כשנה לאחר תחילת מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים מפרסמת פרקליטות המדינה נתונים על טיפולה עד כה באירועים. מהנתונים עולה, כי מאז אפריל 2021 ועד לימים אלו הגישה הפרקליטות 397 כתבי אישום נגד 616 נאשמים, 545 מהם (89 אחוז) ערבים ו-71 (11 אחוז) יהודים. 161 מהם (יותר מרבע) – קטינים. במחוז חיפה הוגשו 79 כתבי אישום נגד 118 נאשמים. 116 מהם ערבים, שניים יהודים. 20 מהם קטינים.
באפריל 2021 סביב חודש הרמדאן, החלה מתיחות ביטחונית באזור ירושלים, אשר כללה התפרעויות ותקיפות של תושבי מזרח העיר הערבים נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים יהודים, לרבות אירועי לינץ'. על רקע מתיחות זו, החלו ארגוני הטרור בירי רקטות לעבר ישראל, ואז התפשטו האירועים האלימים מירושלים לכל רחבי הארץ.
התפלגות סך כל כתבי האישום בחלוקה לפי מחוזות
לתפיסת הפרקליטות, החומרה היתרה שבאירועי "שומר החומות" נבעה מכך שתוך כדי לחימה מול ארגוני הטרור וירי הרקטות, נפתחה חזית נוספת, פנימית, שהוסיפה והעצימה את הפגיעה הקשה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. בתקופה זו, חלק מאזרחי ישראל פעלו לפגוע בכוחות הביטחון, באזרחים יהודים, בתשתיות וברכוש, ובמקביל התבצעו, במספר נמוך משמעותית, פעולות אלימות על ידי אזרחים יהודים נגד אזרחים ערבים ורכושם.
המדיניות שקבעו פרקליט המדינה והמשנה לעניינים פליליים הייתה, שבכל התיקים, בהם התגבשה תשתית ראייתית, יש לבקש לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נוכח המסוכנות הרבה של מבצעיהם ונסיבות ביצוע העבירות שעמדו בבסיסם. הפרקליטות טענה בבתי המשפט, כי המסוכנות הנשקפת מהמעשים, גם אם ההצטרפות אליהם הייתה ספונטנית, אינה ערטילאית אלא מדובר במסוכנות קונקרטית של ממש. זאת, לאור העובדה שהיה די באווירה המסיתה והמלהיטה, על רקע מצב החירום השורר במדינה, כדי להניע את הנאשמים לבצע את המעשים. לכן עולה חשש שנאשמים אלה ישובו ויבצעו על רקע זה מעשים קשים נוספים.
בכתבי האישום יוחסו לנאשמים מגוון עבירות: רצח (אירוע יגאל יהושע ז"ל), ניסיונות רצח, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, הצתה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירות נשק, תקיפות שוטרים, ועבירות מתחום הסדר הציבורי, ובכלל זה עבירות התפרעות, הפרעה לשוטר ועוד.
רוצים להישאר מעודכנים?
במקרים המתאימים, וכאשר ניתן היה להוכיח זאת, יוחסה נסיבה מחמירה של מניע גזעני לעבירות אלימות ורכוש שבוצעו על רקע מוצאם וזהותם של מושאי התקיפה. המשמעות המעשית של ייחוס המניע היא שהעונש המרבי שניתן יהיה לגזור על הנאשם הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או 10 שנות מאסר (הקל מביניהם). בהקשר זה יצוין, כי מניע גזעני ניתן לייחס רק לעבירות שהעונש המרבי בגינן אינו עולה על 10 שנות מאסר.
התפלגות כתבי האישום בנסיבות מחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני
בנוסף, במקרים החמורים יותר שכללו בין השאר, אירועי לינץ', ירי לעבר שוטרים או אזרחים, פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, השלכות בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון או אזרחים ועוד, הוחלט לייחס לנאשמים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור קובע אף הוא עונש מקסימלי בדמות כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אך לא יותר מ-25 שנים. כן קובע החוק החמרת ענישה ביחס לעבירות שעונשן מאסר חובה, וענישה מחמירה גם כלפי קושרי הקשר והמסייעים, כלפי מי שמבצע מעשה טרור המוני ועוד.
בתקופה האמורה הוגשו כתבי אישום הנוגעים ל-108 אירועים נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני – 85 אחוז מהם ממוצא ערבי ו-15 אחוז ממוצא יהודי. חמישית מהנאשמים היו קטינים.
עד כה, בכ-80 תיקים שהוגשו בכל רחבי הארץ, שבהם הסתיימו ההליכים המשפטיים, נגזרו על הנאשמים מאסרים בפועל לתקופות משתנות, בהתאם לחומרת העבירות. בחלק מהמקרים אף הגישה הפרקליטות ערעורים לבית המשפט העליון על קולת העונש, ואלה התקבלו והובילו להחמרת הענישה.
עופר
ואז הם מגיעים לפני שופט שמרחם עליהם. לכלוא אותם להרבה זמן.