מבקר המדינה: העמידה במועד להפסקת הפעילות הפטרוכימית – בספק

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת מעקב על פעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה. הביקורת נועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים – הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום באזור, והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים, מכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים עד למתן מענה יסודי וארוך טווח.

ביוני 2019 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד שעסק בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ, והצביע על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח המפרץ, אגב התחשבות בצורך לצמצם את זיהום האוויר השורר בו. ביקורת המעקב העלתה כי בוצעה התקדמות של ממש בכמה היבטים, ובהם אישור החלטת הממשלה 1231, שבה הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ; הקמת ועדת היגוי בין משרדית ומינהלת ייעודית; התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט; ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה.

לצד זאת נמצא כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם ואשר נוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. כמו כן הועלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת באשר לזיהום אוויר מכלי שיט ומנמלים ובאשר למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים:

מבקר המדינה מצא כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו היא פחותה. הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם אי ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום; קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן; קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם; וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

עוד מצא המבקר כי בניגוד לחובתו, המשרד להגנת הסביבה לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים, בין 2019 ל-2021, מידע ותובנות באשר למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות, ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך. כמו כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.

כמו כן נמצא כי בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי יותר מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות, יותר מפי מחמישה משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה (ב-8.3 אחוזים מבדיקות הפתע לעומת 1.6 אחוז מהבדיקות התקופתיות) ופי שניים משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה חמורה (ב-1.2 אחוז מבדיקות הפתע לעומת 0.6 אחוז מהבדיקות התקופתיות). פערים דומים נמצאו גם בשנת 2021. הליקוי מתחדד שכן מתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה, ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

בביקורת המעקב נמצא כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה באשר ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2021 ו-2022, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412 – כ-55 אחוז) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם היתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים. כמו כן נמצא כי ברוב המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ בשנים 2021 ו-2022 (18 מקרים מתוך 30 – 60 אחוז) לא פרסם המשרד להגנת הסביבה את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע.

כמו כן נמצא כי דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים, ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא.

המבקר ציין כי מאז הדוח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים על זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה, שארבעה מהם פורסמו אך שלושה נוספים טרם פורסמו. אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בשנים 2012-1967 לבין מחלות סרטן ספציפיות, וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן. ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כלל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ.

עוד ציין המבקר כי רק בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט. תקנות אלו טרם אושרו, זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם, ופליטתן הוסדרה במדינות אחרות זה מכבר.

המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימא, בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו, תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לכך. המבקר גם קבע כי על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי במפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.

יצוין כי ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה הטילה חיסיון לעת הזו על דוח נוסף שמתייחס לחיפה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: לע"מ)

יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה היוצאת שרית גולן שטיינברג מסרה בתגובה לדוח: "המשמעות של כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים היא יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי המפרץ. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד הוא עדות נוספת לזלזול של המפעלים בהנחיות, להכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה ולצורך שבהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד. אל מול מפעלים שפעמים רבות מנסים בניגוד לחובתם ולהוראות החוק למנוע פיזית גישה למתקנים שלהם, אנו פועלים כל העת בכדי לבצע בדיקות פתע, מטמיעים מערכות ניטור חדשניות ומנגישים לציבור בזמן אמת את מלוא המידע בדבר נתוני פליטה הנמדדים בארובות המפעלים ומצב איכות האוויר לפי תחנות הניטור של האיגוד".

גולן שטיינברג הוסיפה כי "המבקר מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה, וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות. בשעה שבז"ן עושה כל שביכולתה כדי למשוך את הזמן ולקבוע עובדות בשטח, על המדינה לעצור כל תוכנית חדשה במתחם ולהבהיר לבז"ן שבמקום לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה או לדחייתה, עליהם להתחיל ולהיערך להקמתן של התשתיות החלופיות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה".

יו"ר איגוד ערים הנכנס אביהו האן: "דוח המבקר הוא חמור בכל קנה מידה. הדוח מציג את הכשלים של הרגולטורים השונים, הן את אלה של המשרד להגנת הסביבה והן את חוסר השיניים של איגוד ערים להגנת הסביבה. הדוח מציג מציאות שערורייתית במפרץ, ריבוי של חריגות ופליטות של זיהום אוויר מהמפעלים. ברור שכשלים אלה מביאים לעודף תחלואה ולמוות לתושבי חיפה. החמור מכל הוא שהמשרד להגנת הסביבה הסיר את ידיו משמירה על הסביבה ועל בריאות תושבי חיפה, נכנס לתרדמת בשנים האחרונות ולא מייצר אכיפה עוצמתית מול המפעלים. התוצאה היא שהמפעלים המזהמים עושים כל שעולה על דעתם וממקסמים את הרווחים שלהם על חשבון בריאות התושבים".

האן הוסיף כי "אני והירוקים של חיפה טענו בכל מקום, וכך גם טענתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כי צריך לתקצב את יישום החלטה 1231 לפינוי המפרץ. עד כה יש התעלמות מוחלטת של משרדי הממשלה שהורידו את תקצוב ההחלטה מסדר היום. לא מפתיע אותי שיו"ר בז"ן חוזר לנקודת המוצא שאין לפנות את בז"ן, כאילו החלטת הממשלה לא קיימת והרצון של תושבי חיפה לפינוי בז"ן לא קיים. כיו"ר איגוד ערים הנכנס ומחזיק תיק איכות הסביבה בעיריית חיפה אפעל בשיתוף פעולה עם ראש העיר יונה יהב לשנות מציאות זו. אשנה את איגוד ערים ואהפוך אותו לאיגוד אגרסיבי שפועל לאכיפה עוצמתית נגד חריגות בפליטות המפעלים. המפעלים ילמדו כי לא משתלם להם לזהם את האוויר בחיפה. האיגוד תחתיי יפעל נגד ניסיונות ההאטה בפינוי המפעלים".

מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה אלעד הוכמן: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה. באשר להיערכות למשבר האקלים, המדינה לא רק מציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי. זו בדיוק הסיבה שהגשנו עתירה נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו ניפגש בבית המשפט".