ניצחון לקהילה החרדית הליטאית על שליטה בשטחים בבית הכנסת הגדול בהדר. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט אברהם אליקים, דחה אתמול (ראשון) עתירה שהגישו העמותות החרדיות "כולל אברכים אהל משה חיפה" ו"מסורת ישראל חיפה" נגד עיריית חיפה ועמותת "הקהילה החרדית חיפה". בעתירה ביקשו העמותות לבטל הקצאה של שטחים בבית הכנסת הגדול בהדר לטובת הקהילה החרדית.
המאבק המתחדש על השליטה בבית הכנסת הגדול התפרסם לראשונה ב"כלבו חיפה והקריות" בחודש יולי בשנה שעברה, כאשר עמותת "הקהילה החרדית" – המזוהה עם הפלג הליטאי, עימו נמנה סגן ראש העירייה וממלא מקומה מיכי אלפר – הגישה בקשה להקצות לה שטחים בבית הכנסת. היה ברור, כי הדבר יצית מחדש את הלהבות במאבק בין הקהילות החרדיות השונות בעיר. באוגוסט האחרון הגישו העמותות "מוסדות אוהל משה" ו"מסורת ישראל חיפה", המזוהות עם קהילת שאץ וחסידות גור, לבית המשפט המחוזי בעיר עתירה נגד עיריית חיפה ונגד עמותת "הקהילה החרדית. בעתירתן ביקשו העמותות מבית המשפט להורות, בין היתר, על ביטול הליכי ההקצאה בנכס ל"קהילה החרדית" או לחילופין – להורות לעירייה להשלים את הליכי ההקצאה, לאחר שתיתן להן את זכות השימוע.
המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה מי מהצדדים יקבל זכות שימוש לשלוש שנים בשטח של כ-350 מ"ר בבעלות העירייה בקומה הראשונה של בית הכנסת, ששימש ארכיב מחלקת ארנונה, וכן בשטח של 170 מ"ר ששימש כספרייה.
ב-31 באוגוסט התקיים דיון בבקשה לצו ביניים שהגישו העמותות העותרות, שבה ביקשו לאסור על עמותת "הקהילה החרדית" לתפוס חזקה בשטחים אלו ולהשיב את המצב לקדמותו. באותו דיון הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יוגש כתב עתירה מתוקן, ועד להכרעה בעתירה המצב בשטח יישאר ללא שינוי. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-19 בספטמבר, הוגשו העתירה המתוקנת וכתבי התשובה לה. ביום ראשון שעבר, התקיים הדיון בעתירה, שבסופה אמר השופט אליקים: "אני ממליץ לצדדים לשקול סיום ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט בכל מנגנון שיבחרו". אלא שעל פי פסק הדין, "לאחר שהשתמע מהודעות שונות שמסרו הצדדים, כי לא הגיעו להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, נדרשת הכרעה במחלוקת".
השופט: אין ניגוד עניינים
השופט אליקים שדחה את עתירת העמותות כתב בפתח דבריו: "'שתיים' מבקשות 'לאחוז' בשטחים, עותרת 2 (עמותת "מסורת ישראל חיפה" – ב"כ) שהיא עמותה לצורכי לימוד תורה, חינוך ומכינה לישיבה, ומשיבה 2, המכונה 'הקהילה החרדית חיפה' (וגם הקהילה הליטאית) לצורכי בית תפילה ובית מדרש. העיריה דחתה את בקשת עותרת 2 להקצאת השטחים לזכותה ואישרה את בקשת משיבה 2 להקצאת השטחים לאחר דחיית התנגדויות לרבות התנגדות העותרות. זה השלב להזכיר, כי העותרות ומשיבה 2 מחזיקות בחלקים אחרים בנכס. לטענת העירייה בחלק מהמקומות מדובר ב'פלישה' או החזקה ללא היתר ושלא כדין. גם לעותרות טענות בדבר 'פלישת' משיבה 2 לשטחים המוחזקים על ידן".
רוצים להישאר מעודכנים?
בנוגע לשאלה האם נפל פגם בהחלטת הקצאת השטחים לעמותת הקהילה החרדית, כתב השופט אליקים: "מעיון בדרך בה פעלה ועדת ההקצאות ניתן לראות, כי פעולתה מקצועית ותואמת לחלוטין את נוהל משרד הפנים… בקשות ההקצאה פורסמו כדין, התקבלו התנגדויות, וההכרעה בהן הייתה מנומקת על סמך תשתית עובדתית מפורטת. חברי ועדת ההקצאות הם אנשי מקצוע מיומנים ואין טענה כי מי מהם היה בניגוד עניינים… לא נפל כל פגם בדיון במועצת העיר, בו אושרו המלצות ועדת ההקצאות. מיותר לציין כי במועצת העירייה משתתפים נציגי הסיעות שנבחרו על ידי הציבור, ואך טבעי כי כל נציג ידאג לאינטרסים של שולחיו. דרך זו אינה יכולה להיחשב ניגוד עניינים ואזכיר, כי במועד קבלת ההחלטה על אישור ההקצאה, היא אושרה פה אחד בלי שמי מחברי המועצה מתנגד לקבלה. טענות העותרות בדבר ניגוד עניינים נטענו ללא ביסוס עובדתי כל שהוא…גם מסיבות אלו, דין העתירה להידחות. הקצאת השטחים נעשתה בהליך מנהלי תקין ומידתי שאינו חורג מרמת הסבירות".
בסיעת דגל לתושב, המזוהה עם הקהילה הליטאית, בירכו על פסק הדין. חבר מועצת העיר, מנחם קפלן, אמר ל"כלבו – חיפה והקריות": "אנחנו שמחים בהחלטתו של השופט ומודים לבורא עולם. אנחנו שמחים שסוף-סוף לקהילה החרדית בחיפה יהיה מקום ראוי להתפלל בו. חבל שבקשותינו החוזרות ונשנות להידברות מול העותרות נענו בסירוב".
עו"ד רן פינגרר, פרקליטן של העמותות העותרות: "אנו בודקים את השלכות פסק הדין, במיוחד בנושא החלטת מועצת העיר, בנושא ההקצאות".
תגובות