המנזר הכרמליטי (צילום: בועז כהן)
המנזר הכרמליטי (צילום: בועז כהן)

העירייה מבקשת מבית המשפט למחוק את תביעת הכרמליטים

כארבעה חודשים לאחר שמסדר הכרמליטים הגיש תביעה בסך 1.85 מיליון שקל נגד עיריית חיפה והתאגיד מי כרמל ודרש לפנותם מנכס ברמת שאול, העירייה ותאגיד המים מבקשים מבית המשפט למחוק את התביעה. הטענה המרכזית: העירייה היא בעלת רשות שימוש במקרקעין ללא תמורה

פורסם בתאריך: 3.7.24 07:52

עיריית חיפה ותאגיד המים מי כרמל מבקשים מבית משפט השלום בעיר למחוק את התביעה בסך של 1.85 מיליון שקל שהגיש נגדם מסדר הכרמליטים.

כפי שפורסם ב"כלבו – חיפה והקריות", בחודש פברואר תבע המסדר את העירייה ואת מי כרמל בטענה להפקעה לא חוקית של כחמישה דונמים מנכס בבעלותו ברחוב ז'ורס 14 ברמת שאול. לטענת המסדר, על נכס זה בנתה העירייה בריכת מים והעבירה לידיה את השליטה ואת השימוש בנכס.

בתביעה נטען כי עוד בשנת 1987 פעלו העירייה והוועדה המקומית להפקעת השטח לצורך שירותים עירוניים, אך "בקשת ההפקעה הוגשה ואושרה בחלוף 36 שנים מאישור התוכנית, ולמעשה הנתבעות זנחו את התוכנית ואת תקנונה, ולא פעלו לפיו במשך 36 שנים. הנתבעות לא נקפו אצבע על מנת להשלים את הליך ההפקעה ו/או ליישם ו/או לפעול בהתאם לתוכנית ולהוראותיה, ובהתאם נותרו המקרקעין בבעלותו במלאה של התובע". עוד נטען כי העירייה נזכרה לפעול בהתאם לחוק ולהגיש בקשה להפקעה בהתאם לתוכנית המאושרת רק בחלוף 36 שנים, לא משום שסברה שעליה לפעול כדי לתקן את העיוות אלא משום שביוני 2023 התבקש המסדר על ידי מי כרמל לחתום על תוכנית להיתר בנייה להקמת בריכת מים נוספת על הנכס – דבר שהמסדר מתנגד לו בתוקף.

במסדר טוענים כי בניית הבריכה הקיימת לא קיבלה את אישור המסדר וכי המקרקעין הם בבעלותו הפרטית, ודורשים מבית המשפט לחייב את העירייה ואת מי כרמל בדמי שימוש בסך של 1.85 מיליון שקל ולהורות על פינוי הנכס ועל החזרתו לידי הכרמליטים.

בכתב ההגנה שהגישה העירייה היא מבקשת מבית המשפט למחוק את התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית. לחלופין טוענת העירייה כי היא בעלת רשות שימוש במקרקעין ללא תמורה, זאת לנוכח "התנהגות נציגי מסדר הכרמליטים לאורך יותר משלושה עשורים". העירייה טוענת עוד כי היא תפסה חזקה בנכס בהסכמתם ובידיעתם של אנשי המסדר וסיימה את הקמת בריכת המים בשנת 1988 וכי היא הבעלים דה פקטו של הנכס מאותה השנה, ולכן אין להורות על סילוקה מהנכס.

העירייה מדגישה כי בינה ובין המסדר אין יריבות משפטית מכיוון שהיא לא מחזיקה בנכס עוד משנת 2010, "עת הועבר משטר המים לתאגיד המים מי כרמל. נוכח כך, הרי שאין כל יריבות בין התובע לבין הנתבעת וגס מטעם זה יש להורות על סילוק התביעה נגדה".

 

 

בעירייה מציינים כי המסדר נתן את "הסכמתו בהתנהגות להפקעה" ולא התנגד לה: "מתפיסת החזקה בנכס ועד להגשת התביעה חלפו כ-36 שנים. במרוצת עשרות השנים שחלפו לא נעשתה כל פנייה מאת התובע ביחס לתפיסת החזקה בנכס ו/או לשימוש בו, כאשר התובע ידע שהעירייה עושה שימוש בבריכת המים שנבנתה בנכס לטובת הציבור. התובע הסכים להעביר על שם העירייה לצמיתות חלק משטחו אשר ישמש את העירייה כדי להגיע לבריכת המים. משום כך יש לפרש התנהגות זו כהסכמה לשימוש שעשתה הנתבעת בשטח, הסכמה בדרך של התנהגות למתן שימוש ללא תמורה לנתבעת למטרת התוכנית".

לטענתה של העירייה, סעד של פינוי וסילוק אינו אפשרי ואינו סביר משום שהמקרקעין משמשים למטרה ציבורית חשובה, והדרישה לפינוי ולסילוק נגועה "בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר. כאן המקום לציין כי בריכת המים היא מתקן גדול וגלוי לעין לכל, ובמיוחד לתובע אשר המנזר שבבעלותו, כמו עוד נכסים שבבעלותו הנמצאים בקו ראייה אל הבריכה. חרף זאת, לא היתה כל התנגדות מטעם התובע לבניית הבריכה ולשימוש בה, וזאת במשך יותר משלושה עשורים".

בכתב ההגנה של מי כרמל מבקש התאגיד למחוק את התביעה הן מחמת התיישנותה והן בשל היעדר עילת תביעה שכן "במועדים הרלוונטיים, משק המים והביוב של חיפה היה בשליטתה הבלעדית של עיריית חיפה".

במי כרמל מסבירים כי "בהתאם לחוות הדעת של המומחה המקצועי מטעם התאגיד, יש צורך ואף הכרח בהקמת בריכת המים הנוספת ברמת שאול לטובת האינטרס הציבורי ומערכת המים העירונית על מנת למנוע עומסים, הפרשי לחצים וכיוצא באלה". עוד נטען כי "הליך ההפקעה בוצע בהתאם להוראות הדין עוד בשנות ה-80, וממילא בוצעה הפקעה מכללא, עת העירייה תפסה במשך שנים ארוכות חזקה במקרקעין והקימה עליו את בריכת המים המהווה עובדה מוגמרת, מבלי שהתובע העלה כל דרישה או טרוניה".

בתאגיד מדגישים כי "לנוכח העובדה שהתובע ידע לאורך שנים ארוכות, ולמצער חייב היה לדעת על קיומה של הבריכה, קל וחומר כאשר מדובר בבריכה גלויה וגדולה ולאור אישורו בכתב של עורך דינו של התובע, ענייננו במעשה עשוי שהתובע מושתק מלטעון בענייננו, לרבות ביחס לדרישותיו החדשות של התובע לקבלת דמי שימוש בגין ההפקעה. לתאגיד ולעירייה עומדת חזקת התקינות המינהלית, כך שיש לדחות את כל טענות 'האווירה' שהעלה התובע ביחס ל'אינטרסים הכלכליים' של התאגיד בהקמת הבריכה".

 

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. אלימלך עובדיה

    שיונה יהב יתרום את הקרקע הפרטית שלו למטרות ציבוריות נעלות, או שהעירייה תפצה את המסדר בקרקע חלופית.

  2. אליהו הנביא

    יש להפקיע את כל האדמות של מקדשים ובתי התכנסות לטובת הציבור ויהיו שטחי ציבור ללא הבדל דת גזע ומין.כמו שכתוב במגילת העצמאות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר