אדם נפרד בפוסט מצמרר: "תודה על החיים"

הזמר אדם נפטר הלילה (בין רביעי לחמישי) בגיל 64 לאחר מאבק במחלת הסרטן. אדם נולד בעכו בשם חיים כהן, וכשהיה נער עברה משפחתו להתגורר בחיפה. מאז היתה העיר עבורו תחנת דרך משמעותית לכל אורך חייו.

את הופעתו הטלוויזיונית הראשונה עשה אדם כרקדן הליווי של יזהר כהן בשיר "עולה עולה" שנבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 1985, ולאחר מכן לקח אותו המפיק שלמה צח תחת חסותו. אדם ניסה לפנות לשוק הבינלאומי תחת השם כריס לייף אך הניסיון לא צלח, ובשנת 1987 הוא זינק אל מרכז תעשיית הבידור עם הוצאת אלבומו הראשון "סוד". אלונה קמחי ויזהר אשדות עבדו איתו על אלבום הבכורה שמתוכו יצאו להיטים על זמניים כמו "סוד", "אין מוצא" ו"נוסע רחוק". תחנות הרדיו התאהבו בו, בנות הטיפש עשרה נשבו בקסמיו של הזמר בעל הבייבי פייס והבנדנה על היד, וזה נתן את האות לתחילת התופעה שזכתה לכינוי "אדמאניה". עשרות מעריצות התגודדו סביב ביתו והוא נאלץ לעבור למגדלי דיזנגוף, הופעותיו לוו בצרחות ובהתעלפויות של המעריצות, ובפסטיגל שהחל כתחרות חיפאית הוא כיכב במשך ארבעה שנים, שבכולן הוא זכה במקום הראשון.

בתחילת שנות ה-90 החל כוכבו כאליל הבנות לדעוך, ואדם התפנה להופיע בהצגות ילדים וגם עבד כמנהל שיט באונייה. אך לאורך כל השנים הוא לא נטש את המוזיקה והקפיד להוציא שירים ולהופיע. את הסוד הפרטי שלו על היותו הומוסקסואל הוא חשף רק בשנת 2007.

לפני כעשור עבר אדם להתגורר בחיפה לצד אחותו אילנה ואביו גדעון. הוא דיבר על חיפה כמי שמשמשת עבורו נמל בית וציפה לעשות כאן את מה שאהב – מוזיקה. לא פעם הוא הביע את אכזבתו מעיריית חיפה על כך שלא ביקשה להסתייע בכישרונו ובניסיונו העשירים. אחרי כמה שנים הוא חזר להתגורר בתל אביב, אבל בכל אותה העת נותר מחובר לחיפה. כשפורסם תחקיר על הנעשה בבית האבות כיפת הזהב בקרית אליעזר, הוא הציע להופיע בפני הקשישים במקום.

במאי 2017 חגג אדם 30 שנה לצאת האלבום "סוד" בזאפה בחיפה. את ההופעה הוא פתח במילים "חיפה, העיר שלי, עדיין". לאחר ההופעה הוא התראיין ל"כלבו – חיפה והקריות" ואמר: "חיפה תמיד מתחברת אלי במקום המחויך. תמיד כשאני מגיע לחיפה, גם כשאני עובר מחיפה לכל מקום אחר, יש לי איזשהו כזה…". כשנשאל אם עוד יחזור להתגורר בעיר הוא השיב: "יכול להיות שיהיה עוד ניסיון. היו לי כבר איזה שניים-שלושה ניסיונות כאלה, ולא משנה כרגע אם הם צלחו ולמה לא, אבל אני חי תל אביב וחיפאי במהות. אני עדיין מסוגל לחשוב על עצמי כחי על איזה סלע בכרמל". על השאלה אם התאכזב מחיפה הוא ענה: "אני אף פעם לא מתאכזב. אני לא כועס לעולם. התבאסתי, זו המילה. התבאסתי כי באתי עם המון אנרגיות וחשבתי שיש לי מה להציע לעיר ושהעיר תחבק ואני רציתי לחבק חזרה, לא כי אני כזה נדבן אלא כי רציתי לחיות בחיפה. אבל מצאתי את עצמי חי כל הזמן בתל אביב וישן בחיפה, אז זה לא הסתדר, למרות שהיה רצון טוב. אולי בגלגול הבא".

בהמשך השנה אושפז אדם במרכז הרפואי איכילוב. ניתוח שעבר להוצאת כיס המרה הסתבך, ואחרי חודשים של אשפוז הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ. מדינה שלמה עקבה בדאגה אחרי מצבו והתפללה לשלומו, ובמשך כל אותו הזמן סעדה אותו אחותו אילנה, שנאבקה במקביל במחלת הסרטן.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בריאיון ל"כלבו – חיפה והקריות" סיפרה אילנה על הקושי הכפול – לדאוג לעצמה ובמקביל לטפל באחיה היחיד שהיה אז בין חיים למוות: "ביקרתי אותו עם מלא מסכות על הפנים, ואחרי עשר דקות ברחתי כי לא יכולתי לראות אותו במצב הזה. לי יש סרטן ואני נמצאת שבוע אחרי טיפול, וכשאתה בטיפולים המערכת החיסונית שלך לא קיימת ויש חשש לחטוף זיהומים. בבית החולים יש המון זיהומים, אז האונקולוגית שלי המליצה לי לא לנטוע שם עץ, רק לבוא, להגיד שלום וללכת, בלי להתחבק ובלי שום דבר. שישו ושמחו במשפחת כהן".

בפברואר 2018 שוחרר אדם מבית החולים ושב להופיע. חודש בלבד אחר כך ניחת האסון על משפחת כהן, ואילנה נפטרה כשהיא בת 61.

גדעון ואילנה ז"ל, אביו ואחותו של אדם

בשנה שעברה, כשנדמה היה שחייו שבו למסלולם, חשף אדם שגם הוא חולה בסרטן. מאז הוא הקפיד לשתף את מעריציו במצבו, ובחודש שעבר פירסם פוסט לאחר שמועות על מותו: "היי אהובים באשר אתם. מהבוקר מתקשרים אלינו ושולחים עשרות הודעות כי מישהו מפיץ שמועה רעה. המצב לא טוב, אבל אל תעמדו עם סטופר. עדיין נלחם ועדיין חולם לעלות על במה אפילו לשיר אחד. תודה על הדאגה ועל האהבה".

גם במצבו הקשה אדם לא ויתר והתכונן לקראת הופעתו עם יהונתן פרלמן. "היי אהוביי", בדף המעריצים שלו, "בשבוע הבא בע"ה מתכוון להתארח במופע של יהונתן פרלמן. המצב הבריאותי שלי לא טוב, אבל יש לי רצון לפגוש אהבה וקהל, לשמוע מוזיקה טובה, לפרגן לדור הצעיר ולהרגיש קצת חיים. השנה האחרונה היא קשה עד בלתי אפשרית עבורי, ולצערי זה לא הולך למקום טוב. אבל אני ממשיך לקוות, ובינתיים עדיין מעדיף את העולם הזה על פני 'ורק האור דוהר מתגבר'. יש לי קושי בהליכה, קושי בנשימה, קושי בשמיעה, קושי להזיז את הצוואר ואת העורף וקושי להוציא קול ולדבר, ובכל זאת – אני מאמין ברוח ומה שיהיה יהיה".

לפני חמישה ימים, בעיתוי מצמרר, העלה אדם לדף הפייסבוק שלו את שירו "אחרי שאמות" שכתב יואב גינאי והלחין יהונתן פרלמן:
"אחרי שאמות יבואו פתאום אנשים בלי בושה עם חיבוק פולני.
אחרי שאמות יספרו בחלון בדיחות עתיקות וישפילו פנים.
אחרי שאמות יגיעו אישית זרים עם זרים וישירו שירים.
אחרי שאמות בקול חרישי תשטוף הרכילות את הבור הטרי".

הלילה נדם לבו של האגדה. בדף הפייסבוק שלו עלה הבוקר פוסט מצמרר שאדם כתב מבעוד מועד, כאילו התכונן לרגע הזה: "אם אתם קוראים את המילים האלה סימן שאני בעולם שכולו טוב, ככה אומרים, עוד לא יכול להמליץ 🙂 רוצה להודות על המסע המופלא והבלתי ייאמן בחיים האלה. עשיתי המון, הייתי טוטאלי, הלכתי עד הקצה בכל דבר – באהבה, בחברות, ביצירה. נשארו לי כמה חלומות לא סגורים אבל לא המון. תודה על אהבה, תודה על כל אדם שפגשתי או שהשפעתי עליו בצורה זו או אחרת, תודה על החיים. אם לא הצלחתי לסייע מלמטה בעניין השבת החטופים, אנסה לפעול מלמעלה. תהיו טובים, אוהב".

הלווייתו של אדם תתקיים היום (חמישי) בשעה 19:00 בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר), שער ברוש.

הפוסט האחרון של אדם