בעשור הראשון של שנות ה-2000, לפני תחיית העיר התחתית, ציר מוריה היה מוקד הבילויים של העיר. לצעירים במטרופולין של חיפה היו אז שתי אפשרויות – מתחם הפאבים והמסעדות הפלסטיקי של רמת ישי או מקומות הבילוי ברכס הכרמל, שהיתה להם הילה איכותית ומפונפנת יותר. האמת היא שרוב המקומות שפעלו אז בציר הציעו עוד מאותו הדבר – ברים מוארים עם מוזיקה רועשת ותפריט אוכל דל, שמנת הדגל שלו היתה בדרך כלל פלטת מטוגנים בהשראת אולמות האירועים של האייטיז.
בין הפאבים הרבים, ששמם לא נכתב בדפי ההיסטוריה, התבלט תמיד הבראון. לא מפני שהוא היה מיוחד אלא מפני שהוא היה רגיל. פשוט פאב אמיתי – אפל במידה, בר גדול עשוי מעץ ובירה קרה מהחבית (שמונה סוגים, 30-28 שקל לשליש). כמעט שני עשורים חלפו מאז תור הזהב של ציר מוריה. הרחוב דעך אט אט, שינה את פניו ובעצם התחבר מחדש לשורשיו המנומנמים. אבל בבראון דבר לא השתנה. גם השיפוצים שנעשו במקום לאורך השנים לא פגמו באווירת הפאב הקלאסי אלא דווקא חיזקו אותה.
יום ראשון, כמעט חצות, והבראון מלא עד אפס מקום. ברקע מתנגנת מוזיקה שרק אלגוריתם מתוחכם היה יכול לבחור – הזמרת הבריטית דיידו עם הלהיט מסוף הניינטיז "Thank You" ומיד אחר כך בוב מארלי עם "Could You Be Loved". לא קל להיות האלגוריתם שתפקידו להתאים את הפלייליסט לקהל של הבראון, שהיה אקלקטי ומגוון באותו הערב. שולחן של סטודנטים מהטכניון ועוד אחד של נערות מכרמליה, שלושה-ארבעה זוגות בדייט רומנטי, כמה שתיינים מנוסים על הבר ואפילו אדם אחד שהתרכז במשחק הכדורגל שהוקרן על המסכים – מפגש ידידותי בין נבחרות צרפת וקנדה שנגמר בתיקו 0:0 משמים.
תפריט האוכל של הבראון גם הוא אקלקטי. אפשר למצוא בו גם צ'יפס (35 שקל) ואדממה (35) שמגיעים בכמות מכובדת וניתן לחלוק אותם, וגם קרפצ׳יו סינטה (56 שקל) וסביצ׳ה דג (69 שקל). המנות העיקריות כולן הולכות טוב עם אלכוהול – המבורגר (220 גרם, 73 שקל), מיקס שרימפס וקלמארי (73 שקל), עראיס (58 שקל), שניצלונים (63 שקל, מוגשים עם צ'יפס) ואפילו נתח אנטרקוט של 300 גרם (145 שקל).
אנחנו חלקנו את השניצלונים והעראיס אחרי שביררנו עם המלצרית מהן המנות הפופולריות ביותר בתפריט. הן הגיעו בגודל מספק והיו יחסית בסדר, לא יותר ולא פחות. בסך הכל מנות חביבות שנחמד לנשנש ליד הבירה. וזה אולי מספר את סיפורו של הבראון. הוא פשוט בסדר, כמעט בהכל. בקיץ אפשר לשתות יין אחרי הצהריים במרפסת עם הגג הנפתח, בחורף אפשר להצטופף סביב הבר הגדול והעצי, בשעות הקטנות של הלילה, וללגום וויסקי מהמבחר המכובד. ואם לא הצלחת להשיג כרטיס למשחק של מכבי חיפה, אפשר תמיד לצפות בו בבראון עם החבר'ה.
הבראון לא מבקש ממך להתאמץ, אין לו איזו אג'נדה ואין לו יומרות. הוא לא מגביל את עצמו לאף קהל, וכל אחד יכול להרגיש בו בבית. הוא הפאב השכונתי שאתה מגיע אליו בטרנינג לסגור את היום על בירה קטנה, וגם המקום שתבוא לדפוק בו את הראש בסוף השבוע. הבראון לא מתנשא על אף אחד, הוא מסתכל לכולם בגובה העיניים, וזה לא הולך ברגל. התרגלנו כבר שלכל מקום חדש שנפתח בעיר יש קונספט מפוצץ – בר יין, טאפאס בר, ביסטרו בר או בר דגים. הבראון מרענן מעצם כך שהוא כל כך שגרתי. אחרי 22 שנות פעילות, אתה יכול לסמוך עליו שהוא יהיה שם בשבילך גם בשנה הבאה, ומעטים המקומות בעיר שאפשר להגיד את זה עליהם.
שדרות מוריה 131. שעות פתיחה: 5:00-17:00.
אדי מוזס
פאב נהדר שבו אני מבלה לפחות שלוש פעמים בשבוע כבר מעבר ל-12 שנה.
שימשיכו ככה עד 120.
דורי
היה ונשאר פאב מס 1 כל הכבוד
יניר
חבל שאתה יוצא ממנו וכל הבגדים שלך מסריחים מסיגריות
שרונה בר
פאב הכי בבית ומשפחה שיש.
מציאות חיפאית
"ייחודו " – הוא הפאב היחידי בציר מוריה. זה ייחודו . חיפה מתה , יהי זכרה ברוך .
רג'י ודורון
פאב הבית שלנו כבר שנים!
הוא הברירת מחדל המהממת שלנו כשאנחנו לא מצליחים להחליט לאן לצאת.
זה מקום שכולם מכירים את שמך ❤