מאז שהיישובים לאורך הגבולות, הצפוני והדרומי, פונו מתושבים, מתפרסמים מדי פעם ברשתות החברתיות פוסטים של בעלי עסקי מזון שנסגרו והם ממש מתגעגעים לבשל. יש כאלו שמפעילים חוש עסקי ויצירתיות, כמו חן מלכיאלי מקיבוץ דן ששוהה כבר חודשיים במלון דן כרמל. מלכיאלי, למרות גילה הצעיר, מספרת בפוסטים שהיא מעלה בקבוצות החיפאיות שחלק גדול מחייה היא מקדישה לחבור בין אוכל טוב לאנשים, וכך היא הקימה עסק של דוכני מזון לאירועים חברתיים ועסקיים ולפסטיבלים. לנוכח המצב, גם מתוך הרצון להתפרנס בכבוד, מכינה מלכיאלי דים סאם קפואים לפי הזמנה, ומוכרת פעם בשבוע.
בעלת עסק אחרת סיפרה שהיתה לה קונדיטוריה בצפון ושהיא ממש מתגעגעת לאפייה, וגם היא מציעה את מרכולתה לפי הזמנה. רק בשבוע שעבר אירחו וניה ביסטרו והשף שלה מיכאל גרטופסקי, שהוא גם הבעלים של מיכאל ביסטרו מקומי במושב לימן, יצרנים מהגליל המערבי שפונו מבתיהם, באירוע שזכה להצלחה בקנה מידה חיפאי.
הפוסטים האלו לא נעלמו מעיניו של מישה גורדון, הבעלים של מועדון השקולה הוותיק במתחם אל פאשה בעיר התחתית. גורדון, שפתח את המועדון הפופולרי לפני 17 שנה, שבר את הראש בניסיון למצוא פתרון לטובת בעלי עסקי המזון המפונים, וכמו שקורה הרבה פעמים – הפתרון נמצא ממש מתחת לאף.
"שמתי את עצמי במקומם וחשבתי מה בעצם הכי חסר להם", מספר גורדון, "ואז הבנתי – מטבח. מטבח מצויד שבו הם יוכלו לבשל את מה שהם יודעים ואוהבים, ומקום כדי להגיש בו את מה שהם מבשלים ללקוחות חדשים או ללקוחות הקבועים שלהם, שגם הם מפונים ובטח מתגעגעים לאוכל מוכר שאליו הם רגילים".
רוצים להישאר מעודכנים?
ולך יש להציע את השניים.
"לי יש להציע את השניים. השקולה עובד בשישי בלילה באופן קבוע ולפעמים באירועים, אז אני מציע לכל מי שרוצה את המטבח שלנו בכל יום אחר בשבוע. אני פותח את המקום שלי ללא שום תמורה לבעלי עסקי מזון מפונים. אני קורא להם לבוא לבשל פה, לארח את הלקוחות שלהם פה, ולא אגבה מהם אגורה. ואם צריך תרומות, גם אדאג להשיג אותן עבורם. תוך כדי שיחה עולה לי עוד רעיון – להציע את המועדון לאנשי מסיבות שאין להם עכשיו מקום בטוח. הם יכולים להתארח בשקולה. המועדון נמצא בבניין אבן עתיק ואותנטי עם קשתות, ויש בו שני אולמות. בישיבה סביב שולחנות יכולים להיכנס קצת יותר מ-100 אנשים, ובמסיבה עד 200 בליינים".
הבר בשקולה מושלם. האם המטבח שלך מאובזר?
"מאובזר קומפלט. יש לי גם מכשירים שאני לא משתמש בהם, וגם אותם אעמיד לרשותם. אגב, יש לי גם את הפודטראק, שהיה פעם פלאפל גורדון ועכשיו עומד פה בחנייה, וגם אותו אני מוכן להשאיל. אני מעמיד לטובת העניין גם את כל צוות העובדים של שקולה ששמח להירתם לפרויקט. זו תהיה התרומה שלי למאמץ המלחמתי, ואני עושה את זה בכיף".
מישה גורדון והפודטראק
נמאס כבר, אל תכחישו את המציאות ותיערכו בצורה רצינית
אנחנו בדרך לטילים על חיפה מלבנון, עירק, תימן, ווטאבר
נראה לי יש שאננות עצומה ולא נערכים עם שרשראות אספקה, עם בניית מקלטים.
מסעדות צריכות להיות זמינות להכנת מנות חירום לאוכלוסיות סביבן.
יש כל כך הרבה מה לעשות והעיריות לא עושות כלום כאילו סבבה, אין מלחמה סביב.
מה זה הכחשת המציאות?