בעקבות המלחמה נוצר ביקוש רב לקורס הגיור הרפורמי במרכז החינוך ליאו באק שנפתח לפני כשנה, ולאור הביקוש הרב הוחלט לפתוח מרכז גיור רפורמי. בליאו באק מדווחים כי בין מבקשי הגיור יש גם ערבים מוסלמים.
יצוין כי הגיור מוכר על ידי משרד הפנים, ובסוף התהליך נרשם המתגייר כיהודי במרשם האוכלוסין. עם זאת, מי שאינו נשוי, עבר גיור רפורמי ומבקש להתחתן, חייב לעשות זאת באופן אזרחי מחוץ לגבולות המדינה כדי לקבל הכרה ממשרד הפנים כזוג נשוי, וזאת מכיוון שהרבנות האורתודוכסית אינה מכירה בגיור הרפורמי.
רבת הקהילה הרפורמית אהל אברהם במרכז החינוך ליאו באק הרבה אריאלה גרץ מרכזת ומלמדת בקורס. "מאז פרוץ המלחמה אנחנו מזהים צורך בקרב לא יהודים – גברים ונשים – להתגייר, ובהם גם ערבים ישראלים מוסלמים. אנשים מרגישים צורך לסגור מעגל ולהיות רשומים בצורה רשמית. מתחילת המלחמה נוספו למרכז עוד עשרה מתגיירים".
מה מניע מוסלמים שמגיעים אליכם להתגייר?
"הם אנשים שגדלו פה, בישראל, והגיעו למסקנה שזה מה שהם רוצים לעשות. רבים מהם גרים בשכנות ליהודים ומרגישים הזדהות עם היהדות. המצטרפים החדשים האחרים נקראים 'זרע ישראל' – צאצאים לאב יהודי עם סבא או סבתא יהודים שאינם מוכרים כיהודים. חלקם הם יוצאי חבר המדינות וחלקם נולדו בארץ למשפחות של יוצאי חבר המדינות. התהליך שהם עוברים הוא גם יותר קצר".
מהו תהליך הגיור?
"יש שני מסלולים. המסלול הארוך נמשך שנה, והמסלול המקוצר שמיועד לזרע ישראל – אנשים שגדלו פה והתחנכו במערכת החינוך הישראלית – נמשך שלושה חודשים בלבד".
התכנים בשני המסלולים הם זהים ומחולקים לשערים – שער שבת ומועדי ישראל, שער תיאולוגיה, שער מעגל החיים היהודי, שער התפילה ושער היסטוריה.
"יש לנו מחויבויות כלפי המדינה", אומרת גרץ, "גבר שמגיע אלינו לקורס גיור צריך לעבור ברית מילה, ובסוף התהליך לטבול במקווה. לאחר מכן מתקיימת בחינה בבית הדין לגיור של התנועה הרפורמית בתל אביב. למעשה, מי שעובר את התהליך נפגש פעמיים עם בית הדין. בפגישה הראשונה מבקשים מהמועמד הצהרת כוונות כדי להיווכח שאנשים מבינים בדיוק למה הם נכנסים, ופעם שנייה הוא מוזמן לבחינה בעל פה. תהליך הגיור שלנו הוא מכבד מאוד, והמתגיירים מצטרפים לקהילה שלנו. זה חלק מהדרישות. איננו דורשים מהמתגיירים לשנות את כל אורחות חייהם אלא לעשות שינויים ולהכניס מסורות לחייהם, כך שהם יקבלו משמעות נוספת לחיים. תהליך הגיור כולל מעטפת מסורתית ורוחנית, לרבות חברות בקהילת אהל אברהם והגעה לתפילות השבת והחגים".
נשמע פרופגנדה
אין שמות כולם מסתתרים בעילום שם
לכן לא מאמין לאף מילה בכתבה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בעקבות המלחמה ביקוש רב למנות פלאפל. לנעלי ספורט. לבולמי זעזועים לרכב. לקומקומים אלחוטיים.
למברשות שיניים חשמליות. לטיסות לקרנבל בריו. לפיתוח גוף במכוני כושר. לשכירת עגלות פלאפל.
עופר.א - חיפה
לדעתי – לא כל דבר חייב לעלות לאוויר העולם .