קוראים לי נעמי שחר

איך הגעת להיות פעילה חברתית?

“מה שמניע אותי זה רצון כן ואמיתי לעשות טוב, להיטיב עם הבריות, לשמח, לתמוך ולסייע. זה טבוע בי. אני מרגישה סוג של ייעוד לעזור לנזקקים, להיות למענם, להקל עליהם, להסב קורת רוח, להאיר את יומם ולעשות אותו בהיר ונעים יותר. זה הדחף לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, לחזור לביתי בסופו של יום עייפה אך לחוש בלאות נעימה של עשייה טובה למען הזולת והקהילה, מקטן ועד גדול, במינון הנכון ובאושר גדול. כמו שאלברט איינשטיין כתב, ‘ובמקום שרוח האדם מתעלה – מתעלה העולם ביחד עמו’”.

באלו מסגרות התנדבותיות את פעילה?

“אני מורה ומחנכת במשך כ־40 שנה בבית הספר הריאלי, וכיום מרכזת את קשרי קהילה, סביבה והתנדבויות בסניף מטו”ס של בית הספר. במשך כ־15 שנה אני מכהנת כמנכ”לית עמותת לקראת שבת שמחלקת מצרכים ל־200 משפחות נצרכות. בנוסף אני סגנית נשיא ארגון בני ברית ישראל שהוא ארגון מתנדבים ארצי ועולמי, נשיאת לשכת שקד ומובילה שתי קבוצות חדשות – לילך והשושנים. כמו כן אני אחראית מבשלות בסחל”ב הבית החם וחברה בצוות ההיגוי של האגודה למלחמה בסרטן. ברוב ההתנדבויות אני מובילה, ובחלקן אני גם מובילה וגם משפיעה”.

איך נראה סדר היום שלך?

“סדר היום שלי הוא צפוף ועמוס לעייפה, החל בשעת בוקר מוקדמת ועד שעת ערב מאוחרת. אני עוסקת באיסוף תרומות של מזון, ביגוד, חומרי יצירה, משחקים וצעצועים, ולאחר מכן בפיזורם ובהפצתם ליעדיהם”.

רבים שואלים את עצמם כיצד נכנסים לעולם העשייה החברתית. מה היית מציעה להם?

“הייתי מציעה להם להתנסות בדרך עצמאית. פשוט לנסות, לטעום ולצאת עם טעם של עוד. לא לחבור אלא פשוט להתנסות – להצטרף לארגון מתנדבים כמו ארגון בני ברית. התנסיתי בכך לכל אורך הדרך עם בני נוער ומבוגרים בתחומים שונים ומגוונים. השמים הם הגבול. ההנאה, הסיפוק והשמחה בלב בעקבות הנתינה – אין להם תחליף. הנתינה מעשירה את בעליה”.