קוראים לי צביה באום

מה הוביל אותך להיות פעילה חברתית?

“בהכשרתי אני עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות. כילדה הייתי ילדה בסיכון, אם כי אז לא הגדירו את זה כך. אני זוכרת שתי התבטאויות שהלכו איתי כחוט השני לאורך כל הילדות – ‘היא מופרעת’ ו’יש לה פוטנציאל’. כשהייתי בכיתה ג’ נוספה האמירה ‘היא מחוננת’. סולקתי מכמה בתי ספר. היה לי הסכם מיוחד עם מנהל בית הספר שלי יצחק דותן ז”ל, איש חינוך מדהים, שאני רשאית לצאת לרבע שעה מכל שיעור כאשר אני בחרתי מתי. הוא הבין שאני סובל מבעיית קשב וריכוז וזה היה הפתרון שלו, לעומת אלה ששלחו את אמי ואותי לנוירולוג שייתן לי כדורים ופטור מלא משיעורי גיאוגרפיה”.

באלו נסיבות הקמת את עמותת ילדים מחייכים?

“הקמתי את העמותה לפני כ־17 שנה, כאשר הטריגר היה הלידה של בתי השלישית. אמרתי אז לעצמי שהיא מגיעה לעולם כשאנחנו ההורים נאהב אותה מאוד, נדאג לצורכיה באהבה גדולה ונעשה הכל למענה. היא בת מזל כי לא כל הילדים זוכים לכך. דאגה לרווחתם, לשלומם ולטיפוחם היא לא מובנת מאליה, ואני רוצה לנסות לתת מעצמי בשבילם. מהמקום הזה הקמתי את עמותת ילדים מחייכים, וכשמה כן היא – מטרתה הראשונה היא שילדים יחייכו ויגדלו להיות ילדים שמחים ומאושרים”.

מהן פעילויות העמותה?

“העמותה שמה לה למטרה להוביל ילדים מחיים בסיכון לחיים עם סיכוי. הקמנו את בית גל – מועדונית בקרית ים שהיתה מרכז העשרה וטיפול במשך 13 שנים בניהולי. עשיתי מה שיכולתי כדי שהילדים ירגישו בית. טיפחנו, קידמנו ודאגנו לרווחתם – לארוחה חמה, ללבוש, לחוגים, להכנת שיעורי בית ולטיולים, כולל טיולים עם ההורים. בימי הולדת הענקנו תמיכה רגשית וחוויות תרבותיות. הילדים שם היו כילדי, אהבתי אותם אהבה עזה ונפשי נקשרה בנפשם. המקום וכל הפעילויות שבו נשענו על תרומות בלבד, כולל המבנה. לפני כמה שנים נסגרה המועדונית, וכעת עיקר פעילותי הוא העלאת מיזמים בפייסבוק. החברים מהרשת החברתית ומהקהילה לוקחים חלק ממשי בכך – חלקם בתרומות כספיות וחלקם בהתנדבות בשטח ובעזרה בגיוס המשאבים”.

אלו מיזמים את מובילה בפייסבוק?

“במהלך השנה, סמוך לחגים, אני מעלה מבצעי קנית-תרמת. כמו כן תרמנו תווי קנייה לביגוד שהענקנו לתלמידים דרך בתי הספר. בתי הספר בחרו את התלמידים מתוך היכרות אישית, וכך שמרנו על פרטיותם. בשנה שעברה הוספנו נופך חדש לאירועי יום זכויות הילד שנחגג בבתי ספר ובמתנ”סים עם נגיעות שלנו, ואני מקווה לפתח ולהרחיב זאת גם השנה. לצד אלה חילקנו ציוד וילקוטים לתלמידים והובלנו שני שיפוצי חדרים לילדים נזקקים. בשנה שעברה ניסיתי להוביל עריכת ימי הולדת לילדים נזקקים אבל לא הצלחתי, ואני מקווה לחדש את המיזם השנה. פרויקט נוסף שאני מקווה למנף הוא מיזם שבו ילדי בת ובר מצווה ייתנו מעצמם למען ילדים. ואחרון חביב – אני מתכוונת להוביל מיזם בשם ‘מטיילים ומחייכים’, שבו ילדים והורים יטיילו בארץ ויכירו את נופיה ואת מורשתה”.

מהו המסר שאת מבקשת להעביר?

“אני מאמינה שנתינה היא קבלה. הנתינה ממלאת אותי אושר ושמחה. זו זכות ענקית אשר מעניקה משמעות ואחריות ומהווה הזדמנות לתת מעצמך למען האחר ולראות את ההשפעה באופן מיידי. מי שמקבל מחייך מיד, וזה שכר נהדר לעשייה”.