קוראים לי תומר ששון

מתוך סיפור אישי קשה התפתחת לפעיל חברתי

“נולדתי בחיפה וגדלתי ברמת אלון כחלק ממשפחה חד הורית. היתה לי ילדות לא פשוטה, נאלצתי להתמודד עם אלימות בתא המשפחתי וגרתי במשך תקופה מסוימת מחוץ לבית. למרות זאת ועל אף ההגדרה של נער בסיכון מצאתי את עצמי פעיל חברתית באגודה למען העיוור ואף קיבלתי הצטיינות על כך מטעם עיריית חיפה. לאחר מכן התגייסתי לחיל השריון ושירתי כלוחם בחטיבה 7. שם למדתי מהי חברות אמיתית ואיך להתמודד עם קושי אמיתי – פיזי ונפשי. אני עדיין בקשר עם חברים שלי מהמחלקה שהיו כמו משפחה עבורי”.

מה הביא אותך אל התרומה לקהילה?
“בגלל הסיפור האישי שלי והתמודדות שלי עם השלכותיו מצאתי את עצמי במקום שבו ידעתי שאני רוצה להחזיר לחברה על העזרה ועל התמיכה שקיבלתי. התנדבתי בעמותת סה”ר אשר מספקת תמיכה נפשית לנוער באמצעות הרשת, ולאחר מכן ידעתי שהייעוד שלי הוא עשייה חברתית-קהילתית. בחרתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, שם הקמתי את פרויקט קול משותף. מלבד העשייה הקהילתית אני מייחס מקום חשוב לעבודה מול משפחות ומול פונים, מכיוון שבעבודה סוציאלית אין דבר שהוא שחור או לבן וההנאה מלדעת שהצלת משפחה מלהיזרק לרחוב בשל חובות לחברת עמידר היא מספקת לא פחות מיזמות חברתית ומניהול”.

מהי המהות של המיזם קול משותף?
“הקמתי את קול משותף במטרה להעניק לנוער בסיכון יכולת של ביטוי עצמי והתבוננות עצמית. אנחנו עובדים באמצעות Spoken Word – ז’אנר שמשלב תיאטרון, טקסטים ומוזיקה. דרך משחקים ופגישות עם אמנים אנחנו מצליחים להביא את הנערים למקום של ונטילציה ועיצוב אישיות שלאו דווקא היו מתרחשים בטיפול פרטני. בנוסף, מתוך החוויה שלי בהכשרה ברווחה, ראיתי את הניצול הציני של גופים על גבן של סוכנויות רווחה ועמותות הפועלות עם תקציב עירוני ועל בסיס תרומות, בכך שהם גובים מחירים מוגזמים על תוכן לנוער. אנחנו באים לתת אלטרנטיבה של תוכן איכותי במחיר סמלי לכל גוף שעובד עם נוער, וזאת על ידי המעטפת של עמותת תור המדבר ובעיקר על ידי חסויות ושיתופי פעולה עם גורמים שונים במשק, כמו למשל חברת שיכון ובינוי”.

בוודאי נתקלת בלא מעט סיפורים מרגשים.
“אני נוהג לבקר ולהדריך את צוות ההדרכה של הפרויקט. במפגשים הראשונים בדרך כלל עוד לא רואים את פירות העשייה של הנערים, אך נתקלתי בנער מקסים שפרש מבית הספר בשל שימוש בסמים ואלימות, שדיבר במילותיו שלו על הגזענות שהוא חווה בכל יום ועל היצר הרע שמביא אותו לפגוע בעצמו. החלום הגדול שלו הוא לעבוד בהיי טק”.

היכן אתה רואה את המיזם בעוד חמש שנים?
“אני רואה את העתיד בקול משותף בהגעה לנוער בסיכון בכל רחבי הארץ ובהצלחה להעניק מסגרות וכלים לכמה שיותר בני נוער, ללא תלות בגורמים למטרות רווח”.