הפרסומת לשניצל בלחמנייה של פוניס לא הפסיקה לרדוף אחריי בפייסבוק ובאינסטגרם בחודש האחרון. בהתחלה התעלמתי. "עוד שניצל בחלה", חשבתי לעצמי, "מה כבר הם יכולים לחדש?". את השניצליות שהגישו שניצל בטעמים בתוך בגט החליפו בשנים האחרונות דוכנים שמתיימרים להביא לציבור את הגרסה שנוהגים להכין בחלק מהבתים בימי שישי בצהריים – שניצל בחלת שבת עם מטבוחה וחצילים. אכלתי לא מעט כאלה והספקתי למצות את האופנה הזאת, אבל פוניס התיימרה להציע משהו אחר, גרסה משודרגת של המנה הבסיסית.
כשנכנעתי לבסוף ונכנסתי לאתר שלהם, מצאתי הרבה מילים יפות. "השניצליה המורדת", נכתב באותיות גדולות מתחת לשם המסעדה; "תפריט מהפכני", הכריזו בדף האודות שבו המילה מהפך על הטיותיה השונות חזרה שלוש פעמים; כשהזמינו אותי להצטרף "למסע הקולינרי המרגש שלנו ולגלות מחדש את עולם השניצלים" עם "טעם של מרד בכל ביס!", כבר לא יכולתי לעמוד בזה. על אחת כמה וכמה כשהבטיחו ש"פוניס תשנה את עולם השניצלים בישראל". לא הייתי רוצה שהמהפכה הזאת תתחיל בלעדיי.
בתפריט של פוניס יש שמונה וריאציות שונות לסנדוויצ'ים, על בסיס של אותו השניצל "קריספי ועסיסי" ולחמניית "בריוש ענן". זה מתחיל בגרסה המוכרת שנקראת סבתא חנה (50 שקל) ואשר מגיעה עם חומוס, מטבוחה חריפה, חצילים, עמבה, סלט קולסלאו ועלי רוקט; עובר דרך מנה שנקראת חמודי גרינברג (54 שקל) עם שווארמה אסאדו מפורק ומקורמל, בצל על הפלנצ'ה, טחינה, עמבה וירקות; וממשיך בפידילטו (62 שקל) – שניצל שמעליו בייקון טלה, סלט קולסלאו, בצל כבוש וירקות. יש גם שני סלטים ושתי מנות עוף – כנפיים (36 שקל) וקריספי צ'יקן (46 שקל לארבע יחידות).
רוצים להישאר מעודכנים?
כמו תמיד, הלכתי על המנות הקלאסיות, הפעם באופן מילולי – סנדוויץ' קלאסיקל פוניס (44 שקל) ששדרגתי לארוחה שכוללת צ'יפס ושתייה תמורת 16 שקלים נוספים, וכנפיים שנקראות רד הוט צ'ילי ווינגס. באתר התחייבו שהמשלוח, שעלה 25 שקל, יגיע תוך שעה וחצי לכל היותר, וניצלו כמעט את כל מסגרת הזמן – המשלוח הגיע אחרי שעה ו-25 דקות. למרות הזמן הארוך, המנות נארזו היטב ושמרו על חום ועל חיוניות. גם השליח היה אדיב ומקצועי והגיע עד דלת הבית בלי שטיקים וטריקים – לא עניין של מה בכך במציאות הנוכחית.
התחלתי עם הסנדוויץ' – שניצל עם ריבת בצל, קולסלאו, עלי רוקט, עגבנייה, בצל סגול ומלפפון חמוץ. כבר במבט ראשון הבחנתי שלא בטוח שמדובר במהפכה בדמות כריך. לחמניית ה"בריוש ענן" התגלתה כלחמניית המבורגר רגילה. טרייה ורכה אמנם, אבל סטנדרטית לחלוטין. בתוכה הונחו חתיכות שניצל בנדיבות, לא קריספי ועסיסי אלא שניצל דק, רגיל וטעים – די דומה למה שנהוג להגיש בשניצליות. גם הרוטב והתוספות היו טעימים ועשו רושם שהם טריים. אחלה סנדוויץ' שניצל, לא יותר ולא פחות. הצ'יפס, שהגיע בכמות מספקת, הפתיע לטובה. הוא עשוי מתפוחי אדמה אמיתיים, ועל אף המסע שעבר בדרך, הוא שמר על חוסנו ולא הפך להיות רך מדי.
הצ'יפס של פוניס (צילום: נמרוד אשכנזי)
אם עד כה הכל היה חביב, הכנפיים שינו את האווירה. הן הגיעו חמות ובכמות גדולה מאוד, ואלה הדברים החיוביים היחידים שאפשר להגיד עליהן. הן היו רזות ולא בשרניות ושחו במין מרינדה שהזכירה רוטב עגבניות מקופסת שימורים שמתאים לפסטה, שגם הוא לא היה מבושל עד הסוף. זה בהחלט חבל, כי זאת מנה פשוטה ונפוצה מאוד שאין שום סיבה להסתבך איתה. אף אחד לא היה בא בטענות אל פוניס אם הם היו מעתיקים את המתכון האהוב של השף חיים כהן ממסעדת דיקסי. יש מנות שלא צריכות חידושים והמצאות. כנפיים חריפות היא אחת מהבכירות ברשימה הזאת.
הכנפיים של פוניס (צילום: נמרוד אשכנזי)
המרחק בין המילים של פוניס לאוכל שלה הוא גדול מאוד, אבל זה לא אומר שהוא לא טוב. הסנדוויץ' שקיבלנו היה טעים ובאיכות טובה, גם אם הוא לא ענה לתיאור שהוצג. אין לה במה להתבייש מול השניצליות הוותיקות, ונראה שהיא אפילו מתעלה עליהן באיכות החומרים ובתחכום של המנות. האם היא מביאה בשורה חדשה לעולם השניצל הישראלי? כנראה שלא, וגם לא בטוח שיש בכך צורך. עם ארוחות שנעות בטווח מחירים של 80-60 שקל, התחרות העיקרית של פוניס, שנפתחה רק לפני שלושה חודשים, תהיה מול משלוחי ההמבורגר, שהם הלהיט של השנים האחרונות. יהיה מעניין לראות אם היא תצלח את האתגר הזה.
ניתן להזמין דרך וולט, תן ביס או באתר המסעדה. שעות פעילות משלוחים: ראשון-חמישי, 21:00-12:00.
מיכל גרובשטיין
חחחח פרסומת גרועה לשניצל ש….ששששששש השתיקה יפה,חבל בכלל לבזבז מילים,הצ'יפס מספיק להסתכל בתמונה,בחינם אני לא מכניסה לפה