איך הגעת לעשייה חברתית?
“אני עובדת במחלקת יבוא וייצוא בבז”ן. נולדתי בקרית טבעון ואני מתגוררת בחיפה כבר כ־20 שנה. בתקופות שונות בחיי עסקתי בפעילות חברתית. בילדותי אימצנו את ילדי העליות השונות והשקענו שעות רבות בבילוי חווייתי ומעשיר – למדנו ולימדנו – וכילדה אני זוכרת את התקופה כמעצימה מאוד. זה שלוש שנים אני חלק מקבוצה גדולה ומדהימה של מתנדבים עובדי בז”ן למען ניצולי שואה, והנקודה הרגישה בלבי היא ילדים. לפני כמה שנים, כשאחד מבני היה מאושפז בבית החולים בני ציון בגלל וירוס, אושפז באותו חדר גם ילד כבן שנתיים. בפרק הזמן שבו שהינו בבית החולים ראיתי תחלופה של אנשים שנמצאים עם הילד הקטן, ואז התוודעתי לקיומו של בית שבתאי לוי. זהו בית שבו שוהים ילדים קטנים שהוצאו מבתיהם. המראה של הילד הקטן ללא הורים היה קורע לב, וכל האמהות לילדים המאושפזים רצתה לקחת אותו אליה. אז החלטתי שבבוא היום אתנדב במקום. בית הספר לתקשורת ע”ש שלמה תל, שבו לומדים שניים מילדי, עוסק במשך כל השנה במיזמים חברתיים חשובים כמו איסוף מצרכים לחיילים בודדים, סיוע לנפגעי השריפה ועזרה למשפחות נזקקות, והשנה חשתי רצון לרתום את הילדים לחוויית נתינה ממקום יותר אישי – ילדים למען ילדים. ברוח מצוות מתנות לאביונים לקראת חג פורים פניתי לבית שבתאי לוי והצעתי שילדי בית הספר יכינו משלוחי מנות למען ילדי המקום”.
איך זה התבצע?
“בתחילתו של חודש פברואר נכנסתי לכיתות שבהן לומדים ילדי וסיפרתי לתלמידים על בית שבתאי לוי. אמרתי להם כמה חשובה נתינה אמיתית שתשמח ילד אחר ושלקראת החג נכין ביחד משלוחי מנות מלווים בציורים לילדים בבית שבתאי לוי. ההיענות של הילדים והתמיכה של ההורים חיממו את הלב. הילדים הכינו משלוחי מנות מושקעים, ציירו וכתבו ברכה. הם שמחו כל כך בכל פעם כשבאתי לאסוף את המשלוחים מהכיתות, והגישו לי בגאווה את המשלוחים שהם הכינו. ניכר היה שהמיזם הזה חשוב גם להם, בעיקר בגלל שמדובר בילדים שהמציאות שלהם שונה מאוד מזו שהם מכירים”.
את מתכננת מיזמים חברתיים נוספים?
“בית הספר מעודד עשייה חברתית, ולקראת חג הפסח אנחנו מתכננים שהשכבות הגבוהות ישתתפו באריזת ארגזי מזון לנזקקים וייקחו חלק בעשייה שמעניקה ערכים והתבוננות מעבר לחיים המוכרים שלנו אל מקום אחר – של זה שבצד השני ושעבורו מתקיימת העשייה. כל אחד יכול בלי הרבה מאמץ לחולל שינוי משמעותי אצל אחר”.
מהו המסר שלך לקוראים?
“המסר שלי הוא משפט שהפך אצלי לחם חוק ושלימד אותי חמי היקר משה אליהו – נתינה לעולם חוזרת כאשר היא מכל הלב וללא ציפייה לתמורה. התמורה תגיע במהלך החיים בזמן ובמקום שבהם נזדקק לה. אני יכולה לומר שנוכחתי בכך כבר כמה פעמים”.
תגובות