עיריית חיפה התרשלה בגביית ארנונה מחברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) שבבעלותה מתחם בתי הזיקוק, והפסידה מיליוני שקלים שהיו יכולים להיכנס לקופתה – כך עולה מפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית דין לערעורים.
העירייה דרשה מתש"ן תשלום ארנונה בסך של 6,658,267 שקל עבור שבע שנים (2021-2015). הדיון בעליון נסוב סביב הערעור שהגישה העירייה נגד תש"ן, לאחר שבית משפט המחוזי פסק כבר בשנת 2022 על ביטול כליל של חיוב ארנונה שביקשה העירייה מתש"ן בשל היותו חיוב רטרואקטיבי. השופטת קיבלה את ערעור העירייה בחלקו והשיתה על תש"ן חיוב של שלוש שנים בלבד במקום שבע שנים שביקשה העירייה.
בפסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק-ארז: "במקרה שבו עיריית חיפה לא שלחה דרישת תשלום לחברה הממשלתית תש"ן, ובמקביל החברה לא יזמה פעולה מצדה, יש אחריות לשני הצדדים".
השטח שבבעלות תש"ן במפרץ חיפה היה במשך שנים מחוץ לתחום השיפוט של רשות מקומית כלשהי, ולכן החברה לא שילמה ארנונה בגינו. בסוף שנת 2005 הכריז שר הפנים על מעבר השטח לתחום המוניציפלי של חיפה, אך למרות זאת העירייה לא שלחה לתש"ן דרישה לתשלום ארנונה. מנגד, החברה עצמה לא יזמה כל פעולה מצדה בנושא. בשנת 2007 השכירה תש"ן את השטח לעיבוד חקלאי מבלי שיידעה את העירייה (שטח חקלאי לעיבוד עונתי לא מחויב בארנונה). באוגוסט 2021 נזכרה העירייה שהיא לא גבתה ארנונה מתש"ן ודרשה לשלם לה עבור שבע שנים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בעקבות הדרישה עתרה תש"ן לבית המשפט המחוזי בחיפה והלינה על כך שמדובר בחוב רטרואקטיבי, ולכן הוא פסול. שופט בית המשפט המחוזי רון סוקול קבע באוגוסט 2022 כי "הכנסותיה של רשות מקומית מארנונה הן חלק מתקציבה השנתי, ולכן חיוב המתייחס לשנים קודמות הוא רטרואקטיבי, וככלל, הוא פסול". השופט הוסיף כי "רשות מקומית סבירה היתה פועלת לאיתור הקרקע שבתחום שיפוטה, כך שמידת האשמה של העירייה מצדיקה את ביטול החיוב".
בית המשפט המחוזי דחה את טענת העירייה כי לא ידעה שהמקרקעין הועברו לשטח שיפוטה, אך ציין כי גם תש"ן פעלה לא כשורה, שכן החברה היתה מודעת לאפשרות שהיא תידרש לשלם ארנונה ואף שיקפה זאת בהסכם השכירות שלה לשטח לעיבוד חקלאי. במכלול הנסיבות סבר בית המשפט המחוזי כי יש לייחס את עיקר המשקל לפגם שנפל בהתנהלותה של הרשות המינהלית, כלומר עיריית חיפה.
בפסק הדין בעליון כתבה השופטת ברק-ארז: "במקרה שבפנינו, כפי שציין גם בית המשפט המחוזי, האשם רובץ לפתחם של שני הצדדים. עיריית חיפה נהגה במידה רבה של רשלנות בהימנעותה רבת השנים ממשלוח הודעות חיוב בארנונה למשיבה, ואילו זו מצדה טמנה ראשה בחול וקיוותה שמזלה יוסיף לשחק לה, ואף לא טרחה להודיע למינהל הארנונה על שינוי החזקה במקרקעין. ואולם, בשונה מבית המשפט המחוזי, אני סבורה שבמקרה זה יש לייחס משמעות מעשית לכך שגם המשיבה הפרה את חובת ההגינות שלה כלפי העירייה. הדברים מקבלים במקרה זה משנה חיזוק לנוכח העובדה שהמשיבה היא חברה גדולה, ואף חברה ממשלתית, כלומר גוף הפועל כשהוא מלווה בייעוץ משפטי, ופעילותו מקיימת קשר ישיר לזירה הציבורית".
באשר לקביעת משך התקופה הספציפית שביחס אליה יתאפשר חיוב בארנונה קבעה השופטת כי "ראוי להביא בחשבון את העובדה שהאחריות הציבורית רובצת קודם כול לפתחה של העירייה. העירייה היא רשות ציבורית שחייבת למלא את החובות המוטלות עליה על פי דין. חובות הרשות והפרט אינם מצויים על אותו מישור. מנגד, במקרים מסוג זה אין להתעלם מהיתרון הברור שממנו נהנתה המשיבה כנישום בנגישות למידע על אודות מצב המקרקעין וביכולת לבצע את הפעולות המינימליות הדרושות בכל הנוגע לדיווח עליהם. במכלול הנסיבות, אני סבורה שהגבלת החיוב למשך שלוש שנים בלבד מבטאת את האיזון הראוי".
מה עם חיוב אישי על התרשלות ענקית כזאת?
אולי הפקידים בעירייה ובלשכה המשפטית שהתרשלו יישלמו את הנזק העצום של מליוני שקלים מכיסם הפרטי???