לפני שנה פתחה שלי דרויאן את אֶקְלִיפְּס על חורבות פאב הסנדק המיתולוגי בעיר התחתית. המקום הוגדר כבר-מסעדה, ובסופי שבוע הוא הפך לדאנס בר שמח שהצליח במשך תקופה קצרה למשוך אליו לקוחות קבועים.
לפני שבוע וחצי הגיפה דרויאן את הדלת בפעם האחרונה, וכעת היא מחפשת רוכש למקום. היא מוכרת אותו על כל הציוד והריהוט, את המיתוג, המוניטין, האסטרטגיה והתוכנית עסקית, והיא אפילו מוכנה להעביר הדרכה מלאה לצוות החדש שייכנס לעבוד.
דרויאן, מבאס לשמוע. אקליפס מצטרף לרשימה לא קטנה של עסקי מזון שנסגרו בחודשים האחרונים בעיר התחתית.
"גם אני התבאסתי, אבל זה המצב במדינה. אין עוד אופציות, וחבל. לא נותנים לצעירים להתפרנס בכבוד. בגיל 24 פתחתי עסק, והמסים מעיקים. כדי לקצר – המדינה הפכה לשותפה שלי אבל רק ברווח כמובן, לא בהפסד".
במיוחד שהמקום התחיל לתפוס תאוצה.
"לגמרי. המקום נהיה מותג, וזה מה שאני מוכרת בעצם. הריהוט והעיצוב זה רק בונוס".
רוצים להישאר מעודכנים?
את לא מרימה ידיים מהר מדי?
"לא, אף עסק בעיר הזו לא יצליח כמו שהוא באמת אמור להצליח עד שמשהו ישתנה. אני לא מתכוונת להיות משועבדת למדינה, לא כעצמאית ולא כשכירה, למרות ששכירים משועבדים הרבה פחות מעצמאים. זה מזעזע וזה מוריד כל כך. בתור צעירה זה מוריד לי את החשק להישאר פה בארץ, המטרה היא רק לברוח מפה".
זה הכיוון?
"מגיל 10 אני עובדת בתחום המזון – במסעדות, בבתי קפה ובברים – זה כל מה שאני יודעת לעשות. הרבה לפני הדור שלי היו שולחים גם את הילדים לעבוד, פעם לא היו מפונקים. היום זה נשמע פחות טוב, אבל זה עדיין אותו הערך – ערך של כסף שההורים לימדו אותי להעריך מגיל צעיר מאוד. התחלתי לעבוד בקיוסק שכונתי ליד הבית, ואחרי שנתיים עברתי לעבוד כבריסטה. בגיל 15 כבר התחלתי לנהל והתגלגלתי בכל מיני מקומות בהדר. התוכנית היחידה שלי היא למכור את העסק, ואחרי שאמכור אהיה יותר חכמה ואדע לאיזה כיוון אני רוצה ללכת. קודם כל לצאת מפה, זה בטוח. אני פשוט לא בנויה לזה".
ההחלטה היא סופית?
"זה סופי לחלוטין, אני סיימתי עם המדינה הזו. זה היה החלום שלי, וחבל לי שזה נגמר. זה כמו לאבד איבר. אני אמכור את אקליפס רק לאנשים רציניים מהתחום בלבד".
מנחם
לעבוד כל החיים בתחום ולהיות בעלים זה לא אותו דבר
מי שלא יודע לנהל לא יצליח לעולם, איזה מיסים יש לך
אם הפסדת?
סגרת שכירות גבוהה לקחת מקום עם מיקום בעעיתי שנכשלו לפניך 5 אנשים מה ציפית
כל השמות שרשמו פה חלקם ניהלו לא נכון את העסק אנשים חושבים שיפתחו עסק והעובדים יעדו בשבילהם את העבודה
רק מטומטם יחליף איתך ידיים עדיף לך לסיים חוזה ולצאת למכור ציוד ולהפסיד בכבוד
אין יותר חגיגה.. הסתיימה.
כל הממונפים שלקחו הלוואות גדולות לקנות נכסים יוצאים מהמשחק.
אין מה לעשות גם לבעלי הנכסים צריך להיות ברור הכללים השתנו אם שכר הדירה לעסקים ולמגורים לא יירד מהר אז יהיו להם נכסים שיעמסו ריקים שנים רבות.
חיפה חיפה את עיר מסכנה.
כל הכרמל זה שכונות של קמצנוביץ'.
כואב להם להוציא 100 שקל במסעדה הם יכינו את המנה בבית
כואב להם להוציא 300 שקל להופעה הם ישירו במקלחת
מכת חיפה נשארנו עם גימלאידה של קמצנוביץ' – יהב וסביון