הקרב בין סוחרי שוק הפשפשים לעיריית חיפה הוא מערכה עם הרבה נפגעים, שלא רואים את סופה. הפעם הסוחרים כועסים על הדרישה היומיומית של הפקחים שלא לאפשר להם להוציא סחורה למקומות החנייה מול החנויות ברחוב שיבת ציון – דבר שלדבריהם הם עושים כבר יותר מ-50 שנה.
הסוחרים מתרעמים על אובדן הפרנסה הדחוקה ממילא, אבל גם על הזלזול המופגן שבו לטענתם פקחי העירייה נוהגים בהם. לסוחרים בשוק נמאס. נמאס להם לשלם 750 שקל לדוח, נמאס להם מהיחס הלא מכבד, והם רק רוצה שמישהו שם למעלה, ברחוב חסן שוקרי, ישמע את קולם.
"העירייה עושה לנו בעיות, הפקחים לא נותנים לנו לנשום", אומר אחד מהם, "הם מגיעים כל הזמן, לא נותנים לנו להניח דברים על הכביש, וכל הזמן מחלקים דוחות. הם גם משמיעים איומים ולא נותנים לנו להתפרנס בכבוד".
לדבריו, העירייה נלחמת בבעלי החנויות – אלו שמשלמים ארנונה ומסים – ולא מדובר על הסוחרים שמשכירים שטח בשבת ברחוב שהופך למדרחוב. "זה ככה כבר הרבה זמן", הוא אומר, "אנחנו משלמים דוחות סתם. כל יום הפקחים באים, ועל מה יש להם להילחם בנו? מה אנחנו מוציאים? כמה רהיטים וקצת צלחות. לא נותנים לנו לחיות. החנות שלי היא קטנה, ולכן אני מוציא קצת סחורה החוצה, והם לא רוצים שתהיה שום סחורה על הכביש. ביום שבת כל השוק פה פתוח וזה מותר. אני לא עובד בשבת, אני בן אדם דתי, אז אנחנו אוכלים חרא באמצע השבוע כי לא נותנים לנו לעבוד".
סחורה בשוק הפשפשים חיפה
רוצים להישאר מעודכנים?
הם מאפשרים לכם להוציא סחורה למדרכה?
"הם נותנים לנו, רק הבעיה היא שהמדרכה צרה וזה לא מספיק, אז אנחנו יורדים טיפ-טיפה לכביש, צמוד למדרכה, כדי לא להפריע לתנועת המכוניות. אבל הם רוצים שהחנייה תישאר פנויה לרכבים. אם אני מוציא את הסחורה למדרכה, אני פוגע בהולכי הרגל שלא יכולים לעבור. הפקחים מאפשרים לנו לשים סחורה על המדרכה, אבל דורשים שנשאיר להולכי רגל מקום ברוחב של עגלת תינוק. אם אני שם סחורה על המדרכה, לא רק עגלת תינוק לא יכולה לעבור, גם בן אדם רגיל לא יצליח כי זה צפוף מאוד. יש חנויות עם מדרכה רחבה יותר, ולי במקרה יש חנות מאוד קטנה עם מדרכה צרה מאוד. בקיצור, הם רוצים הכל ושאנחנו לא נעבוד. זה אשכרה 'אל תעבוד, שב בבית'. אבל אין עם מי לדבר. הם מתנהגים אלינו כמו אל זבל. אנחנו אשכרה זבל, אשכרה כלום".
אי אפשר להתעלם מהדרישה שלהם, היא חוקית.
"במשך שנים אנחנו עובדים ככה, ופתאום הם מגיעים לכאן כל יום. יש פה אנשים ותיקים שעובדים בשוק עוד לפני שנולדתי, אבל אין עם מי לדבר. אתה לא יכול לצעוק ולא יכול להתווכח, כי אז הם מזמינים לך משטרה ונהיה פה בלגן. אנחנו בעלי משפחות, ומשחקים איתנו כאילו אנחנו אנשים מהרחוב, כאילו אנחנו סתם. השבוע עבר פה פקח שהיה בכלל בדרך למקום אחר וצעק 'שוב אתם עושים מה שאתם רוצים? כשאחזור אתן לכם דוחות'. אנחנו מחפשים לעשות 300-200 שקל כדי להביא אוכל לילדים, והוא בא להסתלבט עלי ומאיים בסגנון מזלזל. הוא מנצל את זה שיש לו כוח ושאנחנו אזרחים פשוטים. אנחנו עובדים בזבל, אני אשכרה לא מתבייש להגיד את זה. מחפשים למכור קצת קשקושים, מתפרנסים בכבוד ולא רוצים לעשות שטויות, אבל הם לא מאפשרים לנו".
הזכרת איומים.
"הם מאיימים עם דוחות, מצלמים והולכים. לפעמים הם רושמים דוח, משאירים אותו על השולחן או על הבסטה, והולכים. כל דוח זה 750 שקל, ואני שילמתי כבר כמה כאלה. עליתי לעירייה, כתבתי מכתב ודאווין, אבל זה לא עוזר כלום. שאלתי עכשיו את הפקחים למה בשוק תלפיות יש להם פרקלטים והם מוציאים שולחנות וכיסאות. אז הוא ענה לי 'תעלה לעירייה, תבקש שיעשו לך'. אני יכול ללכת לעירייה, אבל מישהו בכלל יסתכל לכיוון שלי? יש פה אנשים מבוגרים שנמצאים בשוק הפשפשים 50-40 שנה, ולא נותנים להם להוציא תמונה החוצה. אז יש כאלה שמרוויחים כי יש להם חנות גדולה, ואלו שיש להם חנות קטנה אוכלים חרא כי אנחנו לא יכולים להוציא כלום החוצה. זה שוק, הוא אמור להתפתח, אבל הם רק סוגרים אותנו כדי שיהיה להם יותר כוח בשבתות. הרי בשבת משלמים 170 שקל לכל בסטה פה".
נראה שבמערכה הזו אתם מפסידים.
"אנחנו עושים הכל כדי שזה לא יפריע לתנועה, אבל הם רוצים שהחנייה תהיה ריקה. ומי מחנה כאן, עורכי דין שיש להם משרד קרוב או כאלו שהולכים לבית המשפט. מחנים את הרכב בבוקר וחוזרים אחרי שאנחנו כבר סגורים. אין לנו אפשרות לשמור חניה ללקוחות, להעמיס סחורה או לפרוק סחורה. והוא אומר 'לך לעירייה' בכזה זלזול. אנחנו מתחילים כל בוקר בפחד, מכינים את עצמנו נפשית ובראש שהם עלולים לבוא. אנחנו רוצים להביא פרנסה הביתה, והם נוסעים להם במזגן בסתלבט וצועקים לך 'יאללה, תרים הכל, יאללה', ככה בזלזול. כשניסיתי לבטל פעם אחת דוח אמרו לי לכתוב מכתב, ויצא לי מכתב מעומק הלב, אבל גם זה לא עזר. אחרי כמה שעות קיבלתי הודעה במסרון שהעניין נבדק ושאני חייב לשלם את הדוח. זו הודעה אוטומטית, זה חארטה. אף אחד לא קרא את המכתב, אף אחד לא דן בזה. אולי לא סיימתי הרבה שנות לימוד, אבל אני מספיק חכם כדי להבין שכך העסק הזה מתנהל. אנחנו סובלים ואוכלים מהם מלא חרא, אבל אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא יכולים לעשות כלום".
מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.
שוק הפשפשים בחיפה
מי אשם ?
….
חיפאית
בקיצור, משתלטים חינם על שטחי ציבור, תופסים חניות שאינן שלהם ומפריעים לתנועת הולכי הרגל ואז בוכים שמפריעים להם "להתפרנס" פשוט כי התרגלו שבעבר הם יכולים לעשות מה שבא להם באין מפרע. נפלא.
אבי
לא הבנתי על מה הטרוניה? צריך להשאיר מקום לעגלת תינוק לעבור. זה החוק.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ככה זה שיש לך ראשת עיר סתומה כושלת לוזרית פתטית מטופשת ובתת תפקוד תרתי משמע אז יאללה שאוקטובר הקרוב כבר יגיע לו ונעיף אותה הביתה בטיל ונבחר במקומה מישהו ראוי יותר ממנה.
קרן
חניה היא חניה, לא משנה מי תופס אותה. מקום שמוגדר כחניה לא הגיוני לשים עליו סחורה, הרי אם העירייה לא תאכוף כאן ותאכוף במקומות אחרים, נוצר מצב של איפה ואיפה. אם מותר לכם לשים סחורה על מקומות חניה למה שלסוחרים ברח' הרצל או כל מקום אחר לא יהיה מותר? מצד שני, זה שוק פשפשים, נכס תיירותי לחיפה, צריך לחשוב מחוץ לקופסא. במקום להיאבק בסוחרים ולחלק דוחות, העירייה צריכה להפוך את הקטע הזה למדרחוב שסגור לתנועה בשעות הפעילות של השוק.
איש מסוים
עצוב שאנשים מרגישים ככה. צודקים לא צודקים, זה לא מעניין אפילו. אנשים מרגישים ככה במדינה שלנו משוטרים, משהו פה דפוק. אבל אי אפשר להתווכח עם רגשות, ואם הם טוענים שהם אוכלים חרא, אז הם מרגישים שהם אוכלים חרא.
רוצה לראות ששוטרים יתנהגו ככה בערים מפותחות ולא בשוק איפה שקל ליפול על אנשים. גועל נפש
עמרי
אכיפה סלקטיבית של העירייה. מדי יום רכבים חונים בתוך ממש בתוך הרחובות בשדרות הציונות, ברחוב אלנבי, ברחוב סטלה מאריס – אף פעם לא ראיתי פקחים שמים דוחות או עירייה גוררת ומחייבת את התושבים האלה.
כנראה שיש מיוחסים ויש כאלה שלעיריה אין בעיה לחלק להם דוחות… אולי עניינים של מגזרים?
ככה זה כשאין מדיניות לעירייה בחניה במדרכות ובאכיפה