בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה, כי אישה טרנסג'נדרית היא חסרת דת וכי על רשות האוכלוסין לשנות את פרטי רישום הדת כמתחייב מפסק הדין.
על פי פסק הדין, מדובר באישה, אזרחית ותושבת ישראל, רווקה ומשכילה, בעלת מספר תארים אקדמיים. היא גדלה בבית חילוני אתאיסטי, ולמרות שבתעודת הזהות היא רשומה בדת מסוימת, הרי, שלדבריה, מעולם לא היו לדת מקום או משמעות מחייה.
עוד נכתב בפסק הדין, כי האישה נולדה כזכר, אך לאורך כל חייה נאבקה על זכותה לחיות את חייה בהתאם לרצונותיה ותחושותיה ולהתקבל בחברה כאישה. לאחר שקיבלה את אישור הוועדה לשינוי מין בבית החולים תל השומר, עברה האישה ניתוח לשינוי מין מזכר לנקבה. היא נרשמה במשרד הפנים כנקבה ושינתה את שמה הפרטי.
על פי פסק הדין, האישה הצהירה על תחושת ניכור וזרות כלפי הדת, במיוחד לאחר שהתברר לה, כי הדת שלה אינה מכבדת אותה ואת אורחות חייה ואף מתכחשת באופן בוטה לזהותה המגדרית, בהיותה אישה טרנסג'נדרית. לדבריה, החברה ממנה הגיעה כשלה כישלון חרוץ בקבלת זהותה המגדרית החדשה, והיא סבלה בעבר, ואף כיום, מתגובות קשות ומכאיבות של עוינות, סלידה, דיכוי, ביזוי והדרה, אלימות מילולית ואף איומים מפורשים על חייה, וכל זאת בשל דעות קדומות וטרנספוביה. עקב התגובות העוינות, היא נאלצה לשנות גם את שם משפחתה, וזאת כדי להתנתק מבני משפחתה ולהקשות עליהם לזהותה.
עוד נכתב בפסק הדין, כי העובדה שהאישה עדיין רשומה כגבר על פי הדת, טורדת את מנוחתה ומעיבה על המשך חייה. "המבקשת חוששת, כי אם תישאר רשומה כפי שהיא היום ברישומי הדת, הרי שלאחר מותה ייכפה עליה להיקבר כגבר, וזאת גם לאחר שאת מרבית חייה חיה כאישה", לשון פסק הדין.
בפסק דינה כותבת השופטת אספרנצה אלון: "האמונה הדתית היא בין המעוזים הפרטיים האחרונים שיש לאדם, שבו אין לאחר, פרט או מדינה, דריסת רגל. יש לשמור על מעוז זה קדוש לאמונתו של אדם והגדרתו העצמית. דין דת כדין חסר דת. שמורה לאדם הזכות שלא להשתייך לשום דת או לאום, וכשהוא מצהיר על כך יישארו פרטים אלה ריקים במרשם האוכלוסין, והדברים נכונים לגבר שנולד ונותר גבר, לאישה שנולדה ונותרה אישה, לגבר שהפך לאישה ולאישה שהפכה לגבר".
מסיימת השופטת אלון את דבריה: "ניתן בזאת פסק דין המצהיר, כי המבקשת היא חסרת דת. מרשם האוכלוסין ישנה את פרטי רישום הדת בהתאם לפסק דיני זה".
תגובות