מדוע גוררת העירייה את הנצחתו של גיבור ישראל?

ביולי 2020 החליטה ועדת השמות העירונית להנציח את החייל אלכסיי (אשר) נייקוב ז"ל. הבקשה שהוגשה לוועדה על ידי חבר המועצה לזר קפלון היתה להנציחו בשם רחוב, מדרגות או כיכר, אך הוועדה החליטה כי מכיוון ש"לצערנו יש משפחות שכולות רבות בעיר ולא מעט חללים, וביחד עם הרצון להנציחו עלינו לשמור על שוויון" יונצח נייקוב במקום ראוי שיימצא להנצחתו. בהמשך לתשובתה של הוועדה הציע קפלון להנציח את נייקוב במרכז השחמט שעתיד היה להיפתח בספרייה העירונית בקרית אליעזר, ששופצה ונבנתה לה קומה נוספת.

בפברואר 2021 הודיעה מזכירת העיר ברכה סלע למשפחת נייקוב כי מועצת העיר אישרה לקרוא על שמו חדר בספרייה העירונית החדשה בקרית אליעזר: "לזכותה של העיר חיפה שאיש כמו אלכסיי נמנה עם תושביה. אלכסיי נהג בגבורה עילאית בעת שליווה אוטובוס מלא בתלמידים מבית ספר בכפר דרום לעצמונה. בהקריבו את חייו הציל את התלמידים. לכבודה של העיר חיפה ששמו של אלכסיי יונצח בחדר הספרייה המשמשת את קהל תלמידי חיפה. זוהי הנצחה חיה שתיחתם בספרי ההיסטוריה החיפאית".

נייקוב נולד בשנת 1979 בחרקוב, אז בברית המועצות והיום באוקראינה. בספטמבר 1996 הוא עלה לארץ לבדו, וכעבור שנה הצטרפו אליו הוריו קלרה וסמיון ואחיו רדימיר. שאיפתו ללמוד בטכניון התממשה. לאחר שעבר בחינות למוסד הוא החל ללמוד במכינה לקראת לימודי אווירונאוטיקה – המקצוע שעליו חלם עוד מילדותו. בפברואר 1998 הוא התגייס לצה"ל והחל במסלול הכשרת לוחמים בחיל ההנדסה הקרבית, כשהתכנון היה להמשיך את לימודיו לאחר שיסיים את השירות.

עם סיום המסלול שירת נייקוב בליווי ובאבטחה של אוטובוסים בגוש קטיף. באוקטובר 1998 ליווה הג'יפ שבו הוא נסע אוטובוס של תלמידים מבית ספר בכפר דרום לעצמונה. הג'יפ חסם מכונית תופת נהוגה בידי מחבלים שהתכוונו לפוצץ אותה בהתנגשות באוטובוס העמוס בילדים. המכונית התנגשה בג'יפ והתפוצצה, אך האוטובוס לא נפגע והילדים שהיו עליו ניצלו. נייקוב נהרג ושני חיילים נוספים נפצעו. נייקוב הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה, בן 19 היה בנופלו.

לאחר מותו הונצח זכרו של נייקוב בכמה דרכים. בית הספר בעצמונה שבו למדו הילדים נקרא על שמו, כך גם כיתת שדה במושב בית חשמונאים, הארגונים נעל"ה וסל"ע הקימו קרן מלגות לתלמידים מצטיינים על שמו, בחרקוב קראו לרחוב על שמו, כמו גם לארגון המתנדבים הצעירים בבית הספר מס' 170 שבו הוא למד. אלא שעד עתה, ולמרות ההבטחות, הוא לא הונצח בחיפה.

אלכסיי נייקוב ז"ל (צילום: האלבום המשפחתי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

"לקחו אותנו לראות היכן יהיה החדר שייקרא על שמו כשהספרייה החדשה החלה להיבנות, אך ככל שחלף הזמן לא שמענו יותר כלום", אומרת האם קלרה באכזבה ובעצב, "מאז לא יצרו איתנו קשר. זה הזוי שבחרקוב נקרא רחוב על שמו ואילו בחיפה לא יכולים להקים חדר על שמו. הסיבה שבגללה חשוב לנו להנציח את אלכסיי, ואשתמש במילים של הילדים שהוא הציל – אי אפשר לקלקל את השם שלו. היום הילדים האלו הם בוגרים, אנשים שתורמים המון למדינה, וכשהאסון הזה קרה בעלי אמר שבתוך כל ילד כזה יש חתיכה מאלכסיי, שהוא חי בתוכם. הילדים האלה זוכרים את אלכסיי, ובכל שנה הם מקיימים אירוע לזכרו. ראוי שהוא יונצח במקום שבו ילדים לומדים או משחקים שחמט. חיפה היא העיר האהובה שלי, וכששמעתי שבחרקוב קוראים רחוב על שמו שלחתי מכתב לעירייה וסיפרתי ששם עשו את זה ובחיפה לא".

לעזרתה של משפחת נייקוב נחלצה יו"ר סיעת מחוברים לחיפה ביתנו במועצת העיר טטיאנה ג'ון. ביחד עם חברי סיעתה יעקב בורובסקי וארטיום חרצ'נקו היא הגישה השבוע שאילתה לראש העיר יונה יהב, שבה היא תוהה מדוע עד כה נייקוב לא הונצח ואם לנוכח איפוס התקציב של מועדון השחמט שפועל בספרייה בקרית אליעזר ההבטחה להנציחו תתממש.

"סיפור גבורתו של אלכסיי נייקוב הפך למודל לחיקוי של עולה חדש שהפך את מדינת ישראל ואת חיפה לביתו", כתבה ג'ון בשאילתה, "בשנת 2020 סוכם עם גורמי עיריית חיפה להנציח את נייקוב במועדון שחמט שאמור היה להיפתח בקרית אליעזר. מסיבה בלתי ברורה, נושא השחמט שתוקצב בשנים הקודמות אופס בתקציב השנה, וביחד איתו בוטלה הנצחתו של נייקוב, שמהווה סמל ומופת לכל אזרח, ודאי ל-80,000 יוצאי חבר העמים בחיפה". בשאילתה דורשת ג'ון מיהב שיורה על החזרת התקציב למועדון השחמט ולחלופין יודיע על אופן הנצחתו של נייקוב.

ג'ון מסרה ל"כלבו – חיפה והקריות": "בזיון ובושה לעיריית חיפה בהנהלתה הקודמת והנוכחית. שמו של נייקוב מסמל גבורה ואצילות. בשנת 2006 ייסדה הסוכנות היהודית מלגה על שמו, במרכז הזיכרון גוש קטיף ברמת הגולן הוקמה אנדרטה לזכרו, בעיר הולדתו חרקוב קראו רחוב על שמו, ורק בחיפה, ביתו בישראל, אין תקציב או לב להנציח את הגיבור שלנו. נותנים לרחובות שמות של פרחים, כשחללים האלו הם הפרחים האמיתיים שנקטפו באכזריות בתחילת חייהם. משנת 2020 מאכילה הנהלת העיר את הוריו השכולים בהבטחות. פניתי לראש העיר בשאילתה ובדרישה להנציח את נייקוב ז"ל. אם אין להם תקציב למועדון שחמט – הרי אין לעירייה כסף לתרבות, לספורט ולכל מה שנוגע למגזר העולים – שימצאו דרך ראויה לכבד את זכרו של הגיבור, לכבד את משפחתו שנטעו שורשים בחיפה ומסרו את היקר מכל למדינה".

מעיריית חיפה נמסר: "הנהלת העירייה מתייחסת ברצינות רבה לשאילתה שהוגשה למועצת העיר, ועל כן תשיב עליה כמקובל במועצת העיר לאחר בדיקת הנושא".

אלוף פיקוד דרום יואב גלנט מעניק תעודת הערכה להוריו של אלכסיי נייקוב ז"ל (צילום: האלבום המשפחתי)

תעודת ההערכה שניתנה להוריו של אלכסיי נייקוב ז"ל