הלילה (בין רביעי לחמישי), בגיל 94, הלך לעולמו יוסקה פינקוס – האיש שמזוהה יותר מכל עם פאב העוגן ברחוב שער פלמר בעיר התחתית.
פינקוס היה דמות צבעונית, תמיד לבוש בסטייל השמור למענטש אמיתי, חבוש בכובע עטור סיכות וסמלים, ומקטרת נצחית תקועה בפיו. הוא היה מפליא בסיפורים, והעברית שלו תובלה בשפת אמו פולנית, ביידיש, בגרמנית ובצרפתית. לישראל הוא הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל התלאות שאותן עבר הוא סיפר בהרחבה בכתבה שפורסמה אודותיו ב"כלבו – חיפה והקריות" לכבוד חגיגות יום הולדתו ה-90. הוא סיפר על חייו כילד בשואה, על סיום המלחמה, על המסע ל"פרנקרייך" כדי לחפש את אחותו, על הדרך לא דרך שבה התגלגל להיות טבח בצי הסוחר ואיך בעקבות כך מצא את אחיו באמריקה, על האולטימטום שהציבה בפניו רעייתו לעתיד, וכמובן על העוגן – הפאב הכי ותיק בארץ.
מדי כמה חודשים, כשהאונייה שעליה עבד עגנה בנמל חיפה, פינקוס היה יורד לחוף ונעצר לקפה אצל נתן משי בקפה עוגן שנפתח כבר בשנת 1942. לא תמיד היה לו קפה אמיתי, לפעמים הוא היה טוחן גרגרי חומוס ומבשל אותם. מדי פעם הביא לו פינקוס קפה מחו”ל, ותמיד הזכיר לו שאם ירצה למכור את המקום, הוא ירצה לקנות. המקום בגלגולו הקודם היה בחצי משטחו הנוכחי, כאשר בחצי השני היתה חנות מכולת. יום אחד הוא עבר בעוגן וראה שהמקום סגור.
הוא בירר ושמע שהמקום סגור בגלל שבעליו מאושפז בבית חולים. ביקור הנימוסין הניב משא ומתן – 2,000 לירות על הציוד ועוד 100 לירות שכירות בחודש. בעצת מרים ז"ל, שלימים תהיה רעייתו, רכש פינקוס בשנות ה-60 את בית הקפה ב-4,000 לירות וחותמת טאבו. בהתחלה הקונספט התבסס על סנדוויצ'ים, המון סנדוויצ'ים. בהמשך הוא הכניס לתפריט מאכלים נוספים לפי דרישת הקהל שהלך וגדל. העוגן הפך למקום שוקק חיים, עם מנות מהמטבח המזרח אירופי ומנות בשריות מבוקשות, כמו סטייק אנטרקוט ושניצל עגל עם פירה ובצל. את הכל היו מורידים הלקוחות עם כמויות לא מבוטלות של אלכוהול.
במשך שנים ניהל פינקוס את העוגן באותה מתכונת צהריים, ולימים, כשבנו גילי הצטרף אליו, המקום שינה את פניו. בערבים הוא הפך להיות פאב שוקק חיים, שבו בילו בערבוביה יורדי ים ותיקים, לוחמי חיל הים והשייטת וסטודנטים צעירים. המקום גדל והתפתח, הכפיל את שטחו, ועל הכל השקיף פינקוס מכיסאו על הבר.
קירות המקום מספרים את סיפורו המרתק דרך שלל צילומים מתקופות שונות בחייו, וזו נחמה פורתא, לעומת הסיפורים שהיה מפליא לספר בצלילות נדירה. מה שבטוח – רוחו תמשיך להשקיף על כולם מלמעלה, עם כוס בירה צוננת ביד והמקטרת הנצחית בפיו.
הלוויה תתקיים ביום שישי בשעה 11:00 בבית העלמין בכפר סמיר, שער ברוש. השבעה תתקיים בפאב העוגן בשישי לאחר ההלוויה בשעות 16:00-13:00 ובימים ראשון-חמישי בשעות 19:00-12:00. יהי זכרו ברוך.
תגובות