מיזם חיפאי חדש בשם "בת מצווה משמעותית" מציע לבנות בכל הארץ טקס בת מצווה עם ביטוי אינטלקטואלי. אל המיזם חברו חמש קהילות חיפאיות בראשותם של אנשי רוח מכל קשת היהדות הליברלית – הרבה אשרת מורג ממרכז החינוך ליאו באק, הרבה נעמה דפני מהקהילה הרפורמית אור חדש, הרב ד"ר איריס יניב מקהילת יהדות חילונית-הומניסטית, הרב דוד אריאס מקהילת מעלות מוריה ומהר"ת (מנהיגה רוחנית הלכתית באורתודוכסיה הליברלית, תואר המקביל לרב; ש"מ) מיכל כהנא.
"המיזם פתוח לציבור הרחב", אומרת מורג, "אנחנו רוצים שכמה שיותר בנות ומשפחות ייחשפו לאפשרות של בת מצווה משמעותית. האחריות לשנות את את המצב הנוכחי ולחשוף את כל תושבי חיפה וישראל לנושא הזה היא עלינו, המשפחות, כי בחו"ל טקס בת מצווה משמעותי הוא נפוץ מאוד וכולל גם עלייה לתורה. אנחנו מציעות טקס בת מצווה עם משמעות, מעבר למסיבה. יצאתי השבוע משיעור בכיתה ז' במסגרת שנת שורשים – בר/בת מצווה, וראיתי שיש הרבה חוסר ידע. הילדים שומעים משפטים שאין להם ביסוס כמו 'לבנות אסור לציין בת מצווה כי בר מצווה זה מהתורה, ולכן זה רק לבנים'. התלמידים שאני משוחחת איתם נדהמים לשמוע שגם בר מצווה זה מנהג ולא מצווה מהתורה. במפגשים איתנו הם מקבלים מידע על כך שבת מצווה היא אפשרית ושאין שום איסור הלכתי לקיים אותה".
לדבריה, "מדובר בטקס מעבר מילדות לבנות מצווה. יש שמגדירות את הטקס הזה כטקס התבגרות, אבל ההגדרה לא משנה כאן, מה שחשוב זה שהבנות יביאו לידי ביטוי יכולות אינטלקטואליות ולא רק בתמצווש עם שמלה וצדפה ובוק".
מורג מציינת כי האתגר הוא להגיע לבנות: "יצאנו בקמפיין חשיפה למיזם, וזה לא צלח. צריך לשנות נראטיב כללי בנושא השוויון בין גברים לנשים – מה בנות יכולות או לא יכולות לעשות – וזה מאתגר. כיום, מכיוון שהבנות לא רוצות להיות היחידות בכיתה שמציינות את האירוע הזה בצורה משמעותית, יש התמודדות עם לחץ חברתי. יש את האמיצות והנחשוניות שמקיימות טקס משמעותי, ואז כמה חברות עושות את זה אחריהן, אבל לציבור הרחב לא פשוט להגיע למקום הזה. השנה אנחנו חושבים על קמפיין חשיפה בבתי הספר. אנחנו לא מחייבים אף אחת לעלות לתורה, ומאמינים שהבחירה צריכה להיות שלהן על בסיס ידע".
רוצים להישאר מעודכנים?
האם קיום טקס בת מצווה הוא חלק מהגל הפרוגרסיבי?
"בתחושה שלי, אנחנו פשוט מסלילים את הבנות לכיוון מסיבה בלבד, והן לא מקבלות אופציה להראות מי הן, את העומק והידע שלהן, ואת הדעות והאג'נדה שלהן. הבנים עולים לתורה, ויש להם הזדמנות לשאת דרשה ולהראות את מה שהם למדו במסגרת תהליך ההכנה. זהו אירוע שגם המשפחה שותפה לו, בעוד שאצל הבנות זה מסיבה וגמרנו".
אתן לא חוששות להתעמת עם האורתודוכסיה בחיפה?
"גם באורתודוכסיה יש גוון ליברלי שמקיים סוג של טקס בת מצווה. זה לא בהכרח עלייה לתורה, אבל אפשר ללמוד את פרשת הבת מצווה ולשאת דרשה או לתת לילדה לכתוב פרשנות לפרשה. יש מקומות בקהילה האורתודוכסית שבהם בנות קוראות בתורה מול נשים, ללא נוכחות של גברים בקהל. בארון הספרים היהודי מצוינים בנים לצד בנות בנושא הזה. במקורות כתוב שבנים ובנות עוברים תהליך של התבגרות שראוי לציין אותו, והגיע הזמן להדביק את הפער".
למרות השוויון בהתייחסות של המקורות לבנים ולבנות, מנהג הבר מצווה הוא פופולרי יותר.
"מנהג הבר מצווה התפתח מכיוון שהגברים עמדו במרכז הפולחן הדתי והקריאה בתורה, והם העבירו את זה הלאה לבנים. לפי המנהג, בנים מוכיחים את היותם בוגרים יהודים באמצעות האתגר של הקריאה בתורה. אם באותה תקופה גם לנשים היתה גישה למרכז הפולחן והן היו קוראות בתורה, מן הסתם גם בנות היו מקבלות את הגישה הזו".
אתם מציעים מיזם כזה כאשר הדור הצעיר כבר לא מרבה לקיים טקסים דתיים, אם בר/בת מצווה או חתונה, ומעדיפים למשל נסיעה לחו"ל. האם את חוזה שינוי?
״אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות לקיים טקסים משמעותיים. משנה לשנה מספר הטקסים שהתנועה הרפורמית בפרט והתנועות הליברליות בכלל מקיימות עולה, כי אנשים נחשפים לכך שאפשר לקיים טקס משמעותי לאו דווקא בבית כנסת אורתודוכסי, שזה מה שהם מכירים. הציבור יודע שבבר מצווה הילד עולה לתורה, זורקים עליו סוכריות, וזהו – הטקס תם. אין לזה הרבה משמעות, לא למשפחה ולא לילד. אנשים סיפרו לי שכל מה שהם זוכרים מבר המצווה של הילד הבכור הוא ש'אמרו לנו להביא דג מלוח ו-וודקה לקידוש של אחרי'. ככל שהחברה הישראלית נחשפת לזה, ובעיקר החילונים, האירוע הופך לחגיגה משפחתית מאוד".
יותם
רפרמים! להתרחק כמו מאש!
לילך
רפורמים. חורבן היהדות