בית המשפט הורה על הרחקתם לחצי שנה של מתנגדי החיסונים מאלרעי-פרייס

השופט אחסאן כנעאן מבית משפט השלום בחיפה, הורה היום (חמישי) על הרחקתם לחצי שנה מהיום של מתנגדי החיסונים סדי בן שטרית, פנחס פיקר ויניב חביב, מראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס. על פי פסק הדין, השלושה, שהפגינו ליד ביתה של אלרעי-פרייס בחיפה, והעלו את הסרטונים לרשתות החברתיות, יוכלו עתה להפגין מול משרד הבריאות. בנוסף, פסק השופט, כי יפצו את אלרעי-פרייס בגין הוצאותיה בסכום של 6000 שקלים.

צו ההרחקה אוסר על השלושה להתקרב לבניין מגוריה של אלרעי-פרייס בכרמל לפחות 400 מטר וכן אוסר עליהם "להפריע לה או לבני משפחתה או להטרידם בכל דרך שהיא, לאיים עליה או עליהם או לתקוף אותם". בנוסף אוסר עליהם הצו ליצור עימה קשר בעל פה או בכתב, ישירות או בצורה עקיפה. כמו כן, הוא אוסר על בן שטרית להשתמש או להחזיק בנשק. השופט הורה להעביר פסק הדין למפקד תחנת משטרת חיפה, כדי שיחדד בפני שוטריו את חומרת מעשי השלושה, שכן זו "הפרה בוטה של שלוות חייה הפרטיים".

בפתח פסק דינו ציטט השופט כנעאן את השופט אליעזר ריבלין – "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל…".

וכך כתב השופט כנעאן בפסק דינו: "לפניי בקשה למתן צו, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, המעלה על המדוכה טענות חוקתיות. הבקשה מזמנת דיון בהתנגשות בין זכות המבקשת, עובדת ציבור בכירה במשרד הבריאות, לפרטיות  במעונה הפרטי, לבין זכות המשיבים, מתנגדי חיסוני קורונה, למחאה והפגנה…

פנחס פיקר, סדי בן שטרית ויניב חביב (צילום: עצמי)

"המבקשת, ד"ר אלרעי-פרייס, מבכירי משרד הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. המשיב מס' 1 (סדי בן שטרית – ח"ה), מגדיר את עצמו כפעיל חברתי בארבע השנים האחרונות ו'פועל נגד שחיתות שלטונית באשר היא'. ב-19 באפריל הגישה המבקשת את הבקשה המונחת לפניי, במסגרתה טענה כי בשנה האחרונה היא מוטרדת באופן חוזר, בהפגנות ליד ביתה וברשתות החברתיות, כולל איומים פיזיים כיצד יש לחסל אותה. בעקבות כך, המבקשת הוגדרה מאוימת בדרגה 6 והוצמדה לה אבטחה 7/24 ליד ביתה. עוד נטען בבקשה, כי יום קודם, היה ממש מארב ליד ביתה של המבקשת, עת חזרה מטיול בוקר עם כלבה. ארבעה גברים (מתוכם זוהו שלושה על ידי המשטרה כמשיבים) עמדו בפתח ביתה, אחד עם מגפון, דיברו ישירות אליה באופן מאיים כולל כינויי גנאי, נאצות והטחת האשמות. הגברים עמדו באופן שהמבקשת חייבת פיזית לעבור דרכם כדי להיכנס לביתה. עוד נטען כי לאחר האירוע, המשיבים התרברבו שהמבקשת היא חלאת אדם ולא ייתנו לה מנוחה, פרסמו את כתובת מגוריה ואת העובדה שאין לה מאבטח. המבקשת הגישה בנוסף תלונה למשטרה".

בן שטרית וחביב טענו, כי מעשיהם חוסים תחת החירות של חופש הביטוי והמחאה ומתן הצו ירוקן מתוכן את זכותם של המשיבים להפגין ולמחות. שני המשיבים טענו כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

בא כוחם טען: "דווקא ההפגנה של המשיבים הייתה נינוחה, כאשר נעשה שימוש במגפון, לא נעשו שימוש בציוד הגברה ולא נחסמו כבישים. בן שטרית מודה כי עשה שימוש במגפון לצורך השמעת דברי ביקורת על החלטות אנשי משרד הבריאות, אותם הוא כינה 'פושעים', כאשר הרקע למחאתו הוא נושא החיסון נגד נגיף הקורונה (אותו כינה במהלך הדיון רעל) וכן החובה שהוטלה על הציבור לעשות שימוש במסכות. לטענת המשיבים בסרטון המקרה רואים שאין שום דבר מאיים מצד המשיבים על המבקשת".

בן שטרית הודה שהפגין מול ביתה של אלרעי-פרייס מספר פעמים בעבר וקרא במהלך עדותו להמשיך לעשות כן מבחינתו מהשעה 07:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה. לדברי בא כוחם של המשיבים, חביב ופיקר כלל לא באו במגע עם המבקשת ביום האירוע הנטען וכי תפקידם התמצה בכך שהם צילמו, בעזרת הטלפונים הניידים שברשותם, את מעשי המחאה של בן שטרית ואת המפגש האקראי עם המבקשת.

"לכן צירופם לבקשה מהווה אף הוא שימוש לרעה בהליכי משפט מצד המבקשת", טען בא כוחם, "נטען עוד, כי בעת המחאה המשיבים כלל לא ידעו, כי הם עומדים להיפגש עם המבקשת. לכן הם שוללים את הטענה כי ארבו למבקשת. מכל מקום, לטענתם כשהגיעה המבקשת ביחד עם כלבה, בן שטרית זז לאחור, ואיפשר למבקשת לעבור. עוד נטען כי לאחר האירוע הגיעה משטרה למקום והיא ראתה כי פעילות המשיבים 'עומדת בתקנים' וכי לא נעשתה שום עבירה על החוק, ואילו הפרקליטות (המייצגת את המבקשת) סבורה שבית המשפט צריך להחליט בצורה שונה ממה שהחליטה המשטרה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

השופט קבע בפסק דינו: "לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל… לתקופה המקסימלית האפשרית בשלב זה לפי החוק, והיא שישה חודשים".

השופט הוסיף: "בבואי ליישם את הכללים הנ"ל על המקרה הניצב לפניי, אני סבור כי פעולת המשיבים היא בלתי מידתית. התועלת בקיום מחאה, שסגנונה בא לידי ביטוי בהתקפה הבוטה ושלוחת רסן, נופלת בהרבה מהנזק שנגרם למבקשת בגין פעילות זו, הפרה בוטה של שלוות חייה הפרטיים, חיי בני משפחתה, שחלקם קטינים, פגיעה בשכניה וניסיון להשפיע עליה כמקבלת החלטות בדרכים פסולות תוך ביצוע לכאורה של עבירה פלילית על חוק הגנת הפרטיות. בפעילות המשיבים, אותה מכנים 'מחאה', יש ממד של הכפשות אישיות וגידופים לצד השמעת ביקורת לגיטימית, ועל כן ערבוביה זו מטה את הכף לעבר מתן הצו.

"לא זו אף זו, בידי המשיבים להפגין מול מקום עבודתה של המבקשת במשרד הבריאות. המבקשת העידה לפניי, כי אינה עובדת בביתה אלא במשרד הבריאות ולכן יש בידי המשיבים חלופה אפקטיבית לקיום המחאה. בשים לב לאמור לעיל, אין בכוחם של השיקולים החוקתיים, לרבות זכותם של המשיבים למחות, כדי לשנות את התוצאה, ולהניא את בית המשפט מלתת את הצו. אציין עוד כי לא שוכנעתי כי מתן הצו ירוקן מתוכן את זכותם של המשיבים למחות, כאשר יוכלו לממש זכות זו במקום אפקטיבי כפי שציינתי לעיל".