"אתמול בערב הלכתי לאכול גלידה, אבל בדרך גיליתי שהחיים הם ממש לא גלידה", כתב עדי נתן בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, "שוב רכב חנה על המדרכה בלי להשאיר מעבר. במצב כזה, אני וכלב הנחייה שלי צ'רלי פשוט לא יכולים לתפקד. אז חיכינו עד שמישהי נאלצה לסכן את עצמה וירדה איתנו לאמצע הכביש הראשי כדי לעזור לנו לעקוף את הרכב החונה. לא ברור לי למה אני מוצא את עצמי בסיטואציה כזאת ליד הבית כמעט כל יום. בפעם האחרונה כשזה קרה לי, ניסיתי לעקוף בעצמי מהצד של המדרכה, נפלתי ונפצעתי".
בפוסט קרא נתן לעזרה: "אנשים, בבקשה תעזרו לי ותעשו משהו. כשאין ברירה ואתם חונים על המדרכה, חשוב מאוד שתשאירו מספיק מקום לעבור בצורה בטוחה. ראיתם רכב חונה בחוסר התחשבות? חשוב לתעד, לדווח למשטרה ו/או לעירייה ולהשאיר מכתב לנהג/ת. אני מאוד מבקש שתשתפו את הפוסט ותגיבו עליו, כך שהמסר החשוב הזה יגיע לכולם. אשמח גם להצעות שלכם לקידום המודעות לנושא הזה. בתודה מראש עדי וצ'רלי".
נתן תייג את עיריית חיפה, את ראש העיר עינת קליש רותם, את אגף התנועה של משטרת ישראל ודפים של אתרי תקשורת ועמותות שונות לעיוורים, כמו האגודה למען העיוור, מרכז ישראלי לכלבי נחייה וצמד – עמותת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה.
נתן, 45, הוא עיוור מלידה שמתגורר בנוה שאנן ואשר מנהל אורח חיים עצמאי בעזרת כלב הנחייה שלו וסביבה תומכת כמו משפחה, חברים ושכנים. בעין ימין הוא יכול להבחין בצלליות אור וחושך, אך לא מעבר לזה. לדבריו, העיוורון לא מגביל אותו ביומיום, עד שהוא נתקל במכשול. "מכשולים אני רואה מצוין אחרי שאני נכנס בהם", הוא אומר בהלצה, אך כואב את המצב ברחובות.
במה אתה עוסק?
"במקצועי אני מורה לחינוך מיוחד. אני תומך בצוותים ובתלמידים בכל רחבי הארץ הקשורים לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה. אני גם מאמן אישי ומומחה להתאמה של אתרים ואפליקציות לאנשים עם לקות ראייה ועיוורון. אלו שלושה כובעים שמחייבים אותי לתפקוד עצמאי ברמה גבוהה מאוד. חשוב לי להראות לקהילת העיוורים שגם כשיש מגבלה, השד הוא לא נורא כל כך ואפשר לנהל אורח חיים עצמאי ואיכותי, עם קצת מודעות של הציבור ומעט עזרה כשצריך. העיוורון אמנם תמיד נמצא ברקע, אבל אני לא מאפשר לו להשבית לי שמחות. אני פעיל מאוד, וכשוחר תרבות אני הולך לסרטים ולהצגות. אני גם פועל הרבה מאוד למען קידום נגישות במרחב הציבורי ומשתדל בכל יום לעשות צעדה של ארבעה ק"מ עם צ'רלי ברחובות נוה שאנן".
ואז אתה נתקל במכשולים.
"מכונית שחונה על המדרכה היא אחד מהמכשולים שחוזרים על עצמם, מסכנים אותי ומפלים אותי בכל פעם מחדש. לצערי הרב אנחנו חיים בתחום השיפוט של עיריית חיפה, ויש עוד הרבה מפגעים אחרים שהופכים את העיר הזו להרבה פחות נגישה ממה שהייתי רוצה שהיא תהיה".
חניה על מדרכה זו תופעה רחבת היקף?
"חד משמעית כן. אני הולך בכל יום בשכונה במסלול קבוע שצ'רלי כבר מכיר. אני גר ליד הטכניון, יורד למרכז זיו וממשיך במסלול היקפי ברחובות טרומפלדור, הגליל וחניתה, ולפחות פעמיים-שלוש בשבוע אני נתקל בחסימה מהסוג הזה. אם מתחשבים בי, אני יוצא מזה בזול. למה הכוונה? משאירים לי מעבר סביר שאני והכלב שלי יכולים לעבור דרכו, ואם לא – הרבה פעמים זה מסתיים בנפילות, בפציעות ומעל הכל בסיכון שלי ושל הכלב שלי כשאנחנו צריכים לרדת לכביש סואן כדי לעקוף רכב חונה".
נתקלת כבר בנהגים שישבו בתוך הרכב החוסם ולא באו לעזרתך?
"אם יש לי מזל והאדם יושב בתוך הרכב, אני מבקש ממנו בצורה מכובדת ומנומסת שיאפשר לי לעבור. בדרך כלל זה לא קורה. חשוב לי להגיד בהקשר הזה שאני בן אדם שמחפש לחיות בשלום, אין לי שום סיבה לריב עם אנשים, להיפך – אני משתדל מאוד לקרב אלי את הציבור. מי שרוצה לשוחח איתי, מי שעוצר אותי באמצע הרחוב כדי לשאול שאלות מתוך כוונה טובה או סקרנות, אני תמיד עונה על כל שאלה ותמיד נותן ללטף את צ'רלי. המטרה שלי היא לא לגרום נזק לאנשים אלא לחיות בשלום. הדבר היחיד שמונע את זה הוא המכשולים, ולשם כך אני צריך את עזרת הציבור – פשוט כדי להימנע מהתופעה הזו".
כשאתה נתקל ברכב כזה, אתה מתקשר לעירייה או למשטרה?
"אני עושה את זה רק כשאין ברירה, כשאני מרגיש שאין אף אחד בשטח שיכול לעזור לי. במקרים כאלה אני פונה בדרך כלל למשטרה ולא לעירייה. אני יכול לספור את הפעמים שבהן פניתי לעירייה, ותלונתי באמת טופלה בזמן אמת. עד שהם כבר הגיעו זה היה בהפרש של חצי יום או למחרת, ואז הם התקשרו ואמרו לי 'אדוני, מה אתה רוצה? אין כאן שום רכב על המדרכה'. זמני התגובה שלהם הם מאוד לא הולמים את הסיטואציה, ולצערי לא היתה פעם אחד שבה פניתי אליהם והם באו לעזרתי בלייב, ברגע שבו הייתי צריך. אגב, גם המשטרה לא מזהירה בזמני התגובה, יש להם כנראה דברים יותר דחופים לעשות".
העירייה והמשטרה אמורות לעזור באכיפה. אולי קודם כל צריך לחנך את הציבור?
"נכון, אני קורא לזה 'להעלות למודעות'. בכל מקום שבו אפשר לצרוב בתודעה ולהגדיל מודעות, זו הדרך הטובה ביותר לטפל בתופעה הזו. פשוט למנוע אותה. הייתי רוצה שאנשים מרצונם לא יעשו כאלה דברים, לא בגלל שיש הרתעה או אכיפה שהן מתבקשות. הייתי רוצה שאנשים יבינו שכמו שלא משליכים פסולת באמצע הרחוב, כך גם לא חוסמים מדרכות. שהם יבינו שהדבר הזה מסכן לא רק אותי אלא אנשים בכיסאות גלגלים ונשים עם עגלות תינוקות. ירידה לכביש ראשי זו סכנת חיים".
אולי תיזום קמפיין בהשתתפותך?
"אני עובד על קמפיין ומנסה לרתום לכך ארגונים שונים. בשנה שעברה פרסמתי פוסט על מקרה דומה ולא חשבתי שהוא יגיע למימדים כאלה מבחינת תפוצה. היו לו כ-11,000 שיתופים, ואז העירייה התעוררה וביקשה ממני להצטרף לקמפיין שהיא עשתה במאי 2021. הבעיה היא שכל פוסט או קמפיין מחזיקים רק לכמה ימים, אם בכלל".
אז מה כן אפשר לעשות?
"הטיפול צריך להיות טיפול שורש הרבה יותר עמוק מאיזה פוסט איזוטרי בפייסבוק. זה אולי יכול לעזור, אבל בוודאי לא יכול לעמוד בפני עצמו".
חיפאי מודאג
הטויוטות והקנגו של אכיפה עיריית חיפה מסתובבות ברחבי הכרמל "סתם" ללא אכיפה.
אין
חיפה, עיר בלי אכיפה.
פקחים יתנו דוח לרכב שחונה בכחול-לבן בלי פנגו/סלופארק, אבל מתעלמים קבוע מרכבים שחונים על מדרכות וכבישים – אלו שבאמת מפריעים ומסכנים את התנועה
עופר.א חיפה
לדעתי זה הרבה יותר מחסימת מדרכה .
יש כאן חסימת חנייה פרטית מה שאומר שמתרחש שם משהו בבניין או שהוא יצא רגע לכספומט . חנקין / מרכז זיו
לי
זה נכון, הוא צודק וזה מכעיס ומסוכן. גם בקריות, אני צריכה לרדת לכביש עם עגלה מפני שרכב חונה על המדרכה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
התחשבות מבעלי רכב… אצלי בבניין מסרבים לעשות כניסה מופרדת להולכי רגל וצריכים להשתחל בין רכבים
התחשבות אתה אומר?? אנשים בעיר הזאת לא מכירים את המילה בכלל
דניאל
יש בכול הארץ את הבלגן המסוים הזה זה מטורף ובלי טיפול
שמ
יש בכול הארץ את הבלגן המסוים הזה זה מטורף ובלי טיפול