לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהופצו היום בחוברת הנתונים "ישראל במספרים ערב ראש השנה תשע"ח", מספר תושבי חיפה בשנת 2016 גדל ב-0.25 אחוז ביחס לשנה שקדמה לה והסתכם ב-279,600 תושבים. מדובר בשיא מספר התושבים בחיפה בכל הזמנים, אך עם זאת, תיחום הנתון בפרופורציות המתאימות מלמד כי גידול זה נמוך באופן משמעותי מהגידול בכלל אוכלוסיית ישראל שעמד בשנה שעברה על 1.8 אחוז.
לפי נתוני הלמ"ס נרשמה בחיפה בשנת 2016 הגירה שלילית של 2,600 תושבים (ההפרש בין מספר התושבים שעזבו את חיפה ועברו להתגורר ביישובים אחרים בארץ לבין מספר התושבים שעברו להתגורר בחיפה מיישובים אחרים בארץ). ב-2016 עזבו את חיפה 9,800 תושבים לעומת 7,200 תושבים בלבד שעברו להתגורר בה. נתון זה הוא מאכזב לנוכח העובדה שבשנים 2009 ו-2010 נראה היה שתופעת מאזן ההגירה השלילי מחיפה נבלמה לחלוטין. ב-2010 היה המאזן 120 תושבים בלבד וב-2009 הוא הסתכם ב-70 תושבים בלבד.
נתוני 2016 מלמדים כי מאזן ההגירה השלילי מחיפה הסתכם זו השנה הרביעית ברציפות ביותר מ-1,000 תושבים בשנה, כאשר היקף ההגירה הוכפל ביחס ל-2013. הנתונים גם מייצרים רצף של שש שנים – 2016-2011 – המתאפיינות במאזן הגירה שלילי משמעותי בחיפה שגדל באופן עקבי. בשנת 2011 הסתכם מאזן ההגירה השלילי ב-510 תושבים, ב-2012 הוא גדל ל-660 תושבים, ב-2013 הוא נסק ל-1,300 תושבים, ב-2014 הצטמצם ל-1,147 תושבים וב-2015 האמיר ל-2,051 תושבים.
על רקע מאזן ההגירה השלילי, ההערכה היא שהגידול באוכלוסיית חיפה אשתקד נובע משתי סיבות עיקריות: ריבוי טבעי משמעותי המגלם הרבה יותר לידות מפטירות והגעתם של עולים חדשים רבים לחיפה.
מדוברות עיריית חיפה נמסר: "חיפה נמצאת כיום בתנופת פיתוח כמוה לא ידעה העיר מעולם ומספר תושביה הוא הגדול אי פעם. בחיפה, כמו בכל עיר מטרופולין, לרבות תל אביב-יפו, קיימת הגירה ממנה ואליה, הן למרכז הארץ והן לערים הסמוכות לה שבהן הדיור הוא זול יותר. תנופת הפיתוח שבה נמצאת העיר באה לידי ביטוי בחמש שכונות חדשות שנבנות בעת ובעונה אחת ובהתרחבות השכונות הקיימות במסגרת תוכניות התחדשות, שבהן מובילה חיפה ביחס לכל הארץ. העירייה אינה מסתפקת בכל אלה ופועלת לחיזוק מעמדה של חיפה כבירת הצפון וכבירת ההייטק ומדעי החיים, לשיפור השירות לעסקים קטנים, לבנייתו של הנמל החדש, להקמת חזית הים העירונית ולעידוד יזמים וסטרטאפיסטים. כל אלה יביאו לתוספת של אלפי מקומות תעסוקה איכותיים ולהגדלת אוכלוסיית העיר".
רמי חן
סממן מובהק של עיר בהתדרדרות…
תושביה היותר חזקים מבינים היטב את המצב ומצביעים ברגליהם – נוטשים.
הורג אותה הזיהום ממפעלי המפרץ (בז"ן ומפעלי פטרוכימיה וכימיה) שגורם לתחלואה קשה (סרטן, מחלות נשימה, תינוקות שנולדים עם ראש קטן), הריכוז הגבוה מאד של החומרים המסוכנים, יש חוסר משווע של מנהיגות אמיתית שלתוכו נכנסים גורמים המחמירים את מצבה (להערכתי מעוניינים בהדרדרות שלה…).
עיר יפהפהיה שהולכת ומתכערת מאחר שמי שמנהל אותה לא שומר על כל מה שיפה ומייחד אותה, ואף פוגע ביופיים של חלקיה. פוגע בכרמל, בטבע ובירוק העד שבלבה, עושה נזק למבטי הנוף מההר, מזיק לחופי הים שלה, הורס את המרקם היפה של השכונות הבנויות על צלע ההר, גורם לשכונות שיתכערו עם בניינים שהופכים לשיכונים חסרי צורה (בחסות "התחדשות עירונית" פיקטיבית ותמ"א 38 חסרת תכנון בראיה כוללת).
הולכת ונעלמת הצמחיה הירוקה והחורשות שהיו בין הבניינים, הרחובות ובשכונות, הציפוף של הרחובות נעשה ללא תכנון והכשרת תשתית ראויה (במקומות רבים הכבישים והמדרכות לא ראויים לכלי רכב והולכי רגל – בורות וגבשושיות, אספלט מתקלף, טלאים על גבי טלאים), הולך ונעלם המרקם של בניינים הטובלים בצמחיה ירוקה… ו
התושבים בורחים בהמוניהם ממנה בשנים האחרונות ובצדק – להלן, רק בשנת 2016 ברחו 9,800 תושבים כאשר במקומם נכנסת, יש להניח, אכלוסיה חלשה יותר.