית.
שדה התעופה הבין לאומי בחיפה מאפשר טיסות פנים ארציות לאילת ולשדה דב, כמו גם טיסות בין לאומיות ליעדים קרובים באזור אגן הים התיכון כמו קפריסין, רודוס וכרתים. בהערות מהנדס העיר אריאל וטרמן צוין לפני כחודש כי יש להאריך את המסלול בשדה התעופה ל-1,800 מטר לצורך פיתוחו כ"שדה תעופה אזורי משמעותי ליעדים במרחק המירבי באירופה", אך לא פורטה רשימה של מדינות ספציפיות המהוות יעדי טיסה חדשים. עם זאת, בדיון אמר מ"מ ראש העיר נחשון צוק כי המסלול המוארך יאפשר טיסות למערב יוון ולבולגריה. בפרוטוקול ועדת המשנה להתנגדויות צוין כי ההארכה המבוקשת על ידי העירייה היא ל-1,900 מטר וכי "מהנדס העיר ביקש לגרוע או להשהות הוצאת היתרי בנייה בחלק מהמבנה הימי של הנמל בהיקף של 35 דונם הסמוכים למסלול על מנת לאפשר את בחינת הארכתו של המסלול".
פרוטוקול ההחלטה מלמד כי דרישת העירייה בקשר לפיתוח שדה התעופה נדחתה על הסף תוך מתיחת ביקורת נוקבת על תוכנה. ועדת המשנה להתנגדויות חשפה בהחלטתה כי היא קיבלה בסוף נובמבר מכתב מרשות שדות התעופה שבו ציינה הרשות כי אין לה כל כוונה לשנות את התכנון המוצע במסגרת תת"ל 80 ואף אין לה כוונה לעצור את הליך קידומה.
"תוכן המכתב דוחה למעשה את בקשת עיריית חיפה להאריך את המסלול מעבר למוצע בתת"ל 80, ומכאן בנקודת זמן זו לא ניתן לומר כי השינוי התכנוני המבוקש על ידי העירייה הוא עניין שניתן לקדם בפרק זמן קצר", כתבה ועדת המשנה להתנגדויות בהחלטתה, והוסיפה: "אין להשהות את הדיון בתוכנית נמל המפרץ לפרק זמן בלתי ידוע בשל תכנון שטרם בא לעולם. התוכנית הוכנה והופקדה בהתאם למצב התכנוני התקף ולמדיניות התכנון העכשווית. הטלת מגבלות בנייה נוספות, שטרם ידוע היקפן, על התחום התפעולי של הנמל עלולה לפגוע משמעותית בתפעולו השוטף ועל שימושי קרקע נוספים בסביבה. כמו כן, התוכנית הנוכחית, ובכלל זאת פרישת שימושי הקרקע ומגבלות הבנייה בה, מתואמת עם רשות שדות התעופה ועם רשות התעופה האזרחית. עיכוב הדיון בתוכנית למועד לא ידוע מהווה פגיעה חמורה בהליך הסטטוטורי ואינו מקובל על הוועדה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הדרישה השנייה של העירייה היתה לחייב את חנ"י להקים שוברי גלים בחופים הדרומיים של העיר, וגם היא נדחתה על ידי ועדת המשנה להתנגדויות. העירייה טענה כי שוברי הגלים נחוצים לצורך מניעת התפזרותו של החול שאמור לעבור לחופים מכוח התוכנית שיזמו חנ"י והמועצה הארצית להקמת מסוף הכרמל בנמל חיפה. התוכנית, שאושרה ברשומות באוקטובר 2003, קבעה כי כפיצוי על החול שנחפר במרחב הנמל לצורך מילוי רציפי המסוף יועברו כ-450,000 מ"ק חול אל החופים הדרומיים של חיפה – מחוף הכרמל בצפון עד לחוף דדו בדרום – בהתאם לתוכנית שיקום חופים שתכלול שלבי ביצוע.
במענה לשאלות עיתון "כלבו" מסר המשרד להגנת הסביבה ביוני 2011 כי החופים הדרומיים עברו הליך קשה של ארוזיה (גריעת החול) ולכן הם זקוקים לשיקום. עוד מסר אז המשרד כי השיקום יכלול ייבוש ים ברוחב של כ-80 מטר ויכלול את "הקטע שעבר ארוזיה קשה". בהוראות תוכנית מסוף הכרמל לא צוין מי בדיוק אמור להעביר את החול, אך הכנת תוכנית השיקום הוטלה בהן במפתיע דווקא על העירייה. תחת הכותרת "פיצוי סביבתי" צוין בדברי הרקע להחלטת הוועדה המקומית על עמדת העירייה בקשר לתוכנית נמל המפרץ כי עתודת החול טרם הועברה, וכעת מן הראוי שבעת אישור התוכנית יינתן הפיצוי: "על הוועדה המחוזית לחייב את חנ"י בביצוע שוברי הגלים על ידי הכנת תוכנית וביצועה, לרבות שימוש בעתודת החול".
בהחלטתה לדחות את הדרישה כתבה ועדת המשנה להתנגדויות: "לא נמצאה הצדקה להתלות את אישור התוכנית בביצוע המטלות הסביבתיות שניתנו במסגרת תוכנית מסוף הכרמל ואשר ראויות לאכיפה ככל תוכנית אחרת. דרישת העירייה אינה סבירה ואינה מידתית משום שהיא מחייבת בפני עצמה הכנת תוכנית והרחבה ניכרת של תחום תוכנית נמל המפרץ על כל המשתמע מכך. בשולי הדברים יצוין כי מתכננת המחוז ליאת פלד פנתה בעבר לעירייה כדי לקדם תוכנית להקמת שוברי גלים לחופי העיר הדרומיים, אך פנייתה טרם נענתה".
דרישה נוספת של העירייה בהתנגדותה היתה להבטיח שרכבות המשא שינועו אל נמל המפרץ וממנו לא יעברו בתוואי עילי בתוך חיפה. התוכנית המאושרת לחיבורי נמל המפרץ לתשתיות כוללת תוואי מסילת רכבת שיחבר את הנמל החדש למסילת החוף באזור גשר פז, ומשם אמורות הרכבות הנוסעות למרכז ודרום הארץ לעבור דרך העיר התחתית ורצועת החוף של חיפה בתוואי העילי הקיים. פרויקט המסילה המזרחית, שאמור ליצור אלטרנטיבה למסילת החוף באמצעות הקמת תוואי מסילה חדש מלוד לאזור פרדס חנה-כרכור ומשם דרך אזור עירון ומנשה למסילת העמק באזור עפולה, טרם בוצע, ותכנון חדש למקטע הצפוני שלו טרם אושר. הוועדה המקומית ביקשה "לקדם חיבור מסילתי לתוואי המזרחי ואת מנהור הרכבת בחיפה, במקביל לתוכנית הנמל, ולקבוע תנאים ולוחות זמנים לחיבור מסילתי למערכת הארצית שלא חוצה את העיר בתוואי עילי". אלא שגם בקשה זו נדחתה על ידי ועדת המשנה להתנגדויות שכתבה בהכרעתה: "חיבור נמל המפרץ ישירות לתוואי המזרחי, דרך רכבת העמק, מקודם בימים אלה על ידי משרד התחבורה שהגיש לוועדה המחוזית תשריט דרך לתוואי המחבר. עד לחיבור זה ניתן להעביר רכבות לכיוון מזרח דרך תוואי המסילה המאושר בתוכנית חיבורי נמל המפרץ. מנהור הרכבת בתוואי מסילת החוף מקודם בימים אלה בתוכנית להכפלת המסילה. כמו כן, משרד התחבורה מקדם בימים אלה את התכנון למקטע הצפוני של המסילה המזרחית, היא מסילת מנשה. אין כל קשר תכנוני או תלות תכנונית בין מיזמים אלה המצדיק את ההתליה המבוקשת. על כן אין מקום להתלות את קידומן של התוכניות אלה באלה".
דרישה נוספת שהוצגה על ידי הוועדה המקומית היתה לקבוע שתנאי להוצאת היתרי בנייה להקמת מתקני נמל המפרץ על שטח הים המיובש הוא העברת תחום השיפוט המוניציפלי ותחום התכנון של הנמל לעיריית חיפה. כיום שטחו של נמל המפרץ לא שייך לאף רשות מקומית, אך גם דרישת העירייה להעברתו אליה נדחתה על ידי ועדת המשנה להתנגדויות שכתבה בהחלטתה: "אין זה בסמכותה של הוועדה לקבוע גבולות מרחבי תכנון ותחומי שיפוט ואין מקום להתנות את הוצאת היתרי הבנייה בהשלמת הליך זה".
יצוין כי סוגיית שיוכו המוניציפלי של נמל המפרץ נדונה בוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים, שטרם הכריעה בה. משמעות הותרת השטח מחוץ לחיפה היא שהעירייה לא תקבל את תשלומי המיסוי המוניציפלי שמקורו בנמל החדש, ובהם ארנונה, אגרות והיטלים שונים.
הדרישה המהותית היחידה שוועדת המשנה להתנגדויות קיבלה מתוך מכלול דרישות העירייה היא לקביעת הנחיות שיבטיחו פעילות משופרת של נמל המפרץ מבחינה סביבתית, כולל אמצעים מתקדמים בטכנולוגיה עדכנית לתפעול ("נמל ירוק", כהגדרת העירייה). בהקשר זה התקבלה דרישתה של העירייה שתותקן בנמל תשתית חשמלית לחיבור אוניות עוגנות כחלופה לגנרטורים מזהמי אוויר. עוד קבעה ועדת המשנה להתנגדויות בהיבט הסביבתי כי תנאים נוספים לפעילות הנמלית יהיו הפעלת המנופים והעגורנים הגדולים בנמל בחשמל, חיוב בהנעה חשמלית לרכבים טכניים ומינהלתיים בנמל והתקנת מערכות אנרגיה לצריכה פנים מבנית כדוגמת פאנלים סולריים.
משמעות דחייתן של רוב דרישותיה של העירייה היא שלמרות חילופי השלטון, השפעתה על המהלכים התכנוניים במפרץ היא עדיין מינורית מאוד. הבעיות שביקשה קליש רותם לפתור באמצעות ההתנגדות לתוכנית נמל המפרץ לא נוצרו כמובן בתקופת כהונתה הקצרצרה כראש העיר, אך הפקת הלקחים מהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות אמורה לבנות אסטרטגיה עירונית חדשה, תכליתית ונחושה יותר, למאבק בהנצחתו של המפרץ כמוקד נמלי-תעשייתי אפרורי. עדיין ניתן להפוך את ההחלטה באמצעות בקשה לדיון נוסף במליאת הוועדה המחוזית על ידי שניים מחבריה או באמצעות הגשת ערר למועצה הארצית.
בתוך כך ממתינה לחיפה כבר השבוע התמודדות עם בעיה גדולה נוספת: תוכנית המתאר הארצית לעורף נמל עם כ-4,800 דונם של מחסנים ומפעלים מזהמים פוטנציאליים, שההכרעה בה זומנה לישיבת המועצה הארצית ביום שלישי.
"אנחנו עומדים בפני חודש קריטי מבחינת דיונים בוועדות התכנון, גם בוועדה המחוזית וגם במועצה הארצית, בנושא מפרץ חיפה", אמרה ראש העיר לפני כחודש. המסע להצלת מפרץ חיפה רק התחיל.
התרשלות חמורה מהנדס העיר
מהנדס העיר ווטרמן התרשל באופן חמור ביותר בתפקידו. שנים רבות לא הוכנה תוכנית מפורטת לשוברי גלים ועצירת הנסיגה בקו החוף. זה עלה אפילו בתשובת ליאת פלד מתכננת המחוז שפנתה למהנדס העיריה ולא קיבלה תשובה. שנים על שנים..
אולי מהנגס העיר יועמד לדין על כל ההתרשלות שלו בתוכניות המפרץ, כניעה לנמלים, הפקרת חופי הים?