פיברומיאלגיה היא מחלה טראומטית שפוגעת בשניים-ארבעה אחוזים האוכלוסייה. 95 אחוז מהסובלים ממנה הם נשים, רובן בגילאים 50-30, על אף ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים.
מאפייני המחלה הם כאבים כרוניים בשלד, במפרקים ובשרירים ללא רקע דלקתי, הפרעות בשינה, עייפות, תחושת נוקשות כללית בבקרים, כאבי ראש, קשיים בריכוז ובזיכרון (הפרעות קוגניטיביות), סחרחורות, תחושת נימול בידיים, ורגישות לאור, לרעש, לריח ולשינויי טמפרטורה.
הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה קבע בשנת 1990 קריטריונים ברורים לאבחון של חולי פיברומיאלגיה, והם כאבים סימטריים ומפושטים בשרירים ובמפרקים בפיזור אופייני בכל הגוף במשך שלושה חודשים לפחות, וקיומן של לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות (tender points) במקומות ייחודיים אשר נבדקות על ידי הרופא בלחיצה ידנית.
מבדיקות וממחקרים שנעשו עלה כי בחולי הפיברומיאלגיה קיים ליקוי במנגנון של ויסות הכאב, כך שמוחם של החולים מגיב לכאבים בצורה חזקה יותר מאשר בשאר האוכלוסייה. כתוצאה מכך יש לחולים רגישות גבוהה יותר לכאב מיידי, וזיכרון הכאב בגופם הוא ארוך יותר.
אצל החולים קיים שוני בהורמונים (שחלקם מתווכים כאב) ובנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) אשר מתווכים כאב לעומת אנשים שאינם חולים במחלה. נוסף על כך, בחולים נראית גם הפרעה במערכת העצבים האוטונומית שמערבת הפרעות בוויסות קצב הלב, הדופק, ההזעה ועוד.
ייתכן שוני עצום בין חולה לחולה באפיוני החולי ובחומרתו. היום מניחים כי כדי ללקות בפיברומיאלגיה יש כנראה צורך ברקע משפחתי גנטי ובגורם סביבתי שחושף את הנטייה הזו. אין כל בדיקת מעבדה ייחודית לפיברומיאלגיה, ואבחונה נעשה על ידי המאפיינים הקליניים והממצאים של הבדיקה הגופנית. קיים קושי באבחון של החולים משום שחולים במחלות ראומטיות אחרות, כגון זאבת (לופוס) ודלקת מפרקים שגרונית, עלולים להציג מאפיינים דומים לפיברומיאלגיה. מחקרים מצאו כי התסמונת פוגעת מאוד באיכות החיים של החולים בה ומגבילה את כושר העבודה שלהם, וזאת באופן דומה לחולים בדלקת מפרקים שגרונית, לחולים במחלות ריאה ולחולים סוכרתיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
תסמונת התשישות הכרונית
תסמונת התשישות הכרונית תוקפת 0.4-0.2 אחוז מהאוכלוסייה, ומחקרים עדכניים מצאו כי המחלה שכיחה בעיקר בחולים עם הכנסה נמוכה-בינונית. גילם של הסובלים מהמחלה נע בדרך כלל בין 20 ל־40, אם כי יש חולים צעירים יותר ומבוגרים יותר, ואף ילדים.
מאפייני המחלה הם תשישות רבה שנמשכת שישה חודשים או יותר ונוספים לה לפחות ארבעה מתוך התסמינים הבאים – ירידה בזיכרון ובריכוז, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי פרקים או שרירים, כאבי ראש, כאבי גרון, הפרעות בשינה, וחולשה שנמשכת יותר מ־24 שעות לאחר מאמץ ושאינה חולפת לאחר מנוחה. מאפיינים נוספים הם חום נמוך, רגישות לכימיקלים ותסמינים אחרים שמופיעים גם אצל חולי פיברומיאלגיה.
המחלה מאובחנת בדרך כלל לאחר חצי שנה של תשישות שלא נמצא לה הסבר אחר, ולפי התסמינים שהחולה מתאר.
הגורמים לתסמונת הם זיהום ויראלי שקדם למחלה או הידבקות במונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה), ולעתים התפרצותה היא ספונטנית, ללא כל הסבר נראה לעין.
במחקרים רבים עולות חריגות ביולוגיות נרחבות בחולים בתשישות כרונית. החריגות משלבות הפרעות במערכת החיסון, במערכת העצבים, במערכת האנדוקרינית ואף בתחום הגנטי. תסמונת התשישות הכרונית עלולה להימשך שנים רבות ולפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים ובכושר העבודה של הלוקים בה.
* הכותב הוא פיזיולוג, אולטראמרתוניסט, מאמן כושר והבעלים של סטודיו 2aim. לפרטים נוספים: 2aim.co.il
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
חפשו תזונת אומגה של גיא בן צבי. שיפר את מצבי מאוד.
רימונה
יש לי פיברומיאלגיה ועייפוות ייתר, מה שיותר נורא מכל מה שתיארתם פה…. שהמשפחה והאנשים בכלל לא יודעים מה זה, ומה מרגישים החולים וזה לא צריך להיות ככה