יאיר וויטסון, נער בן 13 מחיפה, גילה תוך כדי טיול בכרמל תגלית נדירה: טבעת ברונזה ועליה חריתה של אתנה – אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק במיתולוגיה היוונית.
וויטסון סיפר כי הוא יצא לטיול ליד ביתו ולבלות זמן איכות עם אביו, שחזר מארבעה חודשי מילואים. במהלך הטיול, סמוך לאתר מחצבות קדומים בכרמל, הוא נתקל בחפץ שסקרן אותו. "אני מתעניין במאובנים ובאבנים ואוהב לאסוף אותם", סיפר וויטסון, "במהלך הטיול הבחנתי בחפץ קטן ירוק והרמתי אותו. היתה עליו קורוזיה, ולכן חשבתי בהתחלה שמדובר באום של בורג. חשבתי להתיך את זה, אבל למרבה המזל הבנתי שזו טבעת. בבית זיהיתי שמופיעה עליה דמות. במבט ראשון, חשבתי שמדובר בלוחם".
המשפחה פנתה למפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ניר דיסטלפלד, שהעביר את הטבעת לאוצרות המדינה. הטבעת נבחנה ונחקרה ברשות בסיוע של פרופ' שוע אמוראי-שטרק – מומחית לטבעות, וקמעות עתיקים מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי – שזיהתה מיד שמודבר באוצר בלום.
יאיר וויטסון והטבעת הנדירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
רוצים להישאר מעודכנים?
דיסטלפלד וד"ר איתן קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות מתארים את הממצא: "על גבי הטבעת היפה שהשתמרה בשלמותה מופיעה דמות עירומה שלראשה קסדה. בידה האחת היא מחזיקה מגן ובידה השנייה חנית. הזיהוי של וויטסון את הדמות כלוחם הוא קרוב מאוד למציאות. הדמות היא ככל הנראה האלה מינרווה מהמיתולוגיה הרומית, שמוכרת גם כאלה אתנה במיתולוגיה היוונית. האלה הזו, שהיתה פופולרית מאוד בתקופה הרומית בארץ ישראל, נחשבת לאלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית וגם לאלת החוכמה".
לדבריהם, הטבעת הקטנה שעשויה מתכת, ככל הנראה ברונזה, השתייכה לאשה או לנערה ומתוארכת לתקופה הרומית (המאות השנייה והשלישית לספירה). היא נמצאה למרגלות אתר העתיקות חורבת שלאלה, על גבעה שבה שרידי אחוזה מהתקופה הרומית וסמוך למחצבת סלע קדומה. בקצה המחצבה יש שני פתחי קבורה. "ייתכן, אם כן, שהטבעת השתייכה לאשה שגרה באותה האחוזה", אומרים שני החוקרים. אפשרויות אחרות הן שהטבעת היתה שייכת לעובד במחצבה או שימשה מנחת קבורה בקברים הסמוכים.
חורבת שלאלה, אשר שוכנת במרכז הרי הכרמל, מוקפת משלושה כיוונים על ידי נחל אורן, ובקרבתה נמצא עין אלון – מקור מים קבוע. המקום נחקר בעבר על ידי חוקרי קרן הסקר הבריטי, על ידי פרופ' רות עמירן ועל ידי משלחת מאוניברסיטת בר אילן בראשותו של פרופ' שמעון דר. "הטבעת מצטרפת לנתוני חפירות קודמות ולסקרים שנערכו בחורבה ושופכת אור נוסף על המקום", מסכמים דיסטלפלד וד"ר קליין.
בעקבות גילויה של הטבעת הוזמנו וויטסון ובני משפחתו לסיור בקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים, והוענקה לו תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה.
מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו: "המעשה מעורר ההערכה של יאיר, שדיווח מיד על הגילוי ומסר את הטבעת לאוצרות המדינה, מדגים אחריות וכבוד לעבר שלנו. שמחנו מאוד לארח את יאיר ומשפחתו ולהעניק לו טביעת חותם שיצרנו מהטבעת. יאיר סיפר לנו שהוא רוצה להיות ארכיאולוג בעתיד, ואנחנו שומרים לו כאן מקום של כבוד". הטבעת תוצג לציבור כחלק מסיורי הקיץ בקריה לארכיאולוגיה.
ד"ר איתן קליין ויאיר וויטסון בוחנים את הטבעת (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
תגובות