חשש לגורלה של צ'יקה, נקבת תוכי מסוג ג'קו, שהתעופפה לה ביום ראשון מהבית שבו גדלה ברחוב יצחק שדה בקרית אליעזר. אמיל, בעליה זה ארבע שנים, דואג.
אמיל: "קראנו לה צ'יקה, אבל אנחנו קוראים לה גם צ'יקולה וצ'יקיטה, והיא עונה בשמות של החבר'ה מהסטודיו לקעקועים שלי".
על הרגע שבו התעופפה צ'יקה לחופשי, הוא מספר: "היא הייתה איתי בבית. יש לה כלוב קטן שאיתו אני יוצא איתה לחצר. בתוך הבית היא חופשייה, אבל כשאני יוצא לחצר, היא בכלוב קטן כדי שלא תברח. יצאנו לחצר, ונכנסתי לרגע הביתה למלא לה אוכל. סגרתי לה את הצד של הכלוב. אבל כשאין את הקערה של האוכל, תוכי חכם יכול לפתוח את הבריח על ידי המקור. היא פתחה את הבריח, ואיך שיצאתי עם האוכל, היא כבר הסתכלה עליי, כשהיא מחוץ לכלוב. אמרה לי 'אמיל, אמיל' וברחה. ככה בפנים. אין לדעת לאן היא עפה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אמיל מוסיף: "היתרון הגדול של צ'יקה הוא שהיא דברנית מאוד. זאת אומרת שברגע שאני אהיה לידה ואצעק את השם שלה, היא תחזיר לי את השם שלה ואני אדע שזו היא. היא לא תשרוק, היא תענה לי בשם ותקרא בשמות או שתגיד 'בוקר טוב' ו'מה נשמע'".
בינתיים, החשש של אמיל גובר מיום ליום: "היא מאוד פוחדת מעורבים. עורבים מאוד מציקים לתוכים. היא אוכלת בהאכלת יד, היא לא יודעת להשיג אוכל. זאת אומרת שהיא כבר 24 שעות בלי אוכל, והיא יכולה להיות ככה ארבעה ימים מקסימום. זו הסכנה – שהיא לא תדע להשיג לעצמה אפילו לא פירור אחד, גרעין, לא שום דבר. היא לא יודעת לצוד אוכל, אלא רק לקבל אוכל.
"הסיכוי היחיד שהיא תחזור הוא בלילה בחושך, כשכולם הולכים לישון. אני משאיר את האור בחצר דולק, כך היא אולי תוכל לזהות את המקום כשהיא עוברת מעל. תוכי לא זז הרבה בשעות החשיכה, הוא נתקע על איזה ענף. התוכים לא רואים בחושך. זאת אומרת שאם היא לא תזהה את האור, היא לא תנסה אפילו להתקרב לפה בלילה, היא פשוט תישאר במקומה עד שיעלה הבוקר. אני גר בשכונה שהכי גרוע לאבד בה תוכי. ליד הבית שלי זה כמו מיני יער, ויש אין סוף תוכים על כל עץ, אבל אלה תוכי בר והם יודעים להשיג לעצמם אוכל. צ'יקה לא יודעת, כי היא מפונקת".
אמיל מבקש מכל מי שנתקל בצ'יקה במקרה, שייצור עימו קשר בטלפון: 054-5679530
תגובות