יעקב קבב: כל המרכיבים שיוצרים אגדה מקומית

כשהתחלתי לשאול שאלות על תולדותיו של המקום, יעקב נאנח. "מה עכשיו אצטרך לספר לך את כל ההיסטוריה?", הוא אמר בחוסר חשק והציע: "קודם תאכל ואחר כך נראה". יעקב, שעל שמו נקרא בפשטות הדוכן יעקב קבב, לא אוהב לדבר ומעדיף שהבשר שלו ידבר במקומו, כמו שהוא עושה כבר יותר מ-40 שנה, והיד עוד נטויה.

ראשיתו של יעקב קבב בשוק התורכי השוקק של תחילת שנות ה-80, בבסטה עם מנגל גחלים קטן. הוא הגיש אז רק מנה אחת – קבב כמובן. בשנת 1986 עבר יעקב למקום שבו הוא פועל עד היום, בפאתי השוק שהלך והוזנח, ונסגר סופית בתחילת שנות ה-2000. הסביבה השתנתה, את דוכני הירקות והפירות החליפו פאבים מסוגננים וגלריות לאמנות, אך יעקב עדיין שם, מכין את אותו הקבב. עם השנים הדוכן הפך לאימפריה קטנה והתרחב לסניפים בבת גלים, בקרית חיים ובנשר, שאותם מנהלים בני המשפחה של יעקב, וגם הם מגישים את הקציצה המפורסמת לפי אותו מתכון ותיק.

זהו אינו קבב קונבנציונלי. דרך הצלייה שלו דומה יותר לזו שבה מכינים סמאשבורגר. הקבב, שעשוי מבשר בקר עסיסי ושומני במידה הנכונה, ובתערובת שלו כמעט ואין תיבול, נמעך על המנגל בזמן הצלייה והופך למין רצועת בשר דקה. התוצאה היא בשר צלוי היטב מכל הכיוונים, אך לא יבש מבחוץ כפי שקורה לא מעט פעמים, ולכן הוא רך באופן מפתיע.

פיתה קבב אצל יעקב קבב (צילום: נמרוד אשכנזי)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

פיתה היא לא תמיד הדרך הטובה ביותר לאכול קבב, אך במקרה הזה היא הדרך המושלמת. המעיכה של הקבב מאפשרת לו להשתחל בקלות אל הפיתה הגדולה והדקה, והוא משתלב נהדר עם הסלטים הבסיסיים והטריים בדוכן – כרוב כבוש, עגבניות, בצל וחמוצים – ועם הטחינה הסמיכה שנמזגת מעל. החידוש כאן, שקיים כבר עשרות שנים, הוא שהוויטרינה פתוחה ללקוחות והם מוזמנים להוסיף את הסלטים בעצמם אל תוך הפיתה מלאת הבשר. ומי שלא רוצה, לא צריך, יעקב יכין בשבילו את המנה וגם יוסיף צלוחית של צ'יפס חם בצד, על חשבון הבית.

לנוכח יוקר המחיה הגובר והמחניק, יש לציין לחיוב את המחירים אצל יעקב קבב. ב-40 שקל לפיתה זאת כנראה אחת ממנות אוכל הרחוב המשתלמות ביותר בישראל. ולא רק קבב יש בתפריט, אלא גם פרגיות, לבבות, כבד עוף, נקניקיות חריפות, שניצל ואפילו קציצות מרוקאיות – כל המנות באותו המחיר, וכולן מוגשות באותה פיתה גדולה וברוחב יד.

בשעה 16:00 בדיוק סוגר יעקב את הדוכן והולך הביתה. הקבב שלו היה יכול להפוך בקלות ללהיט בקרב הבליינים בשעות הלילה, אבל יעקב מעדיף להכין אוכל לאנשים עובדים, שעוברים אצלו לחטוף פיתה של צהריים כשהשוק עוד מנומנם ושקט. קל להבין איך הקבב הזה משגשג לאורך כל כך הרבה שנים – הוא ייחודי, טעים, טרי ובמחיר הוגן, ואלה בדיוק המרכיבים שיוצרים אגדה מקומית.

משה אהרון 10. שעות פתיחה: 16:00-11:00.

יעקב קבב (צילום: נמרוד אשכנזי)