מחקר על "שומר החומות": העירייה היתה נוכחת בעיקר בהיעדרה

שנה וחצי לאחר פרעות מאי 2021 פורסם לאחרונה מחקר בשם "שוברי החומות" שעוסק בהתמודדות העירונית עם האירועים בחיפה ובלקחים לניהול עיר משותפת. המחקר נכתב על ידי ד"ר רולי רוזן ביחד עם ד"ר רן קוטנר וד"ר קרן שביט, חברי ועדת ההיגוי מהתוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, ורונית לוין חן מהארגון יוזמות אברהם.

ד"ר רוזן היא אנתרופולוגית המתמחה בחקר של ערים מעורבות ומשותפות. בשנים 2015-2007 היא ריכזה, ביחד עם שותפתה וחברת מועצת העיר שהירה שלבי מחד"ש, את התוכנית "חיפה עיר משותפת" של ארגון שתי"ל בחיפה, אשר במסגרתה ערכה גם את הספר "חיפה – בין מציאות לחזון של עיר משותפת". בהמשך כתבה ד"ר רוזן דוקטורט במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה על יישום בינלאומי של עקרונות החברה המשותפת וניהול ערים בין תרבותיות. רוזן היא ילידת חיפה ומתגוררת בעיר עם משפחתה.  

יוזמות אברהם הוא ארגון משותף ליהודים ולערבים-פלסטינים שהוקם בשנת 1989 במטרה לקדם שילוב ושוויון למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת בישראל. תחומי הפעילות של הארגון בשנים האחרונות הם חינוך לחיים משותפים, קידום שירות שוויוני לאזרחים הפלסטינים (בדגש על שיטור ושירותים מצילי חיים), קידום מדיניות לחיים משותפים בערים ובאזורים מעורבים, וקידום השתתפות וייצוג של האזרחים הערבים במוסדות ובתהליכים מרכזיים בישראל.

התוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטה היא תוכנית M.A בינלאומית הפועלת בפקולטה למדעי החברה מאז שנת 2011. התוכנית מציגה גישה רב תחומית להבנת סכסוכים, לניהולם וליישובם, ויש בה התייחסות לסכסוכים ברמות שונות – החל בסכסוכים בין אישיים, דרך סכסוכים מקומיים בקהילות המאופיינות בגיוון תרבותי, ועד לסכסוכים לאומיים ובינלאומיים. 

תקציר המחקר

במשך שבוע וחצי במהלך חודש מאי 2021, במקביל למבצע "שומר חומות" בעזה, פרצו בחיפה התנגשויות אלימות בין ערבים ליהודים. מטרת המחקר היתה להבין את הדינמיקה שהובילה להתפרצות אלימה זו ולדעיכתה, לבחון את תפקודם של בעלי התפקידים, המוסדות והארגונים שפעלו למניעת ההסלמה בעיר, ולנסח המלצות שיסייעו למנוע חזרה של אירועים דומים. המחקר נערך בחודשים יולי 2021-אוגוסט 2022 והתבסס על ריאיונות עם יותר מ-45 תושבים, פעילים ועובדי עירייה. במסגרת המחקר נערכו תצפיות וסיורים בעקבות האירועים ונעשה שימוש במידע שפורסם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. המחקר הוא אוסף סיפורים של המרואיינים המתארים את חוויותיהם הסובייקטיביות באותו הזמן. המידע המובא במחקר מתבסס על מגוון נקודות מבט, אך אין להסיק מכך כי התפתחות האירועים כפי שהיא מוצגת מתארת באופן שלם ומלא מה קרה באמת.

החומרים נותחו באמצעות תוכנת Narralizer בשיטת ניתוח תוכן המקובלת. יצוין כי משטרת ישראל וראש העיר עינת קליש רותם סירבו לבקשות להתראיין למחקר. 

השתלשלות האירועים

האירועים בחיפה החלו בהפגנה של פעילים המקורבים לתנועת חירק ביום ראשון, 9 במאי. ההפגנה התקיימה בתגובה לאירועים שהתרחשו בירושלים בשבועות שקדמו לה. הפגנה זו פוזרה באופן אלים מאוד על ידי המשטרה, ובעקבות זאת התפזרה האלימות לרחובות הסמוכים, וצעירים ערבים רבים שרפו פחים ורכוש ציבורי אחר בשכונות קרית אליעזר והדר, זרקו אבנים על בתים של יהודים ושברו חלונות ראווה. המשטרה, שרבים מאנשיה נשלחו למוקד האירועים בירושלים, לא הצליחה למנוע את ההתפרעות, והתושבים היהודים של שכונות אלו חשו כי ביטחונם הופקר.

ביום שני, 10 במאי, ירה החמאס טילים על ירושלים בתגובה על האירועים בהר הבית ובשייח ג'ראח ובעקבות מצעד הדגלים שנערך באותו היום לציון יום ירושלים. באותו ערב ולמחרת שוב נערכו בשדרות בן גוריון הפגנות מחאה אלימות בחלקן, והן פוזרו באופן אלים על ידי המשטרה. כתוצאה מירי רימוני הלם או זריקת אבנים איבדו שני צעירים את עיניהם, ואחת מהם אף הוכרה בהמשך כנפגעת פעולות איבה. המשטרה עצרה צעירים רבים, אך רובם שוחררו בהמשך. במקביל נמשכו שריפות הפחים והפגיעה ברכוש בהדר, בעיר התחתית, בקרית אליעזר ובמושבה הגרמנית. לטענתם של חלק מהמרואיינים, התפרעויות היו מאורגנות, אך אין לכך הוכחות ברורות. 

לטענתם של מרואיינים ערבים רבים, המתפרעים לא היו המפגינים עצמם אלא צעירים רבים נוספים שהצטרפו לאירוע – חלקם ככל הנראה מהכפרים במשולש או בני משפחות של משת"פים. לדעתם, אלו חיברו בין הייאוש ממצבם האישי לזעם הלאומי על ההסלמה בסכסוך והשתמשו באנרכיה שנוצרה כדי לפגוע ברכוש ציבורי אך לעתים גם באנשים פרטיים. מעשיהם עוררו מחלוקת גם בקרב תושבים ערבים, שטענו כי הפגיעה בפחים או בתחנות אוטובוס המשרתים אותם פוגעת בהם עצמם ואינה תורמת דבר למאבק. ביקורת קשה נמתחה גם על הפגיעה בחפים מפשע. מרואיינים יהודים מקרית אליעזר ומהדר, שרכושם נפגע או שחשו חרדה מהאנרכיה ברחובות, פנו למשטרה אך רובם ככולם דיווחו כי לא קיבלו כל מענה.

בתגובה לתחושת חוסר האונים של התושבים היהודים בשכונות ארגנו גורמי ימין מצעד נוכחות בשכונות. במצעד, שהתקיים ביום רביעי, 12 במאי, השתתפו מאות מפגינים שחלקם תקפו בתים שבהם מתגוררים ערבים וגם שלוש נשים שדיברו ביניהן בערבית במגרש חניה ברחוב אלנבי. המשטרה ליוותה את המפגינים אך לא עשתה דבר לעצור אותם. הדבר ערער לחלוטין את תחושת הביטחון והאזרחות של תושבי חיפה הערבים. באותם לילות הסתובבו בעיר מספר פעילים ערבים, חלקם חברי מפלגות ופעילים שכונתיים, שניסו לתווך בין המפגינים למשטרה ולעתים סיכנו את חייהם במטרה למנוע הסלמה. ייתכן כי במעשיהם אכן מנעו פגיעה בנפש שהיתה עלולה לגרום לנזקים קשים הרבה יותר. במקביל פעלו באותם ימים ארגוני חברה אזרחית שהביעו סולידריות עם הנפגעים הערבים ואזרחים פרטיים ששמרו על קשר עם חבריהם מהקהילה האחרת, הציעו עזרה וסיוע והתנגדו למגמות ההפרדה.

בעיריית חיפה שררו בימים הראשונים הלם וחוסר הבנה של הסיטואציה. ראש העיר פרסמה כמה פוסטים בפייסבוק אך לא כינסה את העובדים או הנהלת העיר, לא התוותה מדיניות להתמודדות עם המצב והניחה כי המשטרה היא האחראית לטיפול באירועים. היא קיימה מפגשים עם מנהיגים דתיים ועם תושבים ערבים, אך נמנעה מלהגיע לאזורי המהומות בעצמה.

רק ביום חמישי, 13 במאי, לאחר מצעד הימין, הוקם החפ"ק העירוני שבו פעלו נציגי העירייה עם המשטרה, והרגיעה שבה לעיר בהדרגה. גם אז לא התקיימה בעירייה ישיבת סיכום עם בעלי התפקידים המובילים ולא נעשה ניסיון מעמיק ורחב להבין מה קרה או כיצד יש להיערך לאירועים דומים בעתיד. רוב התושבים והפעילים שרואיינו דיווחו כי התאכזבו קשות מתפקודה של העירייה באותם הימים.

מ-13 במאי ואילך נערכו מעצרים של מאות צעירים ערבים בעיר, חלקם על ידי השב"כ. חלקם הואשמו באלימות, אך השוטרים התקשו לבסס את הטענות נגדם, ורובם שוחררו. על פי דוח מבקר המדינה 2022, מתוך 112 כתבי אישום שהוגשו במחוז חיפה, רק שניים הוגשו נגד יהודים. מספר מצומצם זה של כתבי אישום מחזק את טענותיהם של התושבים הערבים כי המשטרה לא עשתה דבר כדי לעצור את המפגינים היהודים במצעד ביום רביעי, וגם לא במצעד נוסף שהתקיים בשכונת עין הים למחרת. גם בשכונה זו פעלה קבוצת תושבים למנוע את ההסלמה, לעתים בשיתוף פעולה עם המנהיגות היהודית בשכונה. באותו ערב הותקף בני סלמן, תושב קרית אליעזר, בעת הליכה בשכונה ונפגע באופן קשה, שממנו לא החלים עד היום.

ביום שישי, 14 במאי, נערך במרכז הערבי-היהודי בית הגפן כנס סולידריות יהודי-ערבי שאורגן על ידי פעילות של ארגוני חברה אזרחית, ואירועים נוספים ברוח דומה נערכו בעיר בימים הבאים. ביום שלישי, 18 במאי, התקיימה בחיפה, כמו בשאר רחבי המדינה, שביתה כללית שעליה הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. בעלי עסקים רבים סגרו את עסקיהם, אך בקרב היהודים לא השאירה השביתה הזו חותם עמוק. בשבוע שלאחר מכן דעכה האלימות, וזאת למרות שמבצע "שומר החומות" נמשך עוד עד סוף השבוע. ייתכן כי הדבר קרה לאחר שרבים הבינו כי המשך האירועים יסכן את המרקם העירוני כולו. עם זאת, נותרו משקעים עמוקים של חוסר אמון ברשויות, ורוב המרואיינים בטוחים כי המאורעות עלולים לחזור על עצמם.

הפרעות בחיפה במהלך מבצע "שומר החומות"

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

תפקודה של העירייה

מהמחקר עולה כי בימים הקשים של פגיעה ברכוש והתנכלויות אלימות ברחובות, ניכר החוסר בהתערבות מתודית, מתוכננת וממוסדת של בעלי תפקידים בעירייה או בעבודה מתואמת ומאורגנת עם הרשויות שהיו אמורות לפעול לעצירת ההסלמה. 

הנחת היסוד בלשכת ראש העיר היתה כי מדובר באירוע שצריך להיות מטופל על ידי המשטרה ולא על ידי העירייה. ביום שלישי, 11 במאי, פרסמה קליש רותם פוסט בפייסבוק, שבו כתבה כי "המפגינים, המגיעים ברובם מחוץ לחיפה, מאיימים לפגוע במרקם החיים המשותפים בעיר ופוגעים בעסקים המקומיים". היא קראה לתושבי העיר "להוקיע הפגנות אלימות" ולמשטרת ישראל "לא לאפשר כל אלימות". בכך היא ניסתה להמשיך לשמר את הדימוי של העיר כסמל הדו קיום ולסמן את מי שפוגעים בו כמי שאינם שייכים לעיר. הפוסט עורר דיונים סוערים ברשתות, כשחלק מהמבקרים טענו כי היא מתעלמת מהאלימות המשטרתית שהחריפה את האירועים. גם הטענה כאילו המפגינים אינם חיפאים זכתה לתגובות נזעמות, הן על ידי יהודים שטענו כי כן מדובר במתפרעים מקומיים והן על ידי ערבים שכעסו על זיהוי המפגינים כמי שאינם שייכים לעיר ולכן הם כביכול אינם מפגינים לגיטימיים.

מעבר לכך זימנה ראש העיר באותו היום מפגש של מנהיגי הקהילות הדתיות בעיר בבקשה שירגיעו את הרוחות. גם מפגש זה, שפורסם על ידי לשכת ראש העיר ברשתות, זכה לביקורת בטענה כי מנהיגים אלו הם בעלי השפעה מוגבלת מאוד על האירועים בעיר וכי הם נבחרו רק כי היו זמינים ואפשרו לראש העיר להצטלם עם נציגי כל הדתות. באותו הערב התקיימה בעירייה פגישה בין קליש רותם לשלבי, שבו ביקשה האחרונה לצאת לאתרי ההפגנות ולהתערב בנעשה, אך ראש העיר המשיכה להחזיק בעמדתה כי המשטרה היא האחראית על הטיפול בנושא וכי הוא אינו נופל בתחום סמכותה.

לפי עדויות המרואיינים מהמערך העירוני, לא התקיימה בעירייה שום ישיבת חירום של מנהלי המחלקות או כלל העובדים, וראש העיר לא פנתה לאנשי צוותה או להנהלת העיר, לא השמיעה קול ברור ביחס לאירועים מעבר לפרסום בפייסבוק, לא הביעה תמיכה בתושבים או בעובדים ולא הגדירה מטרות או התוותה קווי מדיניות להתמודדות עם המצב. מהראיונות עולה כי מנהלי המחלקות קיבלו החלטות עצמאיות על דרכי ההתמודדות של אנשיהם, תוך שהם משתדלים להמשיך בפעילות השוטפת או להגיב לאירועים מחד, אך גם להגן על חיי העובדים שלהם מאידך. לפי עדויות של עובדים, באגף התפעול הקפידו לנקות את הרחובות שבהם נגרם הנזק, במחלקות הרווחה ניסו לשמור על קשר עם המטופלים, ובמערך העבודה הקהילתית פעלו לבחון את הצרכים של הפעילים בשכונות, אך נראה כי כל זה נעשה ללא הכוונה ברורה מראש העיר.

ביום רביעי, 12 במאי, בשעות הצהריים התקיים בלשכתה של קליש רותם מפגש עם נציגות של תושבים ערבים, שהיו מודאגים מהשמועות על מצעד הימין שאמור היה להתקיים באותו ערב. מנכ"ל מוסאווא ג'עפר פרח דרש מראש העיר להיות נוכחת במקום כפי שעשה מצנע באוקטובר 2000, אך ראש העיר הבטיחה רק כי "המשטרה בתמונה", כי "הכל תחת שליטה" וכי לא יאונה לתושבים כל רע. מדבריהם של המרואיינים עולה כי כאשר התברר שהמצעד צועד ושהמשטרה מלווה אותו ולא עוצרת את המתפרעים, התגובה בלשכת ראש העיר היתה הפתעה והלם. מספר פעילים, ובהם פרח, מדווחים כי הם ניסו ליצור קשר ישיר עם ראש העיר אך לא נענו – לדעת חלק מהפונים שהתה ראש העיר באותו ערב בחתונה.

עם זאת, נראה כי באותו הזמן גם בלשכתה חלחלה ההבנה כי ההסתמכות הבלעדית על המשטרה אינה מספיקה. לאחר שיחה נוספת עם שלבי שתיארה לה את חומרת המתקפות החליטה ראש העיר לנסות לפנות לגורמים נוספים, ובהם שר הביטחון והשר לביטחון פנים. לפי העדויות, בישיבות שהתקיימו ב-13 במאי התקבלה החלטה בעירייה ובמשטרה להפעיל את החפ"ק העירוני, שהוא מרכז שליטה למצבי חירום אשר אליו מגיע מידע ממצלמות מכל רחבי העיר ואשר מאפשר שליטה ותיאום מסודרים יותר בהתרחשויות השונות. החפ"ק אכן נפתח באופן מיידי באזור בית דגון, אפשר הזרמה של מידע ומערך קבלת החלטות מתואם בין העירייה למשטרה, וייתכן כי תרם לרגיעה בהמשך.

באותו היום יצאה ראש העיר לסיור בוואדי ניסנאס ונתקלה בתגובות זועמות של התושבים שחשו שהופקרו על ידה ועל ידי המשטרה, ועזבה את המקום. היא גם הצטלמה עם שכפ"ץ וקסדה על יד החפ"ק העירוני – תמונה שזכתה לתגובות של בוז ולעג, שכן היא שידרה דימוי של "גיבורה מדומיינת" ושהות ב"אזור מסוכן", אף שזה לא היה המצב במהלך היום. במקביל היא ביקרה בבתיהן של משפחות ערביות שנפגעו במצעד וביקרה קשות את הפגיעה בהן – תגובה שזכתה ליותר אהדה, גם בקהילה הערבית. 

עינת קליש רותם במהלך הפרעות (צילום: דוברות עיריית חיפה)

תושבים רבים הביעו חוסר שביעות רצון מתפקודה של ראש העיר, ומספר פעילים מרכזיים אף תיארו פניות נואשות אליה שלא זכו לתגובה. ב-13 במאי הגיעו פעילות פמיניסטיות ללשכת ראש העיר וביקשו להיפגש עמה באופן דחוף בשל הפגיעות הנרחבות בתושבים הערבים. מכיוון שהן פילסו דרכן ללשכתה, ראש העיר אכן פגשה אותן במסדרון, אך לדבריהן היא עשתה עליהן רושם של חוסר אונים והמשיכה לטעון כי מדובר באירוע שדורש טיפול של המשטרה ולא של העירייה. בניגוד לראש העיר הקודם יונה יהב, שטען בריאיון כי גם בהיעדר סמכויות פורמליות ראש עיר יכול להשפיע על עבודת המשטרה במרחב שעליו הוא אחראי, נראה כי קליש רותם האמינה שהדברים אינם בתחום הסמכות או האחריות שלה. היא גם לא נענתה להצעות להפעיל מנהיגות אזרחית ושכונתית למניעת ההידרדרות.

ככלל, נראה כי התושבים חשו בחלל מנהיגותי, ובקרב יותר מ-45 מרואיינים במחקר לא נמצא אחד שהרגיש כי העירייה פעלה באופן יעיל או משמעותי להרגעת הרוחות. מבחינתם נראה כי העירייה היתה נוכחת בעיקר בהיעדרה. הביקורות מגיעות מכיוונים שונים – יש הטוענים כי היה על ראש העיר להביא יותר כוחות משטרה וצבא או לחסום את כניסתם של האוטובוסים של מפגינים מחוץ לעיר, בעוד שאחרים, יהודים וערבים, ציפו לסוג אחר של מנהיגות, למחויבות להגנה על כל האזרחים, לאמירה ברורה על קווים אדומים שאותם היא לא תאפשר לחצות, ובעיקר לנוכחות של ראש העיר בשטח לצד כוחות המשטרה, ואף לפעילויות של מניעת הסלמה. הציפיות היו סותרות בחלקן, אך תחושת האכזבה וחוויית המנהיגות הנעדרת היתה משותפת לכולם. 

ראש העיר עינת קליש רותם בסיור משטרתי בזמן הפרעות (צילום: דוברות עיריית חיפה)