אתמול (שישי) הלכה לעולמה גילי חן, צלמת מוערכת ומרצה מיתולוגית לצילום במרכז האקדמי ויצו, בתיכון לאמנויות רעות, בבית הספר לצילום "סטודיו גברא" במכללת שנקר ומכללת ספיר. בת 47 במותה.
חן, בת יחידה להוריה, בוגרת תואר ראשון בצילום והוראה ותואר שני בתרבות הקולנוע, לימדה דורות של תלמידים את רזי הצילום. היא עצמה התמחתה בצילום אופנה, נשים, גוף ותנועה כביטוי אישי. בנוסף היא הנחתה סדנאות לקהל הרחב בתחומים של צילום, תרבות, אופנה וקולנוע.
גילי חן (צילום: מוריס ממן)
חן התאהבה בצילום כשהייתה בת 16. ההבנה שלה בגוף ובנפש האישה הביאה אותה כצלמת נשים לניו יורק, ומאוחר יותר לפריז, כשצילמה אופנה ואמנות עבור חברות ומגזינים. באתר שלה היא שיתפה: "לאחר עשור כצלמת אופנה ב'מאדאם פיגארו', 'מארי קלייר', 'ניו יורק טיימס', הוצאת הספרים 'רנדום האוס', ירחון 'את', שבועון 'לאשה' ועוד מגזינים מובילים בארץ ובחו"ל, במשך השנים נוכחתי לראות יותר ויותר עד כמה המצלמה היא כלי עוצמתי ומשמעותי ביצירת סיפור המציאות, ופניתי לפתח גישת צילום ייחודית שבה אני מתמקדת כיום – 'דרך העדשה'. זוהי שפה צילומית שמתחילה במפגש בין עין ללב, ממשיכה בהתבוננות על הגוף ויוצרת 'צילום אנושי' דרך עדשת המצלמה".
רוצים להישאר מעודכנים?
היא צילמה לא מעט כריכות לספרים ואפילו שער אחד מיתולוגי למגזין "את" של השחקנית עירית קפלן בעירום מלא, שער שהפך את הגיליון הזה לנמכר ביותר בכל הזמנים. אבל חן מאסה בעולם האופנה המלוטש וחזרה לצלם נשים כפי שהן – לחשוף את היופי הייחודי שקיים בכל אישה באשר היא בשלבי חייה השונים. היא עסקה בצילום המתייחס באופן הוליסטי לגוף המצולמת ולנפש שלה.
"זו אבידה לעולם הצילום", אומרת בצער חברתה הצלמת מוריס ממן, "אני מבכה את לכתה של חברה, אישה מיוחדת במינה, אושיה חיפאית ידועה, אמנית וצלמת מחוננת שנגעה באלפי אנשים. גילי לימדה צילום דורות של סטודנטים ותלמידים, במכללת ויצו ובבית הספר רעות. אני יודעת שבוויצו חיכו לשובה לחזור וללמד לאחר שתחלים מניתוח שעברה והסתבך. ליוויתי אותה בתקופה האחרונה והיא רק ביקשה מזור למכאוביה ושום דבר לא עזר".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
חברה יקרה.נוחי בשלום. היית מקצועית, סקרנית ויצירתית .את תחסרי לנו מאוד
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לוויה?שבעה?מספר טלפון ליצור קשר עם מישהו?
עצוב לי ולא קולט