יעקב כהן, מבעלי בית הקפה המיתולוגי מילק בר ויטמן ברחוב ביאליק בהדר, הלך לעולמו בגיל 83.
בשנות ה-70 הקימו יעקב ואחיו דוד את בית הקפה. במעלה הרחוב שכן קפה שטראוס, אז הכהנים תלו את השלט של חברת הגלידות ויטמן, וכך דבק לשם המקום גם שם החברה. היה זה תור הזהב של הדר, ותוך זמן קצר הפך בית הקפה של האחים למקום מפגש של אוהדי כדורגל, ובעיקר אלה של מכבי חיפה. ביחד עם חנות הצילום הסמוכה של מימל, הפך המקום למעוז ירוק.
"את המילק בר פתחו אבא שלפני כן היה לו מערבלי בטון ויעקב שהיה ימאי בשנת 72'", מספר אבי כהן, בנו של דוד, "זה היה מקום מפגש של כל אוהדי הכדורגל, גם של מכבי וגם של הפועל. כי היו באים לשם כל שחקני הכדורגל. אז לא היו קניונים, והשחקנים היו יותר עמך. למשל אבי רן, שהיה בן כיתה שלי וישב לידי, היה מגיע לשם. בחתונה שלי בשנת 1984 היו כל שחקני הכדורגל. באותה שנה חגגו את האליפות הראשונה של מכבי אצלנו. כולם באו, ואפילו הבאתי את רוניוס הזמר שינגן עם הבוזוקי 'מכבי חיפה אלופה'. אפילו תרומות למכבי היו עורכים במקום או עצומה נגד העפתו של המאמן ג'ק מנסל".
רשימת השחקנים שפקדו את המילק בר היתה ארוכה. "מי לא היה מגיע?", נזכר אבי, "רוני וליאור רוזנטל, ציון מרילי, משה סלקטר, אבי אבוקרט, מנו שוורץ… האוהדים היו יושבים ומדברים עם השחקנים, לא כמו היום. בקצה של בית הקפה היתה מראה גדולה ומעליה כל התמונות של שחקני מכבי שכל אחד מהם הביא תמונה אישית שלו. היתה גם תמונה גדולה של מנו שוורץ ממשחק נגד בית"ר ירושלים".
יעקב כהן ז"ל (צילום: האלבום המשפחתי)
רוצים להישאר מעודכנים?
נוכחותם של שחקני הכדורגל, שהיו אז (כמו היום) הסלבס של העיר, הביאה למקום קהלים נוספים שבאו להתחכך בכוכבים – שוטרים, עורכי דין וכמובן עיתונאים. "אפשר להגיד שזה היה המקום הכי מפורסם בהדר של שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80", אומר אבי, "ציפי רום היתה בת בית אצלנו, יובל פלג ומוטקה לבנון היו יושבים אצלנו כי המערכת של 'כלבו' היתה קרובה".
המבוגרים יותר שבינינו זוכרים בוודאי את המנה שהפכה למזוהה ביותר עם מילק בר ויטמן – הבייגל טוסט. "אבא שלי המציא את הבייגל טוסט", נזכר אבי, "איך הוא הגיע לזה? היינו מוכרים סנדוויצ'ים עם ביצה קשה, חביתה וגבינה צהובה. יום אחד הוא היה רעב אבל נגמרו הסנדוויצ'ים. בחוץ היו מוכרים בייגלה, אז הוא שם גבינה ועגבנייה – ולטוסטר. אחד מהלקוחות עמד והסתכל, ביקש חתיכה לטעום, ומפה לשם זה הפך לשם דבר".
בשנת 1985 נפטר דוד כהן, ויעקב המשיך להפעיל את המקום עד לשנת 1988. "גם אחרי שהמקום נסגר זכרו את יעקב", אומר אבי בגאווה, "עד היום אנשים קוראים לי 'אבי ויטמן'. אחרי שאבא נפטר, יעקב החזיק עוד שלוש שנים. אבא היה הרוח החיה במקום, המנוע. אחרי שאבא הלך לעולמו, יעקב כבר לא רצה את העבודה הזו. הוא פתח חנות לציוד למסעדות ברחוב קיבוץ גלויות. יעקב היה דוד יקר, דוד קרוב, אהוב, צנוע, ענו ורודף שלום. עבדתי איתם מגיל עשר בבית קפה, ובחיים לא שמעתי אותו מרים קול או מקלל. הוא יחסר לנו מאוד".
אבי כהן חוגג אליפות של מכבי חיפה במילק בר ויטמן (צילום: מימל)
תגובות