אספלט שחור, גדרות וחומות אבן: מה קרה לגן הפסלים?

בתחילת חודש דצמבר הודיעה עיריית חיפה על סיום עבודות ההנגשה שנערכו בגן הפסלים. סכום השיפוץ, כך דווח, נאמד ביותר ממיליון שקל. אבל התוצאה הסופית כבר מעוררת ביקורות מצדם של תושבים רבים.

גן הפסלים, שנחנך בשנת 1979, הוא אתר שכל חיפאי מכיר, ועבור רבים הוא חלק מהנוסטלגיה החיפאית. הגן נהגה על ידי הפסלת אורסולה מלבין, שהגיעה לארץ בשנת 1964 כתיירת והשתקעה בכפר האמנים עין הוד. לאחר שש שנות יצירה, כשביתה היה צר מלהכיל את המספר הגדול של עבודותיה, היא הגתה את הרעיון להקים גן שבו יוצבו יצירותיה. לאחר שתרה אחר מקום הולם, היא מצאה אותו במצפור השלום דאז בשדרות הציונות פינת רחוב 2 בנובמבר. בגן מוצגים 29 פסלי ברונזה של מלבין – רובם דמויות של נשים, גברים, ילדים ובעלי חיים. ב-2020 הלכה מלבין לעולמה והותירה אחריה מורשת שתימשך עוד שנים רבות.

אורסולה מלבין ז"ל (צילום: Dan Ben Arye, CC BY-SA-4.0)

לירן שפרלינג נולד ברחוב 2 בנובמבר, והגן היה חלק מנוף ילדותו. כעת הוא מזועזע מהמראה החדש של הגן. "גדלתי ברחוב הזה מאז שנולדתי ועד לגיל 25", הוא מספר, "היינו משחקים שם פריזבי ומתגלגלים על מדרון דשא. נחשפתי לתמונות מהשדרוג שלו והזדעזעתי. פשוט הרסו את הגן. כמעט לא זיהיתי אותו. השביל מאספלט שחור – איך הוא מייפה את הגן? מישהו רוצה לשבת עכשיו בדשא? מישהו בכלל יכול? הכל מוקף בחומות ובגדרות, זה נורא. אני יכול להבין שרוצים להנגיש את הגן, אבל אני מביט ושואל את עצמי מה הקשר בין חומות שנבנו מסביב לפסלים לבין הנגשה? גם הנגשה אפשר לעשות בטוב טעם. יש מספיק פארקים מונגשים שלא נראים ככה. שביל הזפת השחור הוא מכוער, ומשטחי הדשא מוקפים בחומות של אבנים. אפשר היה להנגיש את השבילים ועדיין לא לעשות אותם מאספלט שחור מכוער. זה יכול לקרות רק במדינת חלם. המרבד הירוק הפך כולו לחומות ולביצורים. בהצלחה למי שירצה ליהנות מהדשא ולתת לילדים לשחק או לרוץ. מי יבוא לבקר בגן הזה בכלל? לקחו פארק עירוני והפכו אותו למוזיאון. למזלה של העירייה, בניגוד לדברים אחרים את הנזק אפשר לתקן ולהחזיר אותו להיות פינת חמד עירונית".

גן הפסלים, לאחר השיפוץ (צילום: בועז כהן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

שרית מלצר נהגה לפקוד בקביעות את הגן. ביום שישי היא הגיעה לגן ונדהמה. "הבטתי סביבי ולא האמנתי למראה עיניי", היא אומרת, "מה קרה לשביל האבן היפה שחצה את הגן? במקומו יש שביל אספלט שחור, מתוחם בחומת אבנים ובגדרות. ההנגשה היא הכרחית ומבורכת, אך נראה ששיפוץ הפנינה החיפאית הזו התבצע באופן לא מקצועי שאינו מתכתב עם המראה המקורי והמקסים של הגן ועם אופיו האמנותי הטובל בטבע ובנוף החיפאי".

גן הפסלים, לאחר השיפוץ (צילום: בועז כהן)

לדבריה של מלצר, "בעת תכנון הנגשה אפשר לחשוב על שביל שלא נראה כמו כביש. בגן המקורי היה מפגש בלתי אמצעי והרמוני בין הפסלים, הטבע ומבקרי הגן, ואילו כעת מוצבות חומות תיחום לפסלים הכלואים בהן. האדם כבר לא נמצא באינטראקציה טבעית עם הפסל ועם הנוף. הרי הפסלים הוצבו בגן באופן הרמוני וגאוני, בפשטות ובצניעות. הגדרות החדשות מזכירות לי את טיילת הבהאים. מה הקשר של העיצוב הזה לגן? הזדעזעתי עד כדי כך שכתבתי על כך פוסט, ואנשים רבים הסכימו עם הרגשתי שנעשה עוול לגן המיתולוגי. אמורה להישאל בעניין הזה שאלה ערכית ומקצועית – איך מנגישים באופן שמכבד ומתכתב עם מורשת, עם אופי ועם ערכים של מקום, ואיך מוצאים את שביל הזהב בין הנגישות, האופי והיופי. השאלה היא אם מישהו בעירייה שהיה אמון על זה עשה פה חשיבה מקצועית וביקורתית עם צוות מגוון? מיליון שקל לשיפוץ זה המון כסף, ולעניות דעתי מישהו פה החטיא את הערכים של הגן ואת מה שמלבין רצתה להנחיל לנו למורשת עולם. ברונזה הוא חומר זר לטבע, אך בגן הזה החומר השתלב בטבעיות והפסלים היו כבני המקום – אנושיים, נטועים במורדות הירוקים, חופשיים ולא כלואים בחומות ובגדרות. האם היתה פה חשיבה יצירתית ועמוקה שמתכתבת עם הערכים של מוזיאון פתוח כזה, או שהשיפוץ נעשה באופן הדומה לסלילת שביל נגיש של מוסד ממשלתי? ושאלת השאלות היא מה ניתן לעשות כעת לשיפור חזות הגן וכיצד ניתן להחזיר עטרה ליושנה המתכתבת עם ההנגשה החשובה".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "הנגשת הגן נעשתה על פי דרישות החוק והנחיות מורשה נגישות במטרה להבטיח כי כל אדם יוכל ליהנות ממנו. שבילי האבן הפראית אינם ניתנים להנגשה, ולכן הנגשת השביל בוצעה באספלט בדומה לשבילים הקיימים בחלקו העליון של הגן. עם זאת, בימים אלה מבצעת העירייה בחינה נוספת של נחיצות הקירות, וכל הקירות שניתנים לפירוק יפורקו במטרה לשמר ככל הניתן את אופיו המקורי של הגן".

גן הפסלים, לאחר השיפוץ (צילום: בועז כהן)