בערבו של שלישי האחרון, "סנדוויץ' בר כרמל", שפעל בשדרה המרכזית במרכז הכרמל, סגר את שעריו לאחר 30 שנה. המקום שאולי הכי מזוהה עם בלייני העיר, המקום הראשון, בחיפה שהיה פתוח 24 שעות ביממה, נדם. זה היה העסק הראשון של יאיר מלכה, כיום יזם ובעלים של כמה רשתות בתי קפה ומסעדות בפרישה ארצית.
ולחשוב ששם, במקום הפצפון הזה שהפך למוסד, הכל התחיל.
"נכון, זה היה מוסד חיפאי מאז שנת 1992. זה מה שבנה אותי, זה מה שעשה אותי, זה מה שעיצב אותי. שם התחלתי ושם למדתי הכל. עבדתי בפיצריית 'נאפולי' כאחראי משמרת, ובמקביל ניהלתי את הקייטרינג של סרג' וחנה, שהיה קייטרינג מדהים. אחר כך ניהלתי את מועדון 'ה-120'. לאחר שהתחתנתי עם ענת, לקחתי את כל הכסף של החתונה ופתחתי את הסנדוויץ' בר במרכז הכרמל. גיסי, גלעד אלמוג, הצטרף אליי".
הייתם הראשונים בחיפה שפתוחים 24/7.
"מ-07:00 בבוקר כבר היו תורים מחוץ לחנות הקטנה. כל הלילה עבדנו, כי זה היה מקום המפגש של כל הבליינים שיצאו מהמועדונים ומהפאבים, של סטודנטים, של כל מי שהייתה לפני לידה או אחרי לידה, של אלו שהיו להן צירים ושל אלה שסבלו מנדודי שינה, של אלו שהיה להם קרייבינג לסלט כרוב בשעות מטורפות ושל תלמידי בתי הספר שהגיעו לפני ואחרי הלימודים, לפני ואחרי החוגים. הייתי שם 24 שעות. ב-05:00 בבוקר הייתי עולה למעלה לשים את הראש ומשעין כיסא בר על הדלת. כשמישהו היה מנסה להיכנס, ברגע שהדלת הייתה נפתחת, הכיסא היה נופל והייתי מתעורר. ככה כל לילה".
זה היה עסק משפחתי קטן, עם משפחה מאוד גדולה.
"זה היה עסק משפחתי וכולנו היינו בו – אחי אוהד ז"ל, אשתו תמי, אחיותיי בת שבע ולילך, אשתי ענת וגיסי גילי כמובן. גילי ואני עבדנו שם במשך תקופה ארוכה יום-יום לילה-לילה. זה היה הבית. אני מתגעגע למרכז הכרמל הסואן שהיה פעם, באמת שכן".
למה בעצם סגרתם?
"כידוע, הלכתי לתחומים אחרים. פתחתי את הרשתות 'גרג' ו'ביגה' ועשינו עוד הרבה דברים מעניינים. החיפאים שעברו לתל אביב, זכרו לו חסד נעורים וגעגועים והיו מגיעים לאכול. החבר'ה הצעירים חיפשו דברים חדשים, יותר בשרים, דברים מיוחדים. הסנדוויץ' בר נשאר עם הדברים של פעם – הבאגט, הכרוב ובנוסף המקום היה ממש קטן. זה מקום של 10 מ"ר, אי אפשר היה להתפתח, אי אפשר היה להכניס דברים חדשים, אי אפשר היה להכין שם נתחים של בשרים מהמעשנה או דברים מיוחדים. זה היה נטו באגט עם נקניקים במקום שהוא מטר על מטר".
הפעילות הועברה ל"סטיישן" בגרנד קניון
רוצים להישאר מעודכנים?
ובכל זאת הצלחתם להחזיק מעמד המון שנים, שזה לגמרי לא קל בעיר כמו חיפה.
"נכון. כי יש לנו הרבה סנטימנטים למקום, מכיוון שאוהד אחי הוא מהמייסדים, לכן המשכנו לתפעל את המקום לזכרו. גיסתי תמי, אשתו, עבדה שם כל הזמן עד לסגירה, וזה היה משהו מאוד רגשי וסנטימנטלי. ביום שתמי אמרה לי שהמקום קטן מדי וקשה לה, באותו הרגע קיבלתי החלטה שיוצאים משם. החלטנו לעשות חישוב מסלול מחדש. לא ויתרתי על השם, לא מכרתי אותו, רק את הציוד ואת חוזה הפעילות של המקום. השם נשאר אצלי והעברנו את הפעילות כרגע ל'סטיישן', שזה גם סנדוויץ' בר שלנו בקומת האוכל המהיר בעופר גרנד קניון. זה בעצם כמעט אותו דבר, סנדוויצ'ים בבאגטים והוא עובד מצוין, הרבה יותר גדול ויש בו תנאים נוחים וטובים".
היה לך עצוב?
"ברור. בכל זאת גדלתי שם. היה קשה. האמת היא שכולנו בהלם, אבל נמשיך הלאה. נעשה דברים יותר יפים, יותר טובים ומיוחדים. יש לי אינסוף רעיונות לפתח את הסנדוויץ', לעשות אותו יותר מיוחד. בשלישי, ביום האחרון שהמקום היה פתוח, הגענו כל המשפחה, האחיות הגיסים והגיסות, הילדים של כולם, לאכול את הסנדוויץ' האחרון. זה היה כל כך מרגש, כולנו אוכלים סנדוויץ' אחרון, מכבים את האור וסוגרים את הדלת לאחר 30 שנה".
ארז
וואלה בהחלט נוסטלגיה.. קצת עצוב אבל ככה זה .
בהצלחה לכולם !!
שלמה
הייתה תקופה טובה … והיה טעים
מיכאל גבאי
וואו, נוסטלגיה מדהימה, איזה כיף היה להגיע לסנדוויץ' בר לאחר בילוי בכרמל.
שיהיה המון בהצלחה בהמשך הדרך.