קוראים לי גילי מרק רייך

איך הגעת לתנועת כנפיים של קרמבו?

“הצטרפתי לתנועה לפני שלוש שנים, ומהרגע הראשון התאהבתי. כנפיים של קרמבו היא תנועת נוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, שמקבלת ונותנת מקום לכולם. הפעילות שלנו מתקיימת במתנ”ס רמות בגין, והסניף מונה כמעט 130 פעילים, כולם תושבי חיפה והסביבה. כל חניך אצלנו הוא מיוחד ומגיע מרקע שונה, ואנחנו שמים דגש על היכולת ולא על המגבלה. אני מאמינה שלכולנו יש צרכים מיוחדים, כאשר אצל חלקנו הם גלויים יותר ואצל חלקנו פחות, ומילת המפתח היא הנגשה. הפעילות שלנו מתקיימת אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים, וכל מי שמעוניין להצטרף מוזמן ליצור עמי קשר. בשנה הבאה נפתח סניף חדש בקרית חיים, ולשם כך אנו מחפשים פעילים חדשים”.

ספרי על גן השעשועים לבעלי צרכים מיוחדים שהיית שותפה בהקמתו.

“אני בוגרת תוכנית ‘עמיתי דילר’ למנהיגות שבה על כל בוגר להחזיר לקהילה שלו בעזרת הידע והכלים שרכש בתוכנית על ידי פרויקט אימפקט. בשנה שעברה, כשדיברו איתנו על הפרויקט, נזכרתי שלפני כשנתיים חתמתי על עצומה בפייסבוק לפתיחת גן נגיש בעיר. לשמחתי גיליתי שהדברים מתקדמים, וכיום אני ושתי בוגרות נוספות שותפות מלאות לארגון טקס פתיחת הגן במתחם גן הזיכרון בהדר וכבר עובדות על תוכניות עתידיות לגביו. הגן עתיד להיפתח במאי, והוא ראשון בסוגו בעיר. את הקמתו הובילו קבוצת אמהות מובילות שינוי שהן קבוצה של אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים שזכיתי להכיר דרך פעילותי בקרמבו. המטרה שלי היא ליצור פעילות חברתית ערכית חווייתית לצעירים ולמשפחות עם ובלי צרכים מיוחדים”.

מה דחף אותך אל עולם התרומה לקהילה?

“אני רוצה לחיות בחברה שיש בה הון חברתי גבוה, ובגלל זה מאז ומתמיד הקפדתי לקחת חלק בתרומה לקהילה ובעשייה חברתית. באחריות של כל אחד ואחת מאיתנו להיות אכפתי ומעורב בקהילה שלו. העולם שייך לנו, ואין הרגשה טובה יותר מאשר לדעת שאתה הופך אותו לקצת יותר טוב. אני חושבת שהמפתח הוא קודם כל לחלום, אבל לחלום זה לא מספיק, צריך גם לתכנן”.

איזה רגע מרגש זכור לך מהעשייה החברתית שלך?

“הדברים שהכי מרגשים אותי בפעילויות שאני לוקחת בהן חלק הם דווקא ההצלחות הקטנות, בין אם זה שחונך התקבל לפרויקט שהיה מעוניין בו ובין אם זו חניכה שהצליחה לפתוח טוש לבד. כל הצלחה היא הצלחה. כשאני עוצרת לרגע מכל הלחץ וההמולה שיש בכל פעולה ובהכנות אליה – טלפונים, פגישות בעירייה, פגישות עם ספונסרים, שיחות עם מעונות של חניכים, מילוי טפסים, בניית ישיבות צוות וכו’ – ופשוט מסתכלת על הסניף שלי מהצד, אני רואה את כלל הפעילים ומתמלאת גאווה”.

מהן התוכניות שלך לעתיד?

“אני מקווה לקבל תפקיד עם משמעות בצבא שיאפשר לי להמשיך לתרום מעצמי ומיכולותי. בעתיד הרחוק אני רואה את עצמי ממשיכה להיות מעורבת בעשייה חברתית”.