חברת תשתיות אנרגיה (תש"א) הגישה אתמול (שני) לבית המשפט העליון ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בפברואר השנה, ובמסגרתו נדחתה עתירה מינהלית שהגישה תש"א (לשעבר תש"ן) נגד עיריית חיפה ונקבע שהחברה תשלם לעירייה היטל סלילה בסך של 170 מיליון שקל.
בינואר 2022 הגישה תש"ן לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, עתירה נגד העירייה בדרישה להורות על ביטול דרישתה מהחברה לתשלום היטל סלילת רחובות בסך של 170 מיליון שקל – דרישה שהתקבלה בתש"ן ביוני 2021. לחילופין ביקשה החברה מבית המשפט להורות על הפחתת הסכום בשיעורים ניכרים "בשל פגמים קשים שנפלו בחישובם, אשר יורדים לשורשם והופכים אותם לבלתי סבירים באופן קיצוני".
במרכזה של העתירה עמד מתחם קרקעות הצפון, שבשטחו מצויות חלקות המקרקעין שעליהן הוגשה דרישת התשלום. יצוין כי עד לשנת 2005 לא היה מתחם קרקעות הצפון כלול בתחומה המוניציפלי של חיפה, אז הוא צורף לתחומה של העיר ביחד עם מתחם בז"ן. בדרישת התשלום ששלחה העירייה לתש"ן נכתב כי "בשנים 2019 ו-2020 ביצעה עיריית חיפה עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס, בגשר הל"ט ובכביש הגישה העובד מעל נחל הגדורה המחובר בכביש הגישה היחיד לנכס מתחום שיפוט העיר – מכיוון רחוב ההסתדרות".
תש"ן טענה בבית המשפט כי לא התגבשה עילה לחיובה בתשלום ההיטל, חלקה על הטענה כי מתחם קרקעות הצפון גובל בתשתיות עירוניות והוסיפה כי אין גישה לקרקעות הצפון מתשתיות אלו, אלא בדרך פרטית של בז"ן שהמעבר בה מותנה בהסכמה של בז"ן. עוד טענה החברה כי בין כביש 4 לתשתיות שהקימה העירייה חוצץ מתחם בז"ן וכי מתחם קרקעות הצפון מרוחק שני ק"מ מהן, כי נפלו פגמים בתעריף ההיטל וכי דרישת התשלום מהווה אכיפה בררנית.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט רון סוקול קבע כי מתחם קרקעות הצפון הינו "נכס גובל" ודחה את העתירה לביטול דרישת התשלום.
רוצים להישאר מעודכנים?
בערעור, שהוגש על ידי עוה"ד עפר שפיר ואמיר בירנבוים ממשרד עפר שפיר ושות', נכתב כי "תוצאת פסק הדין זועקת, שעה שמביאה לחיובה של המערערת – חברה ממשלתית האמונה על ניהולה של תשתית אחסנה והולכת דלקים, במיוחד בשעת חירום – ומטילה עליה חיוב עתק המעמיד בסיכון את יכולתה להמשיך בפעולתה הסדירה, וזאת על יסוד פרשנות מרחיקת לכת ועבודת אחזקה שולית במרחק של יותר משני ק"מ מהנקודה הקרובה ביותר במתחם המערערת, כשאין שום קרבה או יכולת להפיק הנאה מהכביש שבו בוצעה העבודה".
תש"א טוענת כי בית המשפט שגה כשקבע כי מדובר בנכס גובל מכיוון שהמקרקעין מרוחקים מהכביש העירוני הקרוב ביותר וללא אפשרות גישה ממנו, וכי המקרקעין עברו שינוי ייעוד מחקלאות לייעוד אחר, אך הדבר נותר תאורטי בלבד לנוכח תוכנית מתאר ארצית סותרת שכבר מקודמת. לטענת החברה, בהתאם לתוכנית ששינתה את הייעוד נותקה כל זיקה בין המתחם לבין מערכת הכבישים העירונית, ולכן במצב כזה נותקה כליל זיקת ההנאה בין תשתית הרחובות לנכס מושא החיוב.
"יתרה מזאת", הוסיפה תש"א, "מדובר במתחם חקלאי המעובד בפועל, אשר ספק אם יפותח בעתיד, ובסבירות גבוהה מאוד מימושו לא יהיה בהתאם לתוכנית שאושרה, וזאת לנוכח תוכנית מתאר ארצית סותרת. הדעת נותנת כי חיוב בהיטל סלילה, ובפרט בסכומי עתק כאלה, יוטל לכשיפותח המתחם ותידרש העירייה להנגישו באמצעות מערכת הרחובות העירונית. גם מהיבט זה לוקה פסק הדין המביא לחיוב המערערת בהיטל כבר כיום, טרם שתכנון המתחם הושלם וטרם שהעירייה החלה בהנגשתו, בחוסר סבירות קיצוני".
עוד נטען בערעור כי דרישתה של העירייה לתשלום היטל סלילה היא בבחינת "הרצחת וגם ירשת?", שכן העירייה נלחמה לניתוקה המוחלט של תש"ן ממערכת הדרכים העירונית, עד שהוטל איסור תכנוני לכניסת מיכליות מכבישים מסוימים, והדבר התאפשר רק מכביש 772 הארצי שבמחוץ לתחום שיפוט העיר: "דרישתה כי לצד זאת תשלם המערערת לעירייה היטל סלילה היא עזות מצח".
עו"ד עפר שפיר (צילום: יוני רייף)
תגובות