הטכניון יפעיל טכנולוגיית ניטור במערכת הביוב בקמפוס כדי לגלות אם יש סטודנטים, אנשי סגל ועובדים שנדבקו בנגיף הקורונה – כך הודיעה הנהלת הטכניון. במוסד האקדמי מקווים כי במקרה של התפרצות קורונה בקמפוס, עם חזרתם של הלימודים למתכונת פרונטלית, תאתר המערכת ההתפרצות בשלב מוקדם והיא תטופל בהתאם.
שיטת האיתור פותחה על ידי קבוצת המחקר של פרופ' ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון עם חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ומחברת קנדו. השיטה מאפשרת ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב ומספקת נתונים על שיעור ההתפרצויות ועל פיזורן במרחב הגאוגרפי בקמפוס. נתונים אלה מספקים מידע חיוני באשר לצורך בהתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימתן.
בטכניון מוסיפים כי אחד מהיתרונות הגדולים של ניטור קורונה באמצעות מערכת הביוב הוא מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים. מיפוי זה מבוסס על העובדה שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של "אפידמיולוגיה מבוססת שופכין" המשמשות לניטור חיידקים ונגיפים. בישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 – איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגיפה ובלם את ההתפרצות.
רוצים להישאר מעודכנים?
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון: "כדי לאפשר חזרה לשגרה בריאה ובטוחה של הוראה ומחקר בקמפוס לצד הנגיף עד שיימצאו חיסון או תרופה, עלינו לקטוע את מעגלי ההדבקה באמצעות איתור מוקדם של מוקדי התפרצות, וניטור הנגיף במערכת הביוב יסייע לנו בכך. הקמפוס של הטכניון הוא אחד מהמקומות הראשונים שבהם תיושם הטכנולוגיה החדשנית לניטור קורונה באופן קבוע, וכך נקבל בזמן אמת מידע שוטף ועדכני על התפרצויות הנגיף ועל פיזורן בקמפוס, ונוכל לטפל בהן בשלב מוקדם ולעצור את ההתפשטות".
פרופ' פרידלר: "מערכת הביוב בנויה בצורה היררכית, כך שניתן לחלק כל אזור לתתי אזורים. המבנה הזה יאפשר לנו לנטר את השפכים בנקודות מסוימות, וכך לזהות את שיעור החיוביים לקורונה ברמת האזור. כך נוכל להתמקד באזורים שבהם יש הדבקה גבוהה בלי בדיקות של האוכלוסייה עצמה ובלי צורך להגיע לאנשים רבים, לפחות עד לזיהוי מוקד ההתפרצות".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כשכל שנת הלימודים מקוונת את מי בדיוק זה ישמש?