21:30 בערב, אמצע השבוע, ופאב הדיוק מלא מפה לפה. ארבע נשים שנראות בעשור השמיני לחייהן יושבות על הספות, אוכלות סלט ומקשקשות, זוג בגילאי ה-30 שותה יין בשולחן הפינתי באווירה רומנטית, שני גרושים מקריחים אוכלים סטייק ושותים ויסקי על הבר ומראים האחד לשני תמונות של דייטים פוטנציאליים באפליקציית היכרויות, ובשולחנות בחוץ יושבות שתי חבורות של צעירים שניכר שהשתחררו לא מכבר מהצבא. 21 שנה אחרי שהדיוק נכנס לחיינו, והוא עדיין חי ובועט. איך הוא עושה את זה?
מעטים הם מקומות הבילוי שמגיעים אל העשור השלישי לקיומם, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפאבים שמזדקנים בדרך כלל בשנות כלב. יש שתי דרכים לצלוח את המירוץ הזה. הראשונה היא לקפוא על השמרים בכוונת מכוון, לא לשנות דבר ולחכות עד שהמקום יהפוך למיתולוגי – דבר שקשה לעשות בעולמנו המהיר והאינטנסיבי. הדרך השנייה והמסובכת יותר היא להיות בתנועה ולהתחדש מעת לעת, לא באמצעות גימיקים אלא ממקום של סקרנות ומצוינות. וזאת הדרך שבה בחרו בעלי הדיוק.
את שנת 2003, שבה נפתח הדיוק, אפשר לכנות "התקופה האירית". את הארץ וגם את חיפה רבתי מילאו פאבים אפלים ורועשים, מרוהטים ברהיטי עץ כבדים וכהים, עם ברים עמוסים לעייפה בבקבוקי ויסקי, בירה גינס מהחבית בטמפרטורה פושרת ותפריט מצומצם ושמנוני. מאז ישראל השתנתה, ציר מוריה השתנה, וגם הדיוק השתנה והוסיף לעצמו לפני כמה שנים את התואר בר-מסעדה. הוא עבר שיפוץ מוקפד, התאורה הפכה בהירה יותר, התפריט התמלא במנות לא טריוויאליות, ושעות הפתיחה נמתחו לכיוון הצהריים לטובת בילוי שמתאים גם לכל המשפחה. הבר הגדול והעצי במרכז החלל נותר כמעין מזכרת לחיים של פעם.
הדיוק חי עם שני לבבות שפועמים בקרבו – הבר והמטבח. שני התפריטים, זה של האוכל וזה של האלכוהול – הם עשירים ומגוונים. יש שם ברוסקטות שונות, עשרה סוגים של בירות מהחבית, סלטים, אינספור קוקטיילים, סטייק אנטרקוט, יינות מכל המינים וגם ארוחות ילדים. אבל אני באתי בשביל לשתות בירה צוננת ולאכול את ההמבורגר הדיוקי ששמו יצא למרחקים. הדיוק אולי התקדם, אבל אני נשארתי מעט אירי.
בכל זאת, לא יכולתי לדלג על מנת פתיחה והזמנתי ברוסקטה ברזאולה (65 שקל) – שלוש פרוסות לחם מחמצת שעליהן מונחות פרוסות שייטל בכבישה קרה עם רוטב קיסר, ריבת תאנים, קונפי שום, קורנישונים, חרדל, צ'ילי אדום, גרידת אגוזי מלך ופרמז'ן. המון מרכיבים שמתחברים ביחד לביס נהדר ומעניין, שיש בו מתיקות וחמיצות לצד רוך וקריספיות.
ההמבורגר (67 שקל ל-220 גרם) הוא פשוט במובן הטוב של המילה – לחמנייה רכה, חסה, עגבנייה, בצל סגול, מלפפון חמוץ, וקציצה עסיסית וטעימה. ביקשתי תוספת של גבינת עזים סנט מור מעל וקיבלתי פרוסה נאה ועבה, שהעלתה את המנה רמה עם הטעמים המיוחדים שלה ועם המרקם החצי-קשה. פשוט המבורגר מעולה. הצ'יפס שהגיע עם המנה היה חביב, וראוי לציין את רוטב המיונז קארי שהוגש איתו והיה הפתעה מרעננת ונחמדה.
בעודי לוגם בירה ויינשטפן קרה על הבר, ניסיתי לחשוב איך אפשר לסכם את המקום הזה, ואז פתאום הבנתי שהתשובה מסתתרת בשם של הפאב – דִּיּוּק. הכל כאן מדויק. המוזיקה מנוגנת בווליום הנכון ששומר על אווירה טובה אבל מאפשר לנהל שיחה, השירות הוא אדיב, מהיר ומהוקצע, התאורה בול, האוכל עשוי היטב ואפילו המזגן בטמפרטורה האידאלית. הדיוק מצא את הדרך שלו להתבגר יפה, כששמר על חלק מהדברים שאפיינו אותו לפני 20 שנה אבל השתדרג והתחדש וממשיך להתקיים בהווה בלי להתרפק יותר מדי על הנוסטלגיה. הלוואי שכולנו נצליח להתבגר בדיוק כמו הדיוק.
שדרות מוריה 107. שעות פתיחה: ראשון-רביעי ושבת, 1:00-12:00, חמישי ושישי, 2:00-12:00.
מייק
הינו פעם אחת בסילבסטר והיה מגעיל
מייק
הגיבו שאמרתי את זה פעם וסירבו לפרסם.אז לא אמרתי מעולם את מה שאמרתי וזו הפעם הראשונה.
המסקנה שיש עוד אנשים אמרו מה שאמרתי
כעת אני מרגיש הרבה יותר טוב.לרגע חשבתי שאני לבד שחושב ככה
אלחנדרו
גם אני הייתי שם והיה אוכל ממש מעולה.אולי בסלבסטר כדאי להשאר בבית ולא לחגוג חג שנקרא על שם אפיפיור שונא יהודים שרדף אותם עד חרמה.
יוסי
אכן מקום מעולה! אם המחירים היו נגישים יותר, היינו מגיעים לעיתים תכופות יותר…
ישי
מייק, איך זה להרגיש אידיוט??
שמח שעכשיו אתה מרגיש יותר טוב שפרקת את מה שהיה לך להגיד…
הדיוק,הוא אחלה מקום,עם אחלה אוכל ואווירה מגניבה.
תבוא בהזדמנות…
אופיר
מקום מעולה
אוכל טוב
אוירה טובה
יושב שם לא מעט
ערן עצמון
אוכל מעולה, שתייה טובה, אוירה נהדרת.
הםאב /מסעדה היחיד שביליתי בו, עשרות פעמים ומעולם לא התאכזבתי.
נהפוך, נהנתי מהכל..
הצילו לי בילוי של יום נישואין, שביטלתי, מקום אחר, בגלל מיקום גרוע של שולחן ע"י שירותים ומצאו לי שולחן בדיוק, על אף שלא הזמנתי והשירות היה מעולה.
חנה
הפאב הכי טוב בחיפה והצפון
הייתי הרבה
סאונד לא משהו, מוזיקה מרדימה. באים לשם כהכנה לשינה. חוץ מזה שכשבאים בין חצות ל1 בלילה כבר ריק שם. מקום נחמד לאכול. לא פאב.
אחוזה
היינו אתמול וברחנו. השירותים מסריחים וממש משעמם שם.