אמש התקיימה בפעם ה-28 שמחת בית השואבה אצלנו בכיכר בקרית אליעזר. מרגש היה לראות משתתפים ששמחו ורקדו, לצפות בילדים המאושרים עם שלל ההפתעות, ולהביט בדיירי בית האבות הסמוך לוקחים חלק באירוע. אבל מה שתפס אותי במיוחד היה האחדות.
וזהו בעצם צו השעה: "הקהל את העם האנשים, הנשים והטף וגרך אשר בשעריך". כך זה גם בארבעת המינים, וכך היה בשמחה – כולנו שם כאיש אחד בלב אחד. פתחנו את האירוע בברכה על ארבעת המינים, והיה מרגש לראות את הברק בעיניים של המברכים. וכן, היו גם כאלה שהתלבטו אם לברך או לא. וזה אחד הדברים היפים: ארבעת המינים הם לא רק לדתיים, ארבעת המינים מסמלים אחדות בין ארבעה סוגים של יהודים:
האתרוג שיש לו גם טעם וגם ריח מסמל את תלמידי החכמים שיש להם גם תורה וגם מעשים טובים.
הלולב שהוא עץ התמר מסמל את הטעם, כלומר את לומדי התורה.
ההדס שיש לו ריח מסמל את אלו שעסוקים במעשים טובים.
והערבה מסמלת את אלו שאין להם טעם ואין ריח, כלומר בלי תורה ובלי מצוות ובלי מעשים טובים.
כמה כוח יש לחג סוכות שבורא עולם נתן לנו על מנת שנעצור את שגרת חיינו ונמצא את המאחד בינינו הן בברכה על ארבעת המינים והן בריקודי שמחת בית השואבה. שנזכה להמשיך את השמחה ואת האחדות לכל השנה וניפגש בהקהל הגדול בבית המקדש ומלכנו בראשנו.
שבת שלום וחג שמח.
שאלה לראש העיר וחברי מועצת העיר
למה עמותת חב"ד השתלטה על ניהול החיים היהודיים בחיפה?
האם העירייה מתנכלת ומתנערת מכל קיום של אורח חיים יהודי, טקסים, בתי כנסת???
אז בשביל מה הקמנו מדינה יהודית?