ההגירה השלילית מחיפה, שעליה פורסם כאן לפני שבוע, היא בעיקר לערים בסביבה הקרובה של העיר. זוהי המסקנה העולה מניתוח נתונים מפורטים של מאזן ההגירה השלילית מחיפה בשנת 2016 שהועברו ל”כלבו – חיפה והצפון” מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס).
לפי הנתונים, ב־2016 התעצמה ההגירה השלילית מחיפה והיקפה גדל ל־2,615 תושבים. נתון זה משקף את ההפרש בין מספר התושבים שעזבו את חיפה ועברו להתגורר ביישובים אחרים בארץ (9,770 תושבים) לבין מספר התושבים שעברו להתגורר בחיפה מיישובים אחרים בארץ (7,155 תושבים).
מעבר לנתונים בסיסיים אלה העבירה הלמ”ס ל”כלבו” שתי רשימות המפרטות אותם: רשימת יישובים שאליהם עזבו תושבי חיפה בשנה שעברה, ורשימת יישובים שמהם עברו תושבים לחיפה אשתקד.
לפי הנתונים, בשנה שעברה נרשם מאזן הגירה שלילי של 1,617 תושבים בין חיפה לשמונה יישובים הנמצאים בסביבתה הקרובה: קרית ביאליק, קרית אתא, קרית מוצקין, קרית ים, נשר, טירת כרמל, יקנעם ועתלית.
גם לתל אביב-יפו, באופן לא מפתיע לנוכח נתוני השנים הקודמות, מפסידה חיפה תושבים רבים בסיכום המאזן בין יוצאים לנכנסים. ב־2016 נרשם מאזן הגירה שלילי של 338 תושבים בין חיפה לתל אביב-יפו כתוצאה מכך ש־829 מתושבי חיפה עברו לעיר הגדולה לעומת 491 תושבים בלבד שעשו את הובלות המיטלטלין בדרך ההפוכה.
מדוברות העירייה נמסר בתגובה לידיעה בשבוע שעבר: “חיפה נמצאת כיום בתנופת פיתוח שכמוה לא ידעה העיר מעולם, ומספר תושביה הוא הגדול אי פעם. בחיפה, כמו בכל עיר מטרופולין, לרבות תל אביב-יפו, קיימת הגירה ממנה ואליה, הן למרכז הארץ והן לערים הסמוכות לה שבהן הדיור זול יותר. תנופת הפיתוח שבה נמצאת העיר באה לידי ביטוי בחמש שכונות חדשות שנבנות בעת ובעונה אחת ובהתרחבות השכונות הקיימות במסגרת תוכניות התחדשות, שבהן מובילה חיפה ביחס לכל הארץ. העירייה אינה מסתפקת בכל אלה ופועלת לחיזוק מעמדה של חיפה כבירת הצפון וכבירת ההייטק ומדעי החיים, לשיפור השירות לעסקים קטנים, לבנייתו של הנמל החדש, להקמת חזית הים העירונית ולעידוד יזמים וסטרטאפיסטים. כל אלה יביאו לתוספת של אלפי מקומות תעסוקה איכותיים ולהגדלתה של אוכלוסיית העיר”.
sus
אני לא רואה הגירה מהישובים הערביים בגליל לחיפה? קיימיות עשרות משפחות וצעירים שהגיעו לחיפה
אלון
מה יהיה עם העיר הזאת?