זוג צעיר עומד בתור לקופה, היא לבושה בשמלה קיצית והוא בגופייה ועם נשק ארוך תלוי בהצלב. הוא קיבל אפטר מהמילואים בצפון אז היא אספה אותו מהבסיס ליום של הפוגה בחיפה. הם לא יכלו לוותר על ביקור בסנדוויץ' בר של ברכה, שהוא להיט ארוך שנים בגלל איכות הכריך וייתכן שגם בגלל איכות האשה שמכינה אותו. בני הזוג המנומסים ממתינים בסבלנות שברכה תתפנה לקבל את התשלום, אשר מתבצע רק במזומן ורק אחרי האוכל.
"היה ממש טעים", אומרת הבחורה. "זאת פעם ראשונה שלך פה?", שואלת ברכה בפליאה. "כן, שמענו עלייך דרך האינסטגרם והיינו חייבים לבדוק", היא עונה בכנות. "איזה דפוקה את, איך עוד לא היית פה? גם חבר שלך לא היה?", אומרת ברכה ומפנה את המבט אל המילואימניק העייף שמהנהן לחיוב במבוכה. "אתם זוג מפגרים", היא מפטירה לעברם, ואז נפרדת מהם בחמימות ומודה להם מעומק הלב על המחמאות. "גם בתל אביב שלכם לא תמצאו סנדוויץ' כמו של ברכה", היא יורה כשהם בדרך החוצה.
"מתוק שלי", היא צועקת לעבר נער פאנקיסט עם שיער ארוך עד הכתפיים ששקוע במסך הטלפון, ומסמנת לי שאתפוס את תשומת לבו. "הטלפונים האלה עוד יהרגו את כולנו. בוא יפה שלי, האוכל שלך מוכן", היא קוראת לו ברכות כאילו היתה סבתא שלו והוא היה נכדה המועדף.
כשחז"ל החלו להשתמש בפועל "לקלס" כדי לבטא שבח וגם גנאי, הם לבטח חשבו על ברכה. המילים היפות והמטונפות שבפיה הן בעלות אותה המשמעות – אהבה גדולה לכל לקוח באשר הוא. ערבים, יהודים, עולים חדשים מרוסיה ומאוקראינה, עורך דין בחליפה ופועל בניין עם בגדים מוכתמים בצבע – כולם מתוקים וכולם יפים אצל ברכה, וגם דפוקים ומפגרים. מספרים שיש זוגות שעולים לרגל אל הסנדוויצ'ייה ביום חתונתם, לבושים בבגדיהם החגיגיים, כדי שברכה תמטיר עליהם קללות כסגולה למזל טוב.
"לא היית פה הרבה זמן אה?", אבחנה ברכה מיד את מצבי. "אתה אוכל היום סנדוויץ' אמנון", היא קבעה. הסנדוויץ' הזה (55 שקל) הוא מנת הדגל של ברכה, והוא קרוי על שמו של אמנון צידון, הבעלים הראשון של הסנדוויץ' בר ואושיית ספורט חיפאית בכובעיו כעיתונאי וכמנהלה של מכבי וגם של הפועל בכדורגל. ברכה עבדה אצל צידון מהיום הראשון שבו פתח את הדוכן לפני 53 שנה, וכעבור כמה שנים הפכה לבעליו.
יש בתפריט מגוון של כריכים שאפשר להרכיב לפי דרישת הלקוח מהמבחר הגדול של הנקניקים והגבינות, במחירים שנעים בין 50 שקל ל-55. זה לא זול, אבל שני בני אדם רעבים יכולים לשבוע מהסנדוויץ' הזה. אני הצטוויתי לאכול את אמנון, וכך היה. ממה מורכב הסנדוויץ'? ברכה לא ממש הסבירה, אני לא התעקשתי, והאמת שזה גם לא כל כך חשוב. ובכל זאת אנסה לתאר את המנה הזאת.
הכל מתחיל בלחמנייה המלבנית, שמזכירה בצורתה ובצבעה כיכר לחם של פעם, בגרסה דקה וספורטיבית יותר. הלחמנייה נחצת לשתיים, ואז נצרבת על הפלנצ'ה המשומנת היטב. התוצאה היא עריסה מושלמת – לחם מאוורר, לא כבד במיוחד, אבל עם טעם מתקתק ונוכח. בלחם הזה, שאין דומה לו, נמרחים מיונז וחריף שנעשים במקום וגם חרדל, לצד עגבנייה אדומה, מלפפונים חמוצים גדולים וחסה פריכה. אחר כך מגיעים הנקניקים, שלפחות חלקם אינם כשרים לפי ההלכה היהודית. כדי להוסיף חטא על פשע, הנקניקים נצרבים על הפלנצ'ה ביחד עם גבינה שמדביקה אותם יחדיו. כמה שזה מושחת ככה זה טעים.
זהו אינו כריך, אלא אשה בתוך לחמנייה. זאת ברכה, עם כל הניגודים שבה – הנדיבות, החריפות, המתיקות, הטעמים העזים של הנקניק לצד הטעמים העדינים של המיונז הביתי. החוויה שהסועד מקבל כשהוא נכנס למקום הקטן ופוגש את אישיותה החד פעמית של הבעלים זהה לחוויה שמגיעה עם הביס הראשון בסנדוויץ' שלה. כל זה כשהאייטיז מרחף באוויר, גם בעיצוב של המקום וגם במחסור החינני של ברכה במחסום הפוליטקלי קורקט.
כשאתה עובר את מפתן הדלת אל המקום שלה, אתה משאיר את החשיבות העצמית שלך בחוץ. אתה יכול לשחרר את הפאסון כי אתה בידיים טובות. ברכה, בתה סיגי ושאר העובדים המסורים והחייכנים כבר ידאגו שתקבל את מה שאתה צריך, גם אם אתה לא יודע שזה מה שאתה רוצה. כנראה שהייתי בא לאכול אצל ברכה גם אם היא היתה מגישה מרק עוף דלוח, רק כדי לשהות בחברתה. ומנגד, הייתי בא לאכול שם גם אם רובוט היה מכין את הכריך, כי לפני הכל מדובר במנה נהדרת.
שבתאי לוי 12. שעות פתיחה: ראשון-חמישי, 17:00-8:00, שישי, 15:00-8:00.
יעל
כמה שלא כשר, ככה טעים
כרמלה
תענוג צרוף לקרוא את הכתבה שעוסקת כולה בסנדוויץ'.
התיאור האותנטי של "האישה בלחמנייה"
האווירה, המקום, מצליחים להעביר את החווייה מעבר לקולינריה.
מי היה מאמין שאהיה קוראת נלהבת לכתבות על קולינריה.
המדור "סוד הקסם", אחלה מדור.
בואו נגיד את האמת לשם שינוי?
רחוב שבתאי לוי היה רחוב של מהנדסים רופאים ובכירי ראשי הציבור של שכונת הדר. בושה וכלימה היום נכנסו לאותם בתים יהודיים משפחות עבריינים וערסים במגזר הערבי.
מנחם
לא כשר בעליל
בובי
מחטיאה ציבור השם ישמור
Why?
Not kosher
רון
גועל נפש
מחטיאה יהודים עם בשר וחלב יחד
ועומדים שם בטור ארוך
א גרויסע מציאה של סנוויץ
איתן - חיפה
כבר כמה פעמים שקראתי עליה וראיתי גם כתבת טלוויזיה – נראה ונשמע נורא, אבל מי שמוכן שישתינו עליו, שיהנה.
מיקי
המחיר בשמיים !!
רונית
הסנדוויצ'ים המהמם ,הטרי והטוב ביותר שקיים וברכה בעלת הבית נפלאה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ברכה האישה והאגדה- הסנדביץ בר בהא הידיעה .
טעיםםםםם יאמיייייי
יוסי הקטן
הסנדוויץ' הכי טוב בארץ. ללא עוררין.
ארוחה שלמה ומשביעה.
שנים אני אוכל שם לפחות פעם בכמה שבועות ואף פעם לא נגמר לי.
אבל בכל זאת, למה אין אף מילה על סיגי,דור ההמשך שנכנסה לנעליה של ברכה וממשיכה את המסורת המפוארת?
עומר
אחרי הכתבה המהללת בטלויזיה,הייתי בחיפה והלכתילברכה.אין ספק שברכה היא אישה מיוחדת במינה שלא פוגשים כל יום.לעניין הסנדביץ,אין ויכוח שהוא טעים מאוד,אבל ויש אבל מעל 50 ש"ח לסנדביץ שיש בו נקניקים מכמה סוגים והמון ירקות וסלטים ניראה לי מוגזם לחלוטין .עצם זה שהמקום כל כך מפורסם עושה את המקום יותר ממה שהוא.
סיון
מה קרה לכולבו? אשכרה מעסיקים כתב שגם יודע לכתוב ,גם לא מגמגם את הגיגיו ,וגם עושה חשק לסנדביץ' ברכה.
התרגלתי כבר למאוד נמוך, אבוי לשינוי.
העם לא אוהב שינוי, העם רגיל למירי רקב ושאר האשפה.מפחיד שעוד נתחיל להנות מהקריאה
אבי חיפה
באם הציבור משלם מחיר בומבסטי,למה לא לבקש?..הלווו ,כולה כריך..
פריארים רק מתחלפים
שששש
למקום קראו אטליז חן או חיניה.כשברכה עבדה שם כנערה.כשרצו הבעלים לפרוש,בשל גילם-קנתה את המקום.
השאר-הסטוריה!
יוני
מקום מדהים הסנדוויצ'ים הכי טעימים בארץ
חולה על ברכה יחס מדהים
נועה
קוראת את התגובות של חראדים וביוביסטים פה זה כל כך ממחיש את השינוי הנורא שעבר פה על המדינה… הם הרי חייבים למצוא על מי ללכלך ואיזה דבר רע להגיד, זו הרי רוחם של מנהיגי הכת שלכם… ברכה היתה פה לפני שנולדתם עם הסנדוויצ'ים המדהימים והגישה החיובית והיא תהיה פה הרבה אחרי שאתם והראש הדוחה והמסכסך שלכם יישכחו מהלב. יימח שמם וזכרם.
ירוק קשיש
התגובות הנוגעות לאוכל או לבעלים רלבנטיות גם אם הן שליליות… התגובות שכוללות הערות גזעניות והקשקוש הקבוע של כשר או לא כשר כשמישהו מעז לכתוב על אוכל… כואב לאן המרחב הציבורי שלנו מתגלגל כבר כמה שנים…
דני
פעם אחת ויחידה אכלתי שם, לא ממש טעים, שומני ברמות גבוהות, יקר מאוד.
לא שווה לחפש חניה ולעמוד בתור בשביל הלחמניה הספוגית והשומנית והיקרה הזו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ברכה היא סמל חיפאי. אין על הסנדוויץ המצוין שלה!
דפנה מבת גלים
לא הבנתי על מה המהומה. מקום לא נעים, סנדוויץ ששוחה בשומן מסוגים שונים ומגוונים, טעם מפוקפק וכל זה במחיר מופקע כאילו זה קורה מינימום בהרצליה עם הנוף והאווירה היוקרתית. שורה תחתונה, לבחור מקום אחר. לא הפסדתם כלום, באחריות.
קובי
לא טעים ולא כשר מדוע נותנים יד לדבר כזה ברור שהכתב מהמשפחה או שותף של העסק המעון הזה . לא לבוא ולא להתקרב
משה
55 שקל לסנדביץ ?
על מה ?
על נקניק וגבינה ועלה חסה וכפית מיונז וסחוג תוצרת בית בלחמניה ?
כל המנה עולה לה לא יותר מעשר שקל גג,
אם אני בא עם כל המישפחה כל אחד סנדביץ ושתייה מגיעים ל300 שקל ואני גם צריך 2 סנביצים וגם הבנים אז נגיע ל400 שקל ?
תרדו מהעצים עם המחירים הללו !
שום סנדבית של שום אישיות כובשת שמנהלת סנביציה 50 שנה לא שווים את המחירים הללו,
ב400 שקל אני ממלא עגלה מלאה ברמי לוי לשבוע לכל המישפחה,
כמה פריארים אפשר להיות ?
המעורר
מטומטמת שלא רק מנבלת את הפה וזה לא מצחיק, אלא גם מאכילה נבילות טריפות בשר וחלב ועוד איסורי תורה. למטומטם או המפגרת מלמעלה שכתבו כמה שזה לא כשר ככה יותר טעים, אז כנראה הדימוי שלכם לחזיר לא כזה רחוק. אסור לפרנס אותה מחזיקי עוברי עבירה. ובגיל כמו שלה לקלל מזה אנשים מתלהבים, זה מראה על הרמה שלהם