לא בטוח כמה מאנשי רחוב סירקין יודעים מי זה יעקב אייל, אבל אם תגידו להם "קובי מהסטודיו", כולם ישחררו "אה" גדול מלווה בחיוך. כזה היה קובי, איש חייכן ורגיש, שייקבר היום (שני) בשעה 14:30 בחלקה הספרדית בבית העלמין תל רגב.
אייל היה הבעלים של הסטודיו לקרמיקה הכי קטן מבחינת מטראז', אבל הכי גדול מבחינת הכלה בשוק תלפיות. הסטודיו ממוקם ברחוב סירקין 22, מול הירידה לרחוב עקרון, ואייל לימד שם עיצוב קרמי על אובניים. הוא לא עסק בכך, זה היה מקצוע שרכש כשיצא לפנסיה. במקום הזעיר נכנסו תנורים לשריפת חימר וגלזורות, והקירות מלאים במדפים עמוסים ביצירות של התלמידים בשלבים שונים של הכנה. במרוצת הזמן למדו אצלו מאות אנשים, כאלה שהפכו לקדרים וכאלה שבאו להתנסות בחומר.
בשבוע האחרון אושפז אייל לאחר שהתגלה אצלו סרטן ריאות בשלב מתקדם. מותו המהיר השאיר בהלם את אנשי השוק שמציפים את קבוצות הפייסבוק של שוק תלפיות בפוסטים לזכרו.
קובי אייל מלמד קדרות בסטודיו (צילום: חגית הורנשטיין)
רוצים להישאר מעודכנים?
בר טרסיק היא הבעלים של המסעדה אצל בר וגרי, אשר חולקת קיר משותף עם הסטודיו. "כל כך עצוב לי", היא אומרת, "בדיוק שלחנו לו סרטון שיהיה חזק. בשבוע שעבר הוא סיפר שהוא נכנס לטיפול ארוך, אבל מותו ממש הפתיע אותנו. קובי היה השכן הכי טוב שאפשר לבקש – סולידרי ותמיד דאג לכולם. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. היה איש טוב עם לב טוב, תמיד עם חיוך ענק. לקובי היו חיים קודמים וחיים חדשים. בחיים הקודמים הוא היה נהג אגד במשך הרבה מאוד שנים. תמיד כשהיו פקקים בשוק הוא ידע איך להוציא אותנו מהבלגן. לאחר שיצא לפנסיה הוא התחיל ללמוד ומצא שהוא רוצה לעסוק באמנות. קובי היה איש מקסים ומוכשר, מצחיק ובעל חוש הומור קצת פיקנטי וקצת שחור. כשהתחילה המלחמה התחבקנו ובכינו ביחד. המצב שאליו הידרדרה המדינה ממש העציב אותו. לעולם לא אשכח את קובי, וכמוני כל אנשי השוק. היו לו המון חברים, כולם הכירו אותו ואהבו אותו מאוד. הסטודיו היה הרפרנס של השוק – 'ניפגש ליד קובי' או 'תחכה לי מול קובי', זה היה נקודת ציון שכולם השתמשו בה".
קובי אייל ותלמידה (צילום: ניבה בן עמי)
קובי אייל (צילום: אביב מלכי)
א.ק.
איש מקסים
יהי זכרו ברוך לעד!!!