בלעדי: רגעיה האחרונים של רונית סנדה רוזנווסר (וידאו)

לא, זו לא אגדה אורבנית. בכל עיר עם רבי קומות יש בניינים מפורסמים, לאו דווקא באופן חיובי. הכוונה היא לבניינים שמשמשים מוקד לאנשים נואשים אשר נופלים מהם אל מותם. בחיפה של שנות ה-50 וה-60 היה זה בניין סולל בונה בהדר, בשנות ה-70 בניין הרכבת ברחוב ליאון בלום 2 ברמת הדר, בשנות ה-80 רב הקומות ברחוב אלנבי בקרית אליעזר, ובשנות ה-90 מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה עד שנחסמה הגישה לגג שלו. רב הקומות ברחוב התאנה 9 בשכונת רמות יצחק בנשר מסתמן כמגדל המוות הנוכחי.

אתמול (רביעי), בפתח הלובי המפואר המרוצף שיש מבריק, דבר לא הצביע על הטרגדיה שהתרחשה במקום רק 24 שעות קודם לכן. עמדת השומר המרשימה העשויה מעץ היא מקום מפגשם של הדיירים. מבט חטוף על רשימת השכנים מגלה כמה שמות מוכרים. מנכ"ל של חברה עירונית, נשות חברה בדימוס, דמויות ידועות שבחרו לפרוש בגיל הפנסיה לבניין מפואר עם מעלית, אינטרקום ושומר, ובלי מדרגות כמו שהיו להם בווילות בשכונות היוקרה, כשהם היו צעירים ונמרצים.

בעמדת השומר פגשתי את אסתי מייזלס, דיירת בבניין. "הגעתי אתמול הביתה במונית שנעצרה בכניסה, ושאול, אב הבית, פתח לי את הדלת וסיפר לי על מה שקרה", היא אומרת, "כשנכנסתי ללובי וראיתי את כל ההמולה שאלתי את עצמי 'מה קורה סביבנו? זו הפעם השלישית שמישהו נופל אל מותו בבניין שלנו'. שניים מהם מאותה הנקודה – מהמרפסת הצמודה לבניין – ועוד אחת מהדירה שלה. מה אני אגיד לך, זה עושה הרגשה נורא לא טובה. אולי אני צריכה לעזוב את הבניין הזה. אין לי יותר מה להגיד, חוץ מזה שחטפתי שוק. לבי על הדייר מלמטה שכבר חווה את זה פעמיים".

מה את יכולה לספר על המקרים הקודמים?

"קומת הכניסה היא הקומה התשיעית של הבניין, וכל הדירות מתחתיה פונות לוואדי, וכך גם המרפסת. גם מי שקפץ לפני חודשיים-שלושה לא היה דייר בניין, פנסיונר של בנק שהיה חולה ולא מצא דרך להתמודד עם המחלה. מי יודע מה קורה בלבו של אדם. זה נורא עצוב".

הכניסה למרפסת במגדל המוות. הכניסה חופשית (צילום: חגית הורנשטיין)

"הדייר מלמטה שמע חבטה על הרצפה"

המרפסת, כאמור, צמודה לבניין וניתן להיכנס אליה מהכביש הראשי ללא שום מחסום, שער או דלת. כל אחד יכול לגשת אליה, לטפס על מעקה הזכוכית ולקפוץ לרחבה מרוצפת קטנה, תשע קומות מתחת.

מייזלס הזכירה את אב הבית שאול גבאי שיושב בעמדת השמירה, רכון על מסך המחשב, מריץ לאחור שוב ושוב את סרט האבטחה. הוא עוצר את הסרטון על השעה 10:59:13 בבוקר יום שלישי, שבו נראית רונית סנדה רוזנווסר מחנה את רכבה מחוץ לבניין. "הנה היא יוצאת מהאוטו וישר הולכת למסדרון", הוא מתאר, "לקח לה בדיוק שלוש שניות לצאת מהאוטו ולגשת למרפסת".

גבאי הוא עובד של חברת יעדים שנותנת שירותי ניהול, אחזקה, ניקיון ושמירה לבניין. הוא שוהה במקום במשך שעות ארוכות בכל יום, מכיר כל שכן, מתקן, צובע, מסדר.

מי מצא אותה?

"אני".

איך ידעת?

"הדייר מלמטה, אלקובי, התקשר ואמר ששמע חבטה על הרצפה, אז הלכתי לבדוק".

זו כבר הפעם השלישית בבניין הזה.

"שלוש פעמים, אבל לא באותו מקום. שניים מהמרפסת הזו ואחת מדירה".

אתם חושבים לחסום את המעבר למרפסת?

"כן, כבר בשבוע הבא בעזרת השם נביא בעל מקצוע לסגור את המקום כדי שלא יקרו מקרים נוספים. אנחנו חייבים. הפחד הוא שאנשים ישמעו על מה שקרה וינסו לעשות את אותו הדבר. חקיינים".

מה אתה יכול לספר על המקרים הקודמים?

"בכל בניין גבוה יש מקרים כאלה, פשוט לא שומעים עליהם. כאן היו שלושה מקרים אז זה יותר מעניין. לפני שנתיים קפצה מישהי מהדירה שלה, אבל אני עדיין לא עבדתי פה. מכאן, מהמרפסת, נפלו אל מותם שניים שבכלל לא גרים בבניין, הם באו מבחוץ".

"טוב שזה לא לגינה שלי"

משה אלקובי, השכן שגר בקומת הקרקע אשר לפי אב הבית הזעיק אותו, לא היה מוכן למסור פרטים. "אני לא יודע כלום", הוא אומר בכעס, "לא שמעתי כלום ואני לא מעוניין לדבר. אני לא יודע על מה את מדברת בכלל. שמעתי על זה רק בערב וזה גם לא ממש מעניין אותי".

שכן אחר, חיים מנשה, המתגורר אף הוא בקומת הקרקע, דווקא נידב פרטים: "אני גר בדירה ליד, ומי שהזעיק את אב הבית, אם אינני טועה זה אלקובי. לגבי שני המקרים האחרונים היה נחמד אם הם היו משתתפים בוועד הבית, שישלמו דמי שימוש. אני צוחק, אבל אני באמת לא יודע מה קרה שם אתמול וכואב לי לשמוע. זו הפעם השנייה תוך חודשיים. אני לא יודע איזה אומץ יש לאנשים לעשות את זה. טוב שזה לא לגינה שלי, אני גר בצד המקביל. אני מטייל שם עם הכלב והוא כל הזמן נמשך לשם ומריח את הרצפה, כל יום כבר כמה חודשים".

נראה לך הגיוני שהמקום יישאר פרוץ?

"הבנתי מרדו קריץ מוועד הבית שבאמת רוצים לסגור את המרפסת. זה כבר לא לעניין. בטוח שיסגרו אותה, לא ישאירו את זה ככה".

רינה כהן, נציגת ועד הבית, פעם שלישית יותר מדי.

"זו לא פעם שלישית, זו פעם שנייה".

זו שנפלה מהדירה שלה לא נספרת?

"אין לי מה להגיד".

למה השטח הזה משמש בכלל?

"כלום. ממש כלום. זה מקרי. אני חושבת שזה מקרי לחלוטין".

קריץ, יו"ר ועד הבית, מקרי?

"הבחורה מהמקרה האחרון, לא הכרתי אותה, אבל לפני שלושה חודשים היה מישהו מבוגר, חולה פרקינסון שנפל משם. כשהמשטרה הגיעה לאזור היא בדיוק באה לתת שירות למישהי מהבניין שלנו כי היו לה לקוחות אצלנו. היא ראתה מאיפה הוא נפל ואמרה למנקה שלנו 'איזה אומץ היה לו'. אמנם זו לא בעיה שלנו, אבל זה מקום מועד לפורענות ואני הולך לסגור אותו. אעשה חלונות עד למעלה כדי שיישאר אסתטי ויפה. אם רוצים לקפוץ שיקפצו ממקום אחר, לא מאצלי בבניין".

הכניסה לבניין ברחוב התאנה. "בכל בניין גבוה יש מקרים כאלה, פשוט לא שומעים עליהם" (צילום: חגית הורנשטיין)