מחקר ראשון מסוגו שנערך במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, בתמיכה ובליווי של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד הבריאות, בחן את הקשר בין עומס חלקיקי ננומטרים לסיכונים בריאותיים במפרץ חיפה בהשוואה לגוש דן באמצעות ניטור ביולוגי בנוזלי גוף. המחקר מצא קשר חיובי בין ריכוזים גבוהים של חלקיקים בגודל ננומטרי בדגימות EBC (עיבוי נשימתי) למדדים דלקתיים בדרכי הנשימה בנבדקים מאזור חיפה.
המחקר, שנערך במסגרת קול קורא של המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור, בוצע על ידי פרופ' ליזי פיירמן, מנהלת מהמעבדה התעסוקתית סביבתית באיכילוב, ומור דחבש, MsC מתאמת המחקר ומנהלת עיבוד הנתונים, בתמיכה ובסיוע של מנהלת יחידת הריאות במרכז הרפואי בני ציון ד"ר אמיליה חרדק.
בתחילת המחקר נבדקו שוטרים בתל אביב ובחיפה בהשוואה לסטודנטים בתל אביב ובחיפה. אוכלוסיות אלו נבחרו כדי לבדוק אם הזיהום בחיפה ובתל אביב הוא תוצאה של זיהום תחבורתי או זיהום אחר. שלב זה של המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בכל המדדים שנבדקו, אך הוא כלל מספר לא גדול של נבדקים.
באוכלוסיית השוטרים, הדגימות הביולוגיות שנבדקו היו ליחה ודגימות נוזל מהריאות שמתקבלות בצורה פשוטה ביותר: האוויר שאנחנו פולטים הוא בטמפרטורה של 37 מעלות, ואם מקררים אותו הוא הופך לנוזל. פעולה זו נקראת עיבוי (Condensate). נוזל זה משקף את הנוזל שנמצא מעל התאים שמצפים את דרכי הנשימה, וכל החלקיקים שאנחנו נושמים נמצאים בנוזל זה.
מגיפת הקורונה פגעה במחקר, ולכן היה צורך לשנות את שיטות המחקר ואת אוכלוסיית הנבדקים. לחוקרים לא התאפשר לגייס שוטרים ולאסוף דגימות ליחה מכיוון שאופן קבלת הדגימה יצר חלקיקים שהגבירו את סכנת הדבקה בקורונה. כחלופה נבחנו צוותי רפואה בבני ציון ובאיכילוב, ובמקום הליחה נבחנו דגימות רוק.
בחלק זה של המחקר בדקו החוקרים גם את תפקוד הריאות וכן תאים דלקתיים וחומרים כימיים בנוזלי רוק, נוכחות של חלקיקים בגודל ננומטרי, ותכולת מתכות בנוזל עיבוי ריאתי. באמצעות שיטה סטטיסטית (Latent Class Analysis) אותרה קבוצת נבדקים שאופיינו באינדקס מסת גוף (Body Mass Index – BMI) גבוה, בריכוז גבוה של חלקיקים קטנים בגודל ננומטרי בדרכי הנשימה, בריכוז גבוה של אנזים LDH – Lactic Dehydrogenase (אנזים שבודק נזק בדרכי הנשימה) ובאחוז גבוה של לימפוציטים ברוק. בקבוצה זו היה מספר גבוה של תושבי חיפה, והנבדקים בה דיווחו על יותר תופעות אלרגיות, על שיעול טורדני ועל ליחה מרובה בדרכי הנשימה. כמו כן נמצא כי בקרב האוכלוסייה החיפאית ריכוז מתכות כמו מוליבדנום (Mo), ניוביום (Nb) וזירקוניום (Zr) היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצות האחרות במחקר.
רוצים להישאר מעודכנים?
לפי החוקרים נבדקה אוכלוסייה קטנה, ולמרות שהם ניסו לנטרל את השפעת מגיפת הקורונה, לדעתם ייתכן שהיתה לה השפעה ממסכת. החוקרים סבורים כי יש צורך בהמשך מחקר על השפעה של חלקיקים קטנים בגודל ננומטרי באוכלוסיות גדולות יותר, ומחקרם תומך בפעולות לצמצום זיהום האוויר במפרץ.
פרופ' פיירמן: "חלקיקים קטנים בגודל ננומטרי הם המסוכנים ביותר עבור גוף האדם. בהיותם כה קטנים, הם חומקים ממערכת החיסון, ודרך הבועיות של הריאה מצליחים להגיע לזרם הדם, כך שהנזק מתמקד בריאות וגם במערכות אחרות כגון כלי דם ורקמות חיבור. המחקר העתידי שיבדוק חשיפה לזיהום אוויר חייב להרחיב את הטווח ולא להגבילו לחלקיקים בגודל מיקרומטר".
מנהלת מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד"ר ארנה מצנר: "במקביל לפעילות המשרד בהפחתת הזיהום הסביבתי, יש ערך למחקרים הבוחנים את הקשר בין מזהמי סביבה לבריאות האדם, המהווים בסיס מקצועי לקביעת מדיניות. ניטור ביולוגי הוא כלי חשוב במחקרים אפידמיולוגיים סביבתיים, והוא מאפשר מדידה ישירה של רמות המזהמים בגוף האדם ומספק הערכה מדויקת יותר של החשיפה האישית"
מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור של משרד הבריאות ד"ר איזבלה קרקיס: "המשרד ליווה את המחקר מתוך הבנה כי יש חשיבות לממצאים ולהשפעותיהם על בריאות הציבור, שכן מחקרים מסוג זה מאפשרים לקדם את תהליך הרגולציה בהורדת רמת החשיפה הסביבתית, ובכך למנועה תחלואה. הניטור הביולוגי בודק את תגובות האדם ברמה תאית של מערכת הנשימה, והתגובות הראשוניות של האנשים החשופים למזהמי אוויר מהוות אינדיקטורים להערכת מצב בריאותי עוד לפני ביטוי התחלואה, כך שניתן להתחיל לבחון את הטיפול הרלוונטי בשלבים המוקדמים של המחלה ואף למנוע אותה".
סגן ראש העיר אביהו האן, המשמש יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, מסר בתגובה לפרסום המחקר: "אין צורך בעוד מתודולוגיות מחקר כדי להבין את הסכנות הבריאותיות והביטחוניות הנשקפות מהישארותה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. כל המחקרים וכל שיטות הניטור והמדידה מובילים למסקנה האחת – התעשייה הפטרוכימית במפרץ פוגעת בבריאותם ובביטחונם של תושבי האזור. אנו דורשים לקדם במהרה את סגירת התעשייה הפטרוכימית, בהתאם לעקרונות החלטת הממשלה 1231 ותמ"א 75. זהו מהלך חיוני גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה ביטחונית".
ירוחם
זה מסביר את האחוז הגבוה של החיפאים המבוגרים החולים בדרכי הנשימה ובסרטן, בהשוואה לשאר הארץ. עצוב.