מפגש זום עם הוריהם של תלמידי בית הספר גבריאלי נערך אתמול (רביעי) בערב, ובו השתתפו מנהל מחלקת חינוך יסודי במינהל החינוך של עיריית חיפה מיכאל שחר, המפקחת על בתי הספר בחיפה במשרד החינוך חגית שהם שרף, המפקחת על הייעוץ תמר שפוני, מנהל גבריאלי ד"ר אבי ויינברג והמנהלות של ארבעה בתי ספר יסודיים ברובע נוה שאנן שמועמדים לקלוט את תלמידי גבריאלי בעקבות ההחלטה לסגור אותו – מנהלת יזרעאליה לוטם קירמאייר, מנהלת דינור רונית ברזני, מנהלת תל חי רויטל אפלבאום ומנהלת הפתוח גילה שויקה. בשיחה הביעו ההורים את חששם מהמעבר הצפוי של ילדיהם לבתי ספר אחרים והעלו סוגיות שמטרידות אותם, ובהן נושא המרחק מבתיהם וההסעות לבתי הספר.
ויינברג פתח את השיחה ואמר: "לכל מי שנמצא כאן יש חלק חשוב בהצלחתו של התהליך. נוכחותם של כל כך הרבה משתתפים יחדיו מראה שאכפת לכם. סגירתו של בית הספר נובעת ממיעוט התלמידים. ההחלטה לא היתה קשה וכואבת אבל היא התקבלה אחרי תהליך חשיבה ארוך. התפקיד שלנו הוא לבצע את המעבר באופן הכי נכון והכי מותאם, תוך מתן יחס אישי להורים ולילדים".
לדבריו, "לכל מעבר יש מינוסים ופלוסים, וחשוב שההורים יחזקו את הילדים בתהליך המעבר הזה. אני מבקש מכם – דברו עם הילדים ועם ההורים של החברים של ילדיכם – אולי יש חבר או שניים שירצו לעבור איתם ביחד. נצלו את הזמן הזה כדי לראות לאן הילד ואתם רוצים לעבור".
שהם שרף אמרה: "לצד הדאגות והקשיים שכולנו מבינים אותם, מעבר הוא גם סוג של הזדמנות. דינור, תל חי ויזרעאליה הם שלושה בתי ספר שמתאימים לכם מהבחינה הגיאוגרפית, ואתם יכולים לבחור בכל אחד מהם. נוסף עליהם אפשר לבחור בכל אחד מבתי הספר העל אזוריים בחיפה, ובהם הפתוח. מה שתבחרו – אנחנו נהיה איתכם בתוך התהליך, והמנהל ייצור איתכם קשר באופן אישי וילוו אתכם בתהליך. אנחנו רוצים לתת לכם את הזמן לשקול את הדברים, לבחון את בתי הספר, ובקרוב נתקשר אליכם ונשאל אתכם על הרצון שלכם ועל ההתלבטויות שלכם. כל אחד מתלמידי גבריאלי יקבל את המעטפת הכי רחבה ואת כל העזרה שתצטרכו כדי שהילד ואתם תהיו בטוחים במעבר".
שחר: "אנחנו לא מדברים על העברה אלא על שיבוץ של ילדים בבתי ספר חדשים – דבר שדורש גם זמן וגם חשיבה. חשוב לומר שאף אחד מההורים לא יידרש לשלם יותר ממה שהוא שילם עד היום. נדע להתאים את המחירים למחירים שהיו נהוגים בגבריאלי. אנחנו מסתכלים על כל ילד וילדה ועל כל בית. אנחנו מסתכלים על הצורך של הילדים ושל המשפחות, וניתן מענה מותאם לכל צורך שיעלה. אנחנו פה איתכם לאורך כל הדרך".
במענה לשאלה של אחד מההורים כמה ילדים יהיו בכל כיתה אמרה שהם שרף: "כיתה תקנית בבית ספר יסודי היא עד 34 תלמידים, אבל זה תלוי בבית ספר שבו תבחרו. אם הרבה תלמידים יבחרו בדינור למשל, אז יהיו שם שלוש כיתות קטנות. כמה תלמידים בדיוק יהיו – אנחנו לא יודעים להגיד לכם. חשוב לציין שלא תמיד כיתה קטנה של 20 תלמידים היא כיתה שהתהליכים בה הם טובים ונכונים. בחלק מבתי ספר יש כיתות קטנות, באחרים הן גדולות יותר, ואת המספרים המדויקים נדע רק כשנקבל תמונה באלו מבתי הספר אתם בוחרים".
אחת מהאמהות תהתה מה יהיה כעת כשהילדים, בעיקר בכיתות הנמוכות, יצטרכו לנסוע באוטובוס, בזמן שכעת הם לא נדרשים לכך. שחר השיב כי "כבר כעת יש הרבה ילדים משכונת נוה פז שלא לומדים בגבריאלי אלא בבתי ספר אחרים בנוה שאנן. אם יהיו מקרים שבהם יתעוררו קשיים, נראה איך אנחנו יכולים לעזור. נהיה יותר חכמים אחרי שתהיה לנו תמונה ברורה לאן כל משפחה רוצה שהילדים שלה ישובצו".
על השאלה מי יישא בעלויות של הנסיעות ענה שחר: "נושא הנסיעות מחולק לשניים. קודם כל יש זכאות שמגיעה בהתאם למרחק של אזור המגורים מבית הספר. זה כסף שמגיע מהעירייה וממשרד החינוך שאפשר לקבל אותו בדמות כרטיסיות, ובמצבים מסוימים אנחנו ממירים אותו לכסף. מי שיירשם לבית ספר על אזורי לא זכאי להסעה למרות שהמרחק לבית הספר הוא ארוך יותר. היוצא מן הכלל הוא הפתוח, שם תהיו זכאים להחזרי נסיעות".
עד כה התאפשר לבוגרי גבריאלי לבחור בחטיבות הביניים של עירוני ה', עירוני ג' או אליאנס, ואחד ההורים שאל אם מי שיבחר ללמוד בדינור – בית ספר מזין של עירוני ג' – תישמר לו הזכות לבחור חטיבה כפי שהיה בגבריאלי. על כך אמר שחר שהנושא ייבדק עם ראש מינהל החינוך אילנה טרוק.
התשובות לא סיפקו כמה מההורים שאמרו כי הם מתנגדים לסגירתו של גבריאלי. "קיבלנו תשובות שלא מרצות אותנו", אמרה אם לילדה שתלמד בשנה הבאה בכיתה ו', "אנחנו רוצים להישאר בבית הספר שלנו שהוא קרוב לבית. במשך חמש שנים הבת שלי התרגלה ללכת לבית הספר, ובשנה הבאה היא ניאלץ לנסוע בשני אוטובוסים ולחצות כבישים. זה לא לעניין. השנה הנוכחית היא קשה מאוד בגלל הקורונה, ואני לא יודעת איך להכין אותה לכך שבשנה הבאה היא תיפרד מהחברים שלה, תעבור לבית ספר חדש ותיאלץ לקום בשעה מוקדמת מאוד".
שפוני ענתה לה: "זו דווקא ההזדמנות להכיר עוד ילדים ולהגיע לחטיבת ביניים חזקים יותר מבחינת המיומנות החברתיות. בעיני זו הזדמנות מבורכת. באשר לנסיעות של ילדים קטנים, יצטרכו להעלות את הנושא בעירייה ולחשוב".
על כך העירה אחת מהאמהות: "למה לא חשבו על זה לפני שהחליטו לסגור את בית הספר?".
שהם שרף אמרה: "ההחלטה על סגירת בית הספר היתה החלטה מורכבת וקשה, ולא ניכנס אליה כעת. הסיבה היא מיעוט תלמידים".
אם אחרת אמרה: "עכשיו אתם נותנים לנו חצי שנה של חסד? לכו תדעו מה יהיה גורלם של הילדים. אתם חורצים גורלות של ילדים. אתם טוענים שאנחנו ההורים חלשים. אנחנו לא חלשים. ההחלטה שלכם עוד יכולה להשתנות, וגם את זה אתם צריכים להגיד. אתם זורקים את האשמה האחד על השני – זה אומר שזו החלטה של משרד החינוך וזה אומר שזו החלטה של העירייה. בישיבה קודמת אמרתם שלא תהיה הסעה, ועכשיו אתם אומרים שכן תהיה הסעה. למה שנאמין למה שאתם אומרים? מדובר בילדים קטנים. אתם שוכחים שהם צריכים לנסוע בשני אוטובוסים הלוך ובשני אוטובוסים חזור, זה ארבעה אוטובוסים ביום. יש כאן הורים שהמצב הכלכלי שלהם לא מאפשר את הנסיעות האלו. אתם שוכחים את העניין הזה".
ואם נוספת סיכמה: "אנחנו לא נגד בתי הספר האחרים והמנהלות שלהם. אנחנו נגד הסגירה של גבריאלי".
חופשים את השיטה של משרד החינוך לסגור בתי ספר
מנהל גבריאלי סוס טויאני
משרד החינוך ממנה מנהלים חלשים מטעמו, שמחלישים שנה שנתיים את בתי הספר
גורמים להורים לעזוב אותו ואז יותר קל לסגור אותו בטענה שהוא חלש ואין ביקוש
מנהל בית ספר שאין אליו ביקוש צריך להתפטר..
אבל לא, הוא נשלח בדיוק לעשות את זה על ידי משרד החינוך
כמה שקרים מאכילים את ההורים ומנסים למוסס את המאבק שלהם
אם בית הספר היה באחוזה, או בדניה, והיו בו 150 תלמידים האם אתם חושבים שהם היו מעזים לסגור אותו?
הם היו יודעים שההורים שם יגישו תביעות, יעשו מהומות, ינהלו מאבק חזק מאד נגד העירייה, אולי גם מרד מיסים,
ולכן לא היו נוגעים בבית ספר כזה בשכונה אחרת
הם סוגרים בתי ספר רק בשכונות שבהן הם חושבים שלהורים את כח להיאבק בהחלטה.
כיתות של 20 תלמידים זה מספר אופטימלי. בכל בתי הספר המצטיינים בעולם יש כיתות של 20-25 תלמידים מקסימום
עירייה מנותקת
לפחות שיחזקו ויתגברו את התחבורה הציבורית בשכונה, אוטובוס ישיר יפתור את הבעיה. מזמין את כל תושבי השכונה להתחיל להפציץ את העירייה בהצעות להוספת מסלוליי קווים ותחנות דרך האתר של העירייה והדף פניות
https://www.haifa.muni.il/Pages/ContactUS.aspx
אמת-צדק
ווואאאאווווו כמה צביעות ושקרים בזבל הכתוב.. אכן, שנים לא הרשו להורים המתגוררים ביד לבנים העליון נווה יוסף אפילו לרשום את ילדיהם לבתי ספר בנווה שאנן. בכוח שלחו אותם לגבריאלי. למרות שהמרחק מהווה יוסף לתל חי פי 4 קצר יותר. המון הורים נאלצו לשנות כתובת בתעודת זהות או לעבור פיזי לנווה שאנן הקלסית על מנת שילדיהם ילמדו בבתי ספר הללו. לעכשיו מה ??? פתאום כולם בעד ??? חחחחחח לגבי בית ספר רביעי לא שמעתי בטוח איזה קומבינה !!! "לא ניתן לעבור לבית ספר העעעעעלללל אזורי" חוץ מהקומבינה שלנו. בלה בלה בלה. באאאאמממתתת ??? מה שקרה בפועל הוא שהערייה בסבסוד ממשלתי יצרה גטאות לאתיופיה בשכונות הללו. אלו שכונות חלשות, מוזנחות בתחתית המדרון של קצה העיר במזרח, שונה לאזורי התעשייה ופעם גם למזבלה האזורית. רוב הרחובות שם ללא מוצא בכל המובנים של המלה. וגם כאשר כבר התחילו לפתח את ההווה שאנן החדשה כלפי מטה-גם אז יצרו חיץ ענק !!!! והכוונה לא בנו מדרגות דיברו בין השכונות. מדרגות שנבנו בטעות מרחוב נתיב חן לתענך, וגם זה היית של הפרק נהרסו ונחסמו בכוונה !!! מרחק בית רחוב הבשור לתל חי הוא 20-30 מטר. אבל בכוונה לא רק שלא חיברו מדרגות. הרסו את המעבר הטבעי במעלה הגבעה על מנת להקשות מעבר גם בתנאי שטח. וכמובן שילדי הבשור לא יכלו ללמוד בתל חיי. לאחר שיריה יצרה גטו אתיופי, מן הסתם רוב הילדים הם אתיופים הערבים משכונות חליבה הסמוכה. ואם זה לא מספיק אז בנוסף דחפו לשכונות הללו משתפים משטחי יהודה שומרון ויזה. כך שהתחיל להיות שם שמח. ההורים שרלטן את המצב ברחו משם למען ילדיהם. עכשיו מענישים גם את אלה שבחרו להישאר.. מצחיק עד כמה שזה מסריח
996
כל מש שקלישצוק נוגעים בו הם הורסים.
ויש לנו עוד 996 ימים לסבול אותם עד שיגורשו מהעירייה בבושת פנים
צ.
לפחות שידאגו בעירייה להצעות.. מדובר בילדים קטנים.. איך ייסעו באוטובוסים?